אילת 03.05.24

"

), ניצולת שואה שמתגוררת באילת, מתקשה לעבור את הימים האלה בצל 88( קלרה חיה ינקו המלחמה • ערב יום השואה היא מדברת על המראות הקשים שמחזירים אותה לסבל ולתלאות שעברה • "בכל פעם שאני נזכרת זה עושה לי רע" למה כשזה קשור בעם היהודי כולם יוצאים נגדנו?

למדריך שהצליח להבריח אותנו להונגריה. משם עברנו, שוב ברגל, לאוסטריה, והיינו שם שנה שלמה".

/ עזרא ארבלי /

עוברים על קלרה חיה ימים לא קלים ), ניצולת שואה שמתגוררת באילת. 88 ינקו ( המלחמה הארורה שגרמה לתופת והרס, הח־ זירה אותה לימי ילדותה ולתלאות שעברה. "מה שעשו לנו החמאס הוא נורא ואיום", היא אומרת בכאב. חיה ינקו היא אלמנתו של משה ינקו ז"ל, אם לשני ילדים מאומצים, סבתא לשישה נכדים וסבתא רבתא לשני נינים. החליטה ינקו לעזוב את באר־ 1982 בשנת שבע ולבוא ולהשתקע באילת בעקבות אחו־ תה שעברה אף היא לאילת בעקבות עבודתו של בעלה. ינקו גדלה ביפו עם משפחתה עד לני־ ע � , אז עברה לבאר־שבע ב 21 שואיה בגיל קבות בחיר לבה. היא עלתה בגיל צעיר לי־ , כחודשיים בלבד לאחר 1948 שראל, בשנת שהמדינה קיבלה את עצמאותה. נתפסו בגבול סיפור עלייתה של ינקו כרוך בקשיים רבים שעברה היא ומשפחתה. היא נולדה ברומניה, שם הסתתרה המשפחה מאימת הנאצים. לאחר שהרוסים נכנסו לרומניה, החליט אביה לנסות ולברוח להונגריה. "הרוסים שנכנסו לרומניה היו מאוד אלי־ מים", היא נזכרת. "אבא החליט שכדי לש־ מור על המשפחה, עלינו לברוח ולהסתתר בהונגריה. הלכנו ימים שלמים ברגל עד לגבול, שני הורים, סבתא וארבעה ילדים, כשהקטן בהם היה בן שנה בלבד". היא ממשיכה לתאר את שעבר עליהם באותם ימים. "כשהגענו לגבול, נתפסנו והוחזרנו לרומניה. כלאו אותנו בבית סוהר למשך חודשיים, ורק לאחר שאבא חתם לר־ שויות כי אין בכוונתו לברוח שוב, שחררו אותנו. אבל אחרי תקופה מסוימת כשראינו את האיום ההולך וגובר על היהודים, מכרה אמא את כל מה שהיה לה, כולל פמוטי כסף יקרים ונדירים. עם הכסף שהיה בידה שילמה

