אילת 10.12.21

jamal kewan צילום:

צילום: מסעד חביב

אהריש עם אחיותיה לוסי וסעידא. "יש לנו אותו אופי" סוזן אהריש עם בנה עומרי. גדל איתה גם במלון

לפעמים חלומות מתגשמים

על הקשר עם אחיותיה: "זה קשר מיוחד, קשר שאנחנו השנייה אם לא דיברנו באותו יום. אם חס וחלילה קורה משהו בבית, אז כולנו שם. עד היום זה בית של לב ונשמה אחת" מרגישות אחת את על החזרה המוקדמת לעבודה: "כשאמא שלמה במקום שבו היא נמצאת בעבודה, אין סיבה שהילד שלה לא יהיה מאושר. האושר של הילד תלוי באושר של האמא, אם לאמא טוב, לילד גם טוב. זה גם בפן האישי בבית וגם בפן המקצועי"

), כמו אחיותיה 47 סוזן אהריש ( מאז ומתמיד סעידא ולוסי, עשתה את הבחירות שלה. ואף שהבחירות שלה, בהן הנישואין בגיל מבוגר יחסית, הקריירה התוב ר ענית שהיא מנהלת, וטיפולי הפוריות שעברה, נחשבות למקובלות פחות בחברה הערבית, היא המשיכה בדרכה. בלי לפזול הצידה ובלי לשמוע מה אחרים יגידו עליה. "בעניין ההפריות זה יכול לקרות לכל אחת, גם לב ר ", היא אומרת השבוע ל"ידיעות אילת". 20 חורה בגיל ר � בחברה הע 30 "ולהתחתן מאוחר? אם עברת את גיל בית, זה או שאת זקנה או מסכנה, ויש בך משהו דפוק. הדאגה של המשפחות הערביות היא כל הזמן לחתן את הבנות שלהן כמה שיותר מהר ולא משנה עם מי. את הבחירות שלנו במשפחה עשינו לבד, בחנו אותן טוב, בדקנו, ידענו מה אנחנו רוצות, ובאנו להורים שלנו. והנה זה עובד". במקביל, אהריש מטפחת קריירה מצליחה בענף המ ר באילת Vert לונאות וזה שנה וחצי היא מנכ"לית מלון (קראון פלזה לשעבר). לתפקיד הבכיר היא הגיעה בכו ר חות עצמה ובזכות הרבה השקעה שלא נעלמה מעיניהם של מנהליה. אבל עד שקיבלה את התפקיד הנחשק, עברה אהריש דרך ארוכה ולא תמיד פשוטה שכללה לא מעט גילויי גזענות. "אני מקווה שמה שההורים שלי עשו בשבילי, אצליח לתת לבן שלי", היא אומרת, "ההורים שלי שילמו מחיר מאוד כבד ואיבדו את המשפחות שלהם בגללנו. אבא שלי אמר 'זה הבית שלי והמסגרת שלי, אם אנשים לא רוצים לדבר איתי בגלל כמה סיבות כמו שאחת הבנות התחתנה עם יהודי או הביעה דעות פוליטיות, או שא ר חרת לא התחתנה מתי שהייתה צריכה, זו בעיה שלהם'. לאנשים יש דעות קדומות והם קצת לא התקדמו, אבל זה שלהם, אנשים עושים את הבחירות שלהם, ואנחנו עשינו את הבחירות שלנו". בין שני עולמות י � ) נולדה בנצרת ושבוע בלבד אחרי ל 47 סוזן אהריש ) דתה עברו הוריה מערוף וסלווא לדימונה בשל הצעת עבודה שקיבל האב מערוף. 70 עבור משפחה ערבית החיים בדימונה של שנות ה־ לא היו פשוטים, והאחיות אהריש ספגו גזענות בכל מקום שאליו הלכו. "בכיתה את ילדה יחידה, שונה מכל הילדים. התנהגו אלינו כאילו אני לא ילדה שווה בין שווים, אבל בסופו של דבר ילדים מתנהגים כך לילדים ואי אפשר לשפוט אותם, אבל הייתה לנו כל הזמן בטן מלאה", היא מספרת, "כשהיו מקללים אותנו, הכי קל היה לומר 'ערבייה מלוכלכת'". עוד היא מוסיפה, "יש תמיד את הילד המקובל בכיתה וכל השאר מסביבו, אני והאחיות שלי אף פעם לא היינו מסביבו של אותו ילד מקובל. היינו תלמידות טובות, ישבנו בפינה מתכנסות בתוך עצמנו, רחוק מכולם כדי שלא נחטוף". לא פשוט לגדול כך. "נכון, לא פשוט, אבל משם גדלנו וצלחנו, מהקושי הזה. אבא שלי תמיד אמר שאם לא נתמודד עכשיו, אנ ר חנו קמים ועוזבים, אבל התמודדנו עם זה. השאלה הייתה אם ידעת לקחת את זה למקום טוב. היום אני מסתלבטת ואומרת לפעמים 'תיזהר, שלא תצא הערבייה שבי'".

