אילת 1.11.24

סמ"ר ספיר אור. איבדה חברים רבים

הם משרתים כבר תקופה ארוכה במילואים ומדלגים בין המחויבות להגן על המדינה, ‰ לדאוג למשפחה ולהשקיע בקריירה לקראת פתיחת השנה האקדמית סטודנטים אילתים מדברים על תחושת השליחות ועל על המראות הקשים ‰ השירות הממושך ובעיקר על הרצון לחזור ‰ שהם חווים ‰ כבר ללימודים בצורה סדירה חוזרים לקמפוס - מיוחד נלחמים ללמוד

נמצאת כבר בסבב השלישי )30 ספיר אור ( ‰

חובשת במד"א עיסוק: ‰ רווקה מצב משפחתי: ‰ תואר ראשון ברפואת חירום - שנה ב' מגמה: ‰ אוניברסיטת בן־גוריון מוסד לימודי: ‰ פיקוד דרום מקום השירות: ‰ 98 חטיבת הסיוע של אוגדה תפקיד בצבא: ‰ סמ"ר דרגה במילואים: ‰ איך משלבים בין בית, צבא ולימודים?

עזרא ארבלי // צילומים פרטיים

"בגלל שברוב ימות השנה החולפת הייתי בשירות מילואים, החמצתי קור־ סים רבים שאצטרך להשלים. ולכן, במקום לפתוח את שנת הלימודים הנוכ־ חית ולעבור לשנה ג', אני ממשיכה לשנה ב' עם השלמות". אור מספרת כי "בתחילת המלחמה שהיתי בחו"ל ומיד כששמעתי מה קורה, עליתי על טיסה וחזרתי הביתה, תחילה היישר לתפקידי כחובשת במד"א. ואחר כך לשירות מילואים. מאז אני מצויה בסבבי מילואים, וכרגע זהו הסבב השלישי שלי, כאשר הפער בין סבב אחד לשני הוא כחודש־חודש וחצי". איך מתמודדים? "לא קל ולא פשוט לשלב שירות מילואים כל כך אינטנסיבי עם לימודים באוניברסיטה, אבל אני מודעת ומבינה את המצב, ואני מרגישה שאני חייבת ומוכרחה למלא את חובתי כאזרחית המדינה. בגלל שירות המילואים שלא מאפשר הרבה תמרון, לא נכחתי פיזית באוניברסיטה ולא יכולתי להשלים לימודים או מבחנים. חלק מהשיעורים העיוניים למ־ דתי מהקלטות שעשו עבורי חבריי ללימודים". איך עובר עלייך שירות המילואים?

לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית, לאנשי המילואים יש משימה מאתגרת לשלב את לימו־ דיהם עם ימי המילואים הארוכים. עבור רבים מהם, המתח בין הצו־ רך לשרת בצבא לבין הרצון להצליח בלימודים הפך את השנה האחרו־ נה למבחן כושר גופני ומנטלי כאחד. המילואימניקים שיתפו בקשיים, במכ־ שולים ובנחישות שגילו במהלך המסע המורכב הזה. זה התחיל עם א', סטודנט באחת המ־ כללות באילת ואיש מילואים מיחידה מובחרת שעשה חודשי מילואים ארוכים בשנה האחרונה. בגלל סיווגו הצבאי, נמנע מאיתנו לספר על תפקידו ועל מקום שירותו. אבל בשיחה עם "ידיעות אילת" סיפר א' וסיכם מה באמת עובר על כל הסטודנטים המצויים בימים אלו בשירות מילואים. "השנה הייתה אחת הקשות בחיי. כל שבועיים נקראתי למילואים, ולעיתים זה נמשך גם יותר. כשחזרתי הביתה, הייתי עייף ומותש. הלימודים לא עמדו

בצד, אך היה קשה מאוד להתמקד בהם אחרי ימים קשים בשטח". א' מדגיש את הקושי שבמעבר המהיר ממצב של חייל לאווירת לימודים, כאשר ההכרח להתרכז בלימודים היה לעיתים קרובות מלווה בתחושת חוסר שליטה. "אני זוכר מקרים שבהם הייתי בכיתה אחרי שבועיים של מילואים, ולא באמת יכולתי להתרכז. המחשבות שלי היו מחוץ לכיתה, על מה שעברתי ועל מה שמצפה לי, כי ידעתי בביטחון רב שגם אם אני כאן, הראש שלי נמצא עם חב־ ריי למילואים. היכולת לשלב בין שני העולמות הייתה תלויה רבות בתמיכה ממורים ומחברים, שהבינו את המצב והיו מוכנים להקל עליי עם הלחץ". הסיפור של א' מצביע על מציאות מורכבת שבה המילואימניקים נאלצים למצוא את האיזון בין אחריות אזרחית למילואים לבין שאיפות אקדמיות. למ־ רות הקשיים, רבים מהם הצליחו לעמוד באתגרים, והם מעידים על כך שהניסיון הזה חישל אותם והכין אותם לאתגרים נוספים שיגיעו בהמשך הדרך.

"מדובר בשירות מילואים קשה, אבל המ־ דים שאני לובשת לא חדשים עבורי כי כבר שנים ארוכות שאני נמצאת במסג־ רת שהיא גם דרך חיים ושמחייבת מדים, אם זה במד"א או אם בבית החולים. ראיתי מראות קשים ואף איבדתי שבעה מחבריי וחברותיי ששירתו עמי במד"א או בצבא. האובדן הקשה חידד בי את הצורך להמשיך ולשרת במילואים ולהמשיך לעשות את עבודתם

"בגלל שברוב ימות השנה החולפת הייתי בשירות מילואים, החמצתי קורסים רבים שאצטרך להשלים"

של חבריי שנפלו". את מקדישה את כל זמנך לשירות. איך את מרגישה? "למזלי, הגעתי לשירות המילואים עם חוסן נפשי גבוה בז־

כות הניסיון שצברתי במד"א, אבל אני חייבת להבהיר שאני לא מתחרטת כהוא זה. אני שמחה שאני עושה שירות מילואים ושאני עושה את התפקיד שאני אוהבת, למרות שיש לי פחות זמן למשפחה, לחברים וללימודים".

6

1.11.2024 ˆ ידיעות אילת