אילת 10.12.21

תושבים עריריים נמצאו מתים 23

נכנסים לבית ומגלים מראות קשים לעיכול

מוציאים את הגופה שנמצאה במצב של ריקבון מתקדם

נוספו שלוש משרות מלאות של תומכים קהילתיים, שתפקידם לקיים קשר שבו ־ עי קבוע עם העריריים כולל ביקורי בית. "בין השירותים המוצעים לוותיקים המוכרים באגף: תעסוקה ניידת למרו ־ תקי בית, 'גשר לקשר' - מיזם משותף לאגף ולסטודנטים לעבודה סוציאלית בקמפוס אילת של אוניברסיטת בן גו ־ ריון, שמטרתו שמירה על קשר קבוע ומתמשך עם ותיקים בודדים. הסטודנט מקיים קשר שבועי עם הוותיק הבודד שמקנה לו שתי נקודות זיכוי השקולים כקורס אחד בקמפוס". עוד נמסר כי תוכניות נוספות הן "חבר צומח", המשותפת למתנ"ס קולייר ומ ־ טרתה להפיג בדידותם של בודדים מרותקי בית, כחלק מהתוכנית נבנית גינה בביתו של הוותיק, תוכנית "קהילה תומכת", שמטרתה הבטיח לוותיק מגוון שירותים בקהילה כמו לחצן מצוקה, שי ־ רותים רפואיים, פעילות חברתית ושי ־ רותי תיקונים באמצעות אב בית. בנוסף, קיימות תוכנית "חיישני נפי ־ לה", מיזם משותף עם יד שרה שמטרתו חיבור לחיישני נפילה שיאפשרו זיהוי נפילה בביתו של הוותיק, תוכנית "מים חיים" - מיזם משותף לתאגיד המים "עין נטפים" ולאגף המיועד לבודדים חסרי עורף משפחתי המתגוררים בגפם, המא ־ פשר מעקב צריכת מים בביתו של הבודד ומתריע כשאין נתוני צריכה, ועוד. נושא רגיש "נושא הוותיקים העריריים הינו נושא רגיש וכואב הנמצא אצלנו בסדר עדי ־ פות מאוד גבוה, הן מבחינת כוח האדם שגדל בתקופה זו, והