אילת 07.07.23

מכסתפועלי הבניין הירדניםבאילתתוגדל משרד השיכון יפתור את המחסור בידיים עובדות: תנופתהבנייה באילתאל מול המחסור בפועלי בניין הביאו בכירים בארגון הקבלנים ליזום פועלים 350 פגישהעםשר הבינוי והשיכון ולהאיץ בו להסיר חסמיםשיאפשרו כניסהשל ירדנים לענף הבנייה בעיר

זוכרים את מנחם הופן

כתיבת האותיות האחרונות בספר התורה שהוכנס השבוע לבית חב"ד בסיומה של תהלוכה שמחה ברחובות אילת, הייתה סיום יפה לצוואתו של מנחם הופן ז"ל. השבוע קוימה צוואתו של הופן ,2019 שנפטר בחודש ספטמבר שציווה מרכושו תרומה נכבדה לבית חב"ד עבור הכנסת ספר התורה. הופן היה דמות מוכ ־ רת מאוד בקרב הציבור המקומי בזכות מגוון התפקידים שעשה בחייו ובזכות תרומתו רבת השנים והאדירה לקהילה. הוא היה קצין בצה"ל בדרגת רס"ן וקצין במשט ־ רת ישראל בדרגת סגן ניצב. בין מגוון התפקידים שעשה בעיר היו הקמת מטה המש ־ מר האזרחי ופיקוד עליו, מנהל מד"א, קב"ט העירייה, נשיא "רוטרי", וממקימי סיירת ההורים הפועלת עד היום. הרב מנדי קליין, רב בית חב"ד, אמר השבוע: "למנחם ז"ל תמיד הייתה פינה חמה בלב לבית חב"ד, והוא קשר את גורלו אית ־ נו. הוא הקפיד להגיע מדי יום לתפילת שחרית, והיה נוכח בכל שבת וחג. זכות גדולה עבורנו להנציחו בדרך זו". המנהל פורש המועצה האזורית הערבה התי ־ כונה קיימה טקס מרגש להוקרה ופרידה מד"ר עודד קינן, לרגל סיום תפקידו כמנהל "חממת הערבה", וציון עשרים שנה של עשייה חינוכית למען קהילת הערבה. ד"ר קינן החל את דרכו בער ־ בה התיכונה כמורה לביולוגיה בבית הספר היסודי "שיטים" וכשותף בהקמת בוסתן "שיטים" במוסד החינוכי, ומילא מאוחר יותר מגוון תפקידים במסגרת המו"פ המדעי ובית ספר שדה חצבה. בנוסף, הקים וניהל את ה־ הראשון בערבה והיה Makers שותף מרכזי לקידום תהליכי חינוך ומדע מרכזיים. מאיר צור, ראש המועצה האזו ־ רית הערבה התיכונה, אמר לד"ר קינן: "מאז ומתמיד בחרת לפ ־ עול, להיות מעורב, ולעשות למען הקהילה ושמירת הטבע. אהדתך בקרב תושבי האזור בו קידמת פעילות מחקרית, מיצבו אותך כגשר אנושי בין קהילות האזור". ד"ר עודד קינן: "היה לי לכבוד לשמש כמנהל 'חממת הערבה' לאורך העשור האחרון, ולהיות אחראי על צוות המורים והעו ־ בדים היקר והמסור, אנשי חינוך אמיתיים עם ידיים מלאות יצי ־ רה, לב מלא אהבה, וראש מלא רעיונות יצירתיים". עזרא ארבלי

עזרא ארבלי

בשבוע שעבר נערכה פגישה בין שר הבינוי והשיכון ויו"ר מטה הדיור, הרב יצחק גולדקנופף,

צילום: עזרא ארבלי

איציק חדד:

לבין ראשי ארגון הקבלנים באשדוד ונציגת הקבלנים באילת, פנינה בר, מחברת "גני בר", ובמהלכה השר הבטיח לטפל בבקשה להגדיל את מכסת פועלי הבניין הירדניים שמועסקים בפרויקטים לבנייה בעיר. הפגישה באה בעקבות פנייתו של יו"ר ארגון הקבלנים באשדוד, איציק חדד, לק ־ בלת תמיכה וסיוע מהשר לקידום החלטת ממשלה להגדלת מספר העובדים הירד ־ נים הרשאים לעבוד בענף הבנייה באילת .350 ל־ 150 מ־ באילת קיים מחסור חריף של פועלי בניין, בכלל, ולעבודות בניין פשוטות. שנה, 20 לאחר קיפאון בבנייה של קרוב ל־ אילת נמצאת בימים אלה בתנופת בנייה דרמטית בהיקפי הבנייה המתוכננים בעיר. במסגרת תוכניות המתאר שלה, עד 18 מתוכננים להיבנות בעיר 2030 שנת אלף דירות, זאת לצד תוספת של כשני מיליון מ"ר שטחי תעסוקה, משרדים ומ ־ סחר ומיליון מ"ר שטחי תיירות, והצורך להתאים את כל התשתיות לתנופת הב ־

"אני שבע רצון מכך שהשר הרב גולדקנופף מבין את מצוקת המחסור בפועלי בניין אצלו ואצל עוזריו, אוזן קשבת לבקשתנו" באילת, ומצאנו

