אילת 06.06.25

תרבות

/ nechamar@yedtik.co.il / נחמה רחמים

בספר "בין גורמזאנו לגורן" שכתבו יצחק גורמזאנו ובנו רואי, תושב אליפז שבערבה, הם מציירים את המרחב הישראלי בשתי עדשות - של הדור שהגיע לארץ ונזרק לכור ההיתוך ושל הדור שחי את התוצאה הישראליות המשתנה בעיני אבא ובן

פרפרים // רואי גורמזאנו קטע מהסיפור

שלושה ימים נדרשו לכסות את הקבר של יעקב ריפקין. שלושה ימים שקברני בית העלמין ובניו של המנוח מילאו בהם את הקבר בחול, והקבר אינו מלא. כוח נסתר שאב את החול אל מקום אחר, לא נודע. המקרה המוזר שנרקם סביב קבורתו של אותו איש אלמוני, פקיד בבנק ומתנדב ברשות שמורות הטבע, אסף סביבו את סקרנותם של רבים - מאנשי דת, שטענו שזה נס, ועד ארכיאולוגים וגיאולוגים, שחיפשו במבוכה פתרון הגיוני לעניין. × × × קרוביו וחבריו של יעקב עמדו משתוממים מעל הקבר. כבכל הלוויה, היו שעמדו הלומי צער על מותו והיו שלא - אך כולם חשו שעל תעלומה כזאת עוד ידברו ימים רבים. דווקא אחותו של יעקב, רבקה אולמן, עובדת ותי־ קה של חברת החשמל, לא הופתעה כלל. אחיה הקטן אף פעם לא הסתפק במה שיש. תמיד רצה יותר. השמש שהשפיעה אורה על העולם כבימי בראשית בהיבראה ביום השני ליצירה, פיזזה על תלתליה של חנה הפעוטה, וייתכן שתמהה על אותו קו ארגמני אנכי בת Belette מדויק שחצה את גופה הזעיר לאורכו. אצל הי"ג, בֶּלֵט לָה בֶּל, היפה, היה הקו יותר אסתטי, כחוט צמר אדום למזל סביב צווארה, והעיניים הירוקות פקו־ חות לרווחה ומבקשות לספוג עוד שמץ מיפי העולם. × × × צמותיה שהפעימו אותי בשְחוֹרן העז הקורא תיגר על הלילה הקדמון היו עתה מסגרת אֵבֶל לקלסתרה השקוף מלובן של זו שאהבה נפשי מאז ראתה אור עולם. כילד שעשעתי אותה על ברכיי בהיותה תינוקת והייתה לי כאחות קטנה, עד שחשתי רטט בגופי כשנפגשו ידינו באקראי, ומאז נרתעתי מגעת בה עד שאזכה לעוטפה כל כולה בליל כלולותינו לכשתגיע לפרקה. צה"ל כבר מגיע! // יצחק גורמזאנו גורן קטע מהסיפור Belette א. אהובתי

/ ספר /

לגורן", "בין גורמזאנו ספרם החדש של יצחק גורמזאנו גורן ובנו, רואי גורמזאנו, עוסק בקווי התפר שבין דור לדור, בין נקודות המבט, בין הישראליות שנולדה לבין זו שהבשילה. זהו אוסף סיפורים שמציב זה לצד זה שתי נקודות תצפית על מקום: האחת נעה בין הצבא למילואים וב־ דידות הפרט מול החברה ומול הטבע, השנייה נוגעת ביומיום העירוני התל־אביבי, שבו הדמויות מחפשות בית ואהבה, ונאבקות בזירה שקטה אך סוערת של מלחמות פנימיות. יש ביניהם חוטים משותפים: הת־ מודדות היחיד מול עולמות של אי ודאות,תוך מאבקים מול מארגים בירוקרטיים של החברה, מבט חומל ומתבונן עם פער בין מי שחווה את ישראל בעשוריה הראשונים כפ־ רויקט אידאולוגי, לבין מי שמתגע־ גע אל תל־אביב של ילדותו, שהייתה ואיננה. יצחק גורמזאנו גורן, שכתב בין השאר ספרים על אלכסנדריה של ילדותו וסאגה היסטורית על דונה גרסיה נשיא, מתרכז בספר זה ביש־ ראליות.

צילום: יואב גרטנר | רואי גורמזאנו

הוא ממקימי תיאטרון "בימת קדם" וכתב העת "הכיוון מזרח". הוא הת־ ווה דרך ספרותית ששמה דגש על ההוויה המזרחית בתרבות הישרא־ לית, גם בפעילותו כמוציא לאור. הוא חתן פרסים רבים, ביניהם פרס ראש הממשלה, פרס איינשטיין ופרס נבון. ), סופר, מחנך 49 רואי גורמזאנו ( ומנחה קבוצות, חי עם משפחתו בקי־ בוץ אליפז בערבה. הוא גדל בבית של יצירה, עם אבא סופר ובמאי, ואמא, שושה גורן, שח־ קנית ויוצרת, שראו בהקמת תיאטרון "בימת קדם" שליחות תרבותית.

רואי מצא את קולו הספרותי הייחודי תוך דיאלוג עם ההיסטוריה הזו, כשספרו הראשון, היוצא דופן (כנרת, זמורה, דביר), עוסק באדם שמחפש משמעות לחייו, ונקלע אל תוך אפוקליפסה של התנגשות בין שתי אימפריות. "בין גורמזאנו לגורן", יצחק גורמזאנו גורן, רואי גורמ־ זאנו, "בימת קדם", הוצאת ספרים. עורכת: בת־שחר גורמזאנו גורפינקל.

להשיג באתר ההוצאה ב � ו bimatkedem . comm חנויות הספרים.

עטיפת הספר. בין אבא לבן

6.6.2025 ˆ ידיעות אילת 14