"אני מנסה להפעיל את כל היכולות

באונייה עם בקר ינקו ממשיכה ומתארת את התלאות ומ־ ספרת כי אחרי השהות באוסטריה, עברה המשפחה לגרמניה, שם כבר נכנס ארגון הג'וינט לתמונה, ושיכן אותם בווילה במקום שנקרא באריש גיימן, כאשר הילדים מופר־ דים מההורים. "אחרי שחליתי, הגיעו ההורים כדי לקחת אותי ולטפל בי, ועברנו למחנה שבו היו גם המעפילים שעלו עם האקסודוס. אחרי פרק זמן מסוים, עברנו ברגל לצרפת ועלינו לארץ עם אונייה שהובילה בקר". כשהגיעה ינקו לבגרות, היא לא ויתרה ואף התגייסה לצה"ל. תחילה שירתה כס־ פרית ביחידה של הרגלים, ובהמשך ועד .16 לשחרורה, בתפקיד כללי בבה"ד "איפה העולם?" אירועי השבעה באוקטובר העלו אצל ינקו את זיכרונות השואה שעברו היא ומשפחתה. "התחושות היו נוראיות", היא אומרת בכאב. "מה שעשו לנו המחבלים הארורים היה נורא ואיום, וזה הרגיש אצלי כאילו היהודים עוברים שואה שנייה. אני מנסה להפעיל את כל היכולות שלי כדי להדחיק את מה שעברנו בשבעה באוקטובר כי בכל פעם שאני נזכרת, זה עושה לי רע". איך את מתמודדת עם המצב כאשר הח־ טופים שלנו עדיין נמצאים בעזה? "אני חושבת שישראל הייתה צריכה להיכנס בהם בכל הכוח, בלי רחמים, ומבלי לחשוב מה יגידו בעולם. רק כדי שכל הח־ טופים יחזרו למשפחותיהם. איפה היה העו־ לם כשהנאצים טבחו והשמידו את היהודים? איפה העולם היום כשהרוסים הורגים את האוקראינים? למה לא מקימים קול זעקה בעולם כשהדברים האלו קורים, ולמה כשזה קשור בעם היהודי כולם יוצאים נגדנו?", היא שואלת. ינקו חווה תחושות קשות וכאב צורב, מראות שמחזירים אותה לאותם ימים בהם היא ומשפחתה עברו את התופת. "התחושה שלי היא כי אין צדק בעולם, ושכל הזמן מחפשים שעיר לעזאזל כדי להתעלל בו, ותמיד אותו שעיר לעזאזל הם היהודים. אני מאוד מקווה שמדינת ישראל החזקה שלנו תתעשת ותעשה כל מה שצריך כדי להחזיר במהרה את החטופים".

שלי כדי להדחיק את מה

שעברנו בשבעה באוקטובר, כי בכל פעם שאני נזכרת, זה עושה לי רע"

קלרה חיה ינקו בביתה השבוע. כאב צילום: | וצער עזרא ארבלי

ר � ב 20:00 ) בשעה 5.5 טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה יתקיים ביום ראשון ) חבת "בית פיליפ מוריי". ר � שורדי שואה, רובם מוכרים לאגף לשירותים חב 500 באילת מתגוררים כ־ תיים ומטופלים על ידי צוות עובדים סוציאליים מקצועי. ניצולי השואה זוכים לתמיכה וסיוע עירוני באמצעות מסגרות שונות. מועדון מנש"ב, מועדון חברתי לשורדי שואה, שמפעיל האגף לשירותים חב־ רתיים בעירייה, התחדש באחרונה במקום חדש. לצד מענה חברתי במועדון ומענים טיפוליים שמעניק האגף לשירותים חברתיים, מקיימים מעת לעת מפגשים למיצוי זכויות לשורדי השואה במטרה להנגיש עבורם את כל השי־ רותים והזכויות. המועדון מהווה את לב הפעילות החברתית ומקום למיצוי זכויות של ניצולי שואה, והוא מצטרף לבית לאזרחים ותיקים שהקימה העירייה ולמועדונים הח־ ברתיים שמפעילים האגודה למען הקשיש והמתנ"סים הקהילתיים. פעמיים שורדי שואה. את המועדון 100 בשבוע פוקדים את המועדון באופן קבוע כ־ מפעילות אילנה לוי וסנדרה אהרוני שדואגות לפעילות חברתית במקום, כולל קבלות שבת, הרצאות, חגיגת אירועים אישיים וציון חגי ישראל בצוותא, זאת לצד המענים הסיעודיים, מיצוי זכויות, ועוד. בנוסף, פועל "בית חם" במתנ"ס "בית רובין" עבור קהילת ניצולי שואה דוברי רוסית. ניצולי שואה באילת זוכים לתמיכה חברתית ולמענה טיפולי במסגרות שונות • בכנסים מיוחדים הם מקבלים מידע על מיצוי זכויותיהם בית חם לניצולים

"אני מאוד מקווה שמדינת ישראל החזקה שלנו תתעשת ותעשה כל מה שצריך כדי להחזיר במהרה את החטופים"

8

3.5.2024 ˆ ידיעות אילת