עובדים ירדנים בענף הבנייה 150 בנייה באילת. כיום מועסקים בעיר

לשר ולעוזריו, כי כל זה לא יכול להיעשות ללא ידיים עובדות. השר ציין בפגישה כי הוא מודע לב ־ עיה והוסיף כי בכוונתו לטפל מול משרד האוצר, משרד הביטחון ורשות האוכלוסין, בהגדלת מכסת פועלי הבניין הירדניים שיוכלו לעבוד באילת. איציק חדד: "אני שבע רצון מכך שהשר הרב גולדקנופף מבין את מצוקת המחסור בפועלי בניין באילת, ומצאנו אצלו ואצל עוזריו, אוזן קשבת לבקשתנו".

נייה המתוכננת. יחד עם זאת, קיים גם צורך הכרחי לחזק מ � בעיר ב 1980 בניינים שנבנו לפני שנת והתחדשות 38 סגרת פרויקטים של תמ"א עירונית. בנוסף, מתוכננים להיבנות בעיר פרויקטים רבים נוספים. ראשי הארגון שהשתתפו בפגישה: היו"ר איציק חדד, מנכ"ל הארגון שמעון סיידוף, מנכ"ל הארגון לשעבר, שלומי בן עזרי, ונ ־ ציגת הקבלנים באילת, פנינה בר, הסבירו

נמשכתהמחאה נגדשינוע נפטבמפרץ עשרותתושבי אילת יצאו להפגין נגד הכוונה להגדיל את כמויותהנפטשיעברו במסוף קצא"א ‰ כדי להמחישאתהנזקהאפשרי, שפכו ליםחומרשאינו מזהםהמדמה דליפה

"ביקשנו להמחיש לתושבי אילת מה יקרה למפרץ במקרה של דליפה. אנו מתנגדים באופן נחרץ לאפשרות שיוקם באילת נמל לתזקיקי נפט ופועלים בכל דרך כדי לסכל כוונה זו. נמל כזה, עלול לגרום לנזק לא רק לסביבה הימית אלא גם פגיעה בבריאותם של תושבי העיר". אסף שוורץ, פעיל סביבה ואחד ממובילי המחאה שהתקיימה השבוע, הדגיש: "מדובר בפיגמנט טבעי שמתפרק במים ואינו מזהם, לא רעיל ולא אלרגני". מקצא"א נמסר בתגובה: "קצא"א היא חברה ממשלתית, מפוקחת ומבוקרת, אשר פעילותה חיונית למשק האנרגיה היש ־ ראלי ולתפקודו הרציף, בשגרה ובחירום. הנפט הנפרק בנמלי קצא"א משמש בחל ־ קו את משק האנרגיה הישראלי. רק בזכות קצא"א השתמרה שמורת האלמוגים במשך חמישים שנה, וזאת הודות לנהלי הבטיחות המחמירים ביותר ומחויבות החברה לטבע, לסביבה ולים. מדיניות 'אפס תוספת סי ־ כון' שהוטלה על קצא"א, נעשתה ללא כל בחינה מקצועית ומעמיקה, והיא בוודאות תוביל לפגיעה בביטחון האנרגטי של מדי ־ נת ישראל".

עזרא ארבלי

עשרות מתושבי אילת יצאו הש ־ בוע לחוף הים, במחאה על כוונת קצא"א להגדיל את מכסת כמויות

צילום פרטי

הנפט שיעברו במסוף. כזכור, ממשלת יש ־ ראל אישרה לקצא"א מכסת להעברת שני מיליון טון של נפט מדי שנה, דרך מסוף קצא"א במפרץ אילת. אלא שחברת קצא"א שבה וביקשה להגדיל את הכמות לחמישה מיליון טון של נפט גולמי מדי שנה, ואף להקים באילת נמל לתזקיקי נפט. השבוע אמור היה להתקיים בממשלה דיון בעניין בקשות החברה, אלא שהדיון נדחה למועד אחר. על רקע הכוונה לקיים בממשלה דיון בנושא זה, יצאו פעילי הסביבה ועוד רבים אחרים מתושבי אילת, למחאה סמוך למסוף קצא"א על חוף הים. הפעילים הביעו דאגה מכך שהגדלת כמויות השינוע והקמת מפעל תזקיקים תגביר את הסיכון למפרץ אילת. הפעילים טוענים כי גם אם אחוז אחד מהנפט הגולמי העובר דרך מסופי החברה באילת, ידלוף לים, הוא עלול להמיט אסון על הסביבה הימית.

החומר ששפכו הפעילים לים

כדי להמחיש את הנזק האפשרי, שפכו הפעילים לים חומר המדמה את הצפוי למפרץ במקרה של דליפה. יש להדגיש כי מדובר בחומר שאינו מזהם העשוי מצבעי מאכל המתמוססים במים ואינם גורמים לנזק לחי ולצומח. גל אשכנזי שטיינבאום, פעיל חברתי שהשתתף במחאה שהתקיימה השבוע, אמר:

7.7.2023 ˆ ידיעות אילת 16