אילת 03.11.23

עסקים רבים באילת נרתמו בשבועות הראשונים של המלחמה למען תושבי העוטף והדרום, אבל כשההוצאות מתחילות להיערם והפיצויים מתעכבים, רבים מהם בעלי ‰ מוצאים עצמם בלי עבודה ונאלצים לסגור עסקים קטנים ובינוניים מדווחים על ירידה משמעותית ‰ חלק מהם נאלצים לשלוח עובדים לחופשה ‰ בהכנסות ואחרים כבר מחפשים מקורות פרנסה אחרים מלחמת הישרדות מאיר אוחיון // צילומים פרטיים

מדינה במלחמה קריסת העסקים

לפני החג קיבלה אביבה וייס, עצמאית שנה, 40 שמספקת שירותי גרפיקה זה שתי עבודות גדולות שהיו אמורות לפרנס אותה בחודשים הקרובים. "קבענו שיחות לאחרי החגים, אבל כמובן שכשהמלחמה החלה, אפילו לא קיבלתי הודעה שלא נתחיל את העבודה. זה היה ברור שלא תהיה עבודה", מספרת וייס, שנוסף על כך היא גם בעלת המותג "שרת הטבעות" לעיצוב טבעות. "העובדה שקרובת , בין 72 משפחתי, עדינה משה, בת החטופים, ובעלה סעיד משה נרצח, רק מוסיפה לתחושת הכובד והדאגה", היא אומרת. "חטפתי מכה לא קלה משני הכיוונים", היא ממשיכה. "שני העסקים שלי לא עובדים כרגע, ואין לי אפילו צפי. אני לא רואה שום דבר שקורה באופק. אני לא יודעת איך זה ימשיך הלאה, זה מזכיר לי את התקופה של הקורונה". הפרנסה של וייס חטפה מכה קשה ביותר. "בשני הפרויקטים האלה הייתי צריכה להכניס משכורת חודשית של עשרת אלפים שקלים וירדתי לאפס מוחלט. חוץ מהפרויקטים הללו נכנסים לי תוך כדי עבודות אחרות, אני עובדת על כמה במקביל, וכרגע זה לא קורה. אפשר לומר שזה ממאה לאפס". בתקופת הקורונה הצליחה וייס להמציא "ממאה לאפס" אביבה וייס, בעלת עסק לשירותי גרפיקה ולעיצוב טבעות, לא עובדת כבר שלושה שבועות, והעתיד לוט בערפל

עצמה מחדש ופתחה את העסק לעיצוב טבעות שהחזיק אותה מעל המים עד שהמשק חזר לשגרה. אבל הפעם, היא מדגישה, המצב שונה. "היום, בניגוד לקורונה, את האנשים לא מעניין שום דבר, וזה מובן", היא מציינת. "אני אמורה להגיד היום תודה על זה שאני חיה ונושמת למרות שבמשפחה המורחבת יש לנו חטופה ונרצח במלחו מה, אז את הבעיות הכלכליות שלי אני שמה בסוג של 'הולד' ואומרת תודה על הקיים, אפילו על מה שאין, אבל בטווח הארוך אני אצטרך למצוא פתרונות". ומה לגבי פיצויים מהמדינה אם וכא־ שר יהיו כאלה? "בתקופת הקורונה רבים מחבריי היו צריכים להחזיר את המענקים ואני לא יודעת אם אני ארצה להגיש בקשה כזאת, ובאיזשהו שלב אצטרך להחזיר את זה. לכן כרגע, אני אצטרך להמו ציא את עצמי מחדש כי אני לא אוכל להתפרנס". לפני המלחמה וייס עבדה בין השאר בעיצוב כנסים בבתי המלון בעיר, ואולם, בימים אלה, אין כנסים כיוון שבתי המלון בעיר מארחים את מפוני עוטף עזה. "לאורך השנים חוויתי עליות וירידות. רק התחלתי להתאושש אחרי תקופת הקורונה, ועכשיו יש לי דז'ה וו חזק מאוד. הרגשה שעוד פעם אני צריכה ו � לגרד מפה ומשם", יא מציינת ומ ה סיפה, "אין לי עובדים ואני לא צריכה לשלם משכורות, אבל עדיין המכה קשה. היום אני אוכלת חסכונות. אני לא רואה אופק, אני לא יודעת לאן זה יילך. אני גם בטוחה שאחרי המלחמה הולכת להיות נפילה כלכלית רצינית וגם ממנה אני חוששת".

"שני העסקים שלי לא עובדים כרגע ואין לי אפילו צפי". אביבה וייס

"רק התחלתי להתאושש אחרי תקופת הקורונה, ועכשיו יש לי דז'ה וו חזק מאוד. הרגשה שעוד פעם אני צריכה לגרד מפה ומשם"

14

3.11.2023 ˆ ידיעות אילת