), אחותה הגדולה של אשת התקשורת 47( לסוזן אהריש לוסי אהריש, היו שלושה חלומות: להתחתן, להפוך לאמא ולהיות מנכ"לית, והיא הגשימה את כולם בעשור האחרון ‰ בראיון ל"ידיעות אילת" היא מספרת על החתונה המאוחרת עם בחיר ליבה ‰ על טיפולי הפוריותשעברה ‰ על הקשר המיוחד עם אחיותיה ‰ ועל בית המלון שהיא מנהלת באילת אותו היא רואה כמו ילד ראשון

מאיר אוחי ו ן

קורה משהו בבית, אז כולנו שם. עד היום זה בית של לב ונשמה אחת, כך גדלנו בבית, כולנו בשביל כולם, משפחה מאוד מאוחדת, והמרחק שלי מהם לא מפריע. אנחנו משתפות הכל בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית שנקראת 'האהרישים'. אני בקשר על בסיס יומיומי עם האחות הגדולה סעידא וגם עם לוסי. אני ולוסי ילדנו כמעט יחד, הבן שלה אדם גדול בשלושה חודשים מהבן שלי עומרי. אנחנו מחליפות חוויות, תמונות וסרטונים אחת עם השנייה. גם אחותי הגדולה סעידא בקשר הדוק איתנו". נדבקה בחיידק בתום לימודיה בתיכון "ליהמן" בדימונה, ובזמן שכל חברותיה לספסל הלימודים התגייסו לצה"ל, אהריש לא גויסה בגלל מוצאה. "לא איפשרו לי ולאחותי הגדולה

לא היה מבלבל, מצד אחד, לגדול בסביבה יהודית, ומצד שני, לקבל חינוך ערבי בבית? "אלה היו החיים שלנו. צמנו בבית ברמדאן וחגגנו את החגים היהודיים, התחפשנו בפורים ולבשנו כחול־לבן מדי יום עצמאות, בחנוכה הדלקנו נרות ובפסח אכלנו מצות. החיים שלנו היו בשני עולמות מעניינים, ידענו שאנחנו ערביות, אבל נהנינו משני העולמות". את חווה גזענות גם היום? "יש אנשים שיש להם פליטות פה, אבל הם לא אשמים כי הם לא יודעים שאני ערבייה. או שאני מתעלמת או שאני בוחרת להתבדח על זה ולהיות מאוד צינית, ולה ר גיד להם אני ערבייה, מה לא בסדר? והם בהלם כי אין לי מבטא ולא מזהים שאני ערבייה". איך הקשר שלך עם האחיות סעידא ולוסי? "זה קשר מיוחד, קשר שאנחנו מרגישות אחת את השנייה אם לא דיברנו באותו יום. אם חס וחלילה

18

10.12.2021 ˆ ידיעות אילת