אילת 02.06.23

ב

ו

ל

ם

י

ו

ו

ו

ל

ח

ד

י

מאיר אוחי ו ן סנדרה אברהם תמיד אהבה לרקוד וחלמה ללמוד ריקוד נסיבות חייה אילצו אותה לדחות שוב ושוב את • הודי רק לפני כתשע שנים היא • שאיפותיה בתחום המחול סופסוף הצליחה להתעמק בתחום והיום היא רקדנית, כוריאוגרפית ומורה לריקודים הודיים שמלמדת בין השאר "כנראה שהייתי • חוג זומבה בוליוודית במתנ"ס קולייר צריכה לעבור את הכל כדי להגיע לאן שהגעתי עכשיו"

אילתית ממוצא סנדרה אברהם, הודי, התמודדה בחייה עם לא מעט קשיים. כשהייתה חיילת אימה של אב ־ רהם נפטרה והיא נרתמה לגדל את ארב ־ עת אחיה ואחיותה הקטינים. כעבור כמה שנים נולדה לה גם בת משלה וכנגד כל הסיכויים, ובזכות עבודה קשה ומאומצת, היא הצליחה לפרנס ולגדל את כולם. לאורך כל השנים, ולמרות כל הקשיים, אברהם לא ויתרה על החלום הגדול שלה – לרקוד. כשאחיה, אחיותיה ובתה הת ־ בגרו ופרחו מהקן היא סופסוף התחילה להשקיע בעצמה ובהגשמת החלום. היא עזבה את אילת ועברה לתל־אביב, למדה ריקוד הודי ועוד תחומים ולפני כשנתיים שבה לאילת. היום היא מלמדת חוג זומבה בוליוודית במתנ"ס קולייר, מנחה סד ־ נאות ריקודים הודים, מופיעה באירועים בלבוש הודי מסורתי ואף מפיקה ומאר ־ חת ערבים קולינריים שבהם היא מגישה מאכלים הודיים מסורתיים. נוסף על אלה היא עוסקת גם באומנות, ובעיקר בסריגה, ולאחרונה נבחרה להלביש את העצים בשכונת שחמון בסריגה. "קרו לי דברים רעים שהחלטתי לקחת אותם לכיוון טוב כדי לצמוח מזה", אומ ־ רת אברהם ומוכיחה שבזכות הרבה כוח רצון, יצירתיות והתמדה אפשר להגשים חלומות, לצמוח ולפרוח, גם אם הדרך לשם לפעמים ארוכה ומפותלת. למען המשפחה מאז ומתמיד אברהם רצתה לרקוד רי ־ קודים הודיים, אבל חלפו לא מעט שנים עד שהצליחה להגשים את חלומה. שנים באילת 54 היא נולדה לפני להורים ממוצא הודי ולדבריה תמיד אהבה לרקוד, ואולם להוריה לא התאפ ־ שר לשלוח אותה לחוג. "להוריי לא היה כסף לחוגים והייתי צופה בחוג מהצד על הבנות שרקדו", היא נזכרת.

התחתנה והקימה משפחה. דאגתי לכולם, הייתי בשבילם כמו אימא. עשיתי הכל ורק אחרי שהם גדלו, התחתנו ופרחו מהקן, הרגשתי שאני יכולה לעזוב לתל־ אביב ולהמשיך בחיי". פורשת כנפיים אברהם סופסוף עשתה את 2014 בשנת הצעד המתבקש כדי להתפתח בתחום עליו חלמה ועזבה את אילת לטובת תל־ אביב. בתקופה זו עבדה במלון "הרודס" בעיר ובמקביל למדה אומנות וקורסים במחול הודי־בוליוודי (זומבה הודית). איך היה המעבר לתל-אביב? "התלהבתי שפתאום התפנה לי קצת זמן. אחרי הרבה שנים הגיע הרגע לדאוג גם לעצמי, נרשמתי ללימודים שתכננתי ולמדתי גם מדיטציות בגלל שזה נותן לנו מרחב ראייה גדול יותר".

כעבור כשבע שנים החליטה אברהם שהגיע הזמן לשוב לעיר הולדתה אילת כדי לממש את החלום שלה ללמד נשים לרקוד והיום היא מלמדת חוג זומבה בוליוודית במתנ"ס קולייר בעיר. לצד החוג היא משתתפת גם בהפקות, פר ־ סומות ואירועים כשהיא רוקדת בלבוש הודי מסורתי. בשנתיים האחרונות הספיקה אברהם גם להעביר הרקדה וערב קולינרי הודי לקבוצת של אנשים עם לקות ראייה. "מה שמיוחד הוא שלחוג לא מגיעות נשים הודיות", היא מספרת. "בחוג הזה מתעניינות לא מעט נשים ממוצא אחר שמפרגנות ואומרות שזה מרגיע אותן. אגב, לשיעורי הניסיון הגיעו גם שני גב ־ רים וזה היה מאוד מעניין". הריקוד ההודי נולד במקדשים העתיקים בתת־היבשת שבהם נהגו לפאר ולתאר את האל בעזרת תנועות ידיים ורגליים, הבעות הפנים ותלבושות מרהיבות. אב ־ רהם היא רקדנית, מורה וכוריאוגרפית בתחום הריקוד ההודי ומתמחה במגוון של סגנונות קלאסיים ועממיים. "כל ריקוד למעשה מספר סיפור מהמיתולו ־ גיה ההודית, מחיי היומיום או בנושאים רוחניים", היא מסבירה. "בריקוד ההודי לכל תנועה ומבט יש משמעות. הסגנונות שונים במקצבי עבודת הרגליים, מנחי כפות הידיים והריקוד מלווה במוזיקה הודית קלאסית". נוסף על הריקוד, אברהם נותנת במה גם למטבח ההודי בערבים ובאירועים שהיא מפיקה על טהרת המאכלים ההודיים המסורתיים. לאברהם יש תוכניות להרחיב את עיסוקיה. "המטרה שלי בהמשך היא להיכנס לאירועי יום אילת וכבר בשנה חוויות, 101 הבאה להיכנס לרשימת הפרויקט המרשים של תאגיד התיירות באילת, בתקווה להמשיך לעסוק בזה ולא להיות במקביל גם שכירה".

לריקודים ההודיים נחשפה אברהם עוד בילדותה כשהלכה מדי יום שלישי עם משפחתה לקולנוע כדי לצפות בסרטי בוליווד. "באותה תקופה סרטי בוליווד היו יותר באופנה", היא מספרת. "לא ממש ספגתי את זה בבית, אבל שם הכל התחיל להתפרץ". כשהייתה חיילת אימה נפטרה ואברהם קיבלה על עצמה לטפל באחיה בן החמש . "אמרו 17 ו־ 14 , 11 ושלוש אחיותה, בנות לי ברווחה או שהם מפצלים אותם למש ־ פחות אומנה או שאני חוזרת הביתה, אז ברור שחזרתי הביתה ולקחתי אחריות על האחים שלי", היא מספרת. נשמע לא פשוט. איך היה לגדל לבדך את אחיך ואחיותייך כשאת בעצמך עוד כמעט ילדה? "לא היה לי קל. היו לי בעיות עם חלק מהאחים. העברתי את אחת האחיות לפ ־ נימייה בירושלים, היא חזרה בתשובה,

צילום: פרטי | אחד העצים שאברהם סרגה

12

2.6.2023 ˆ ידיעות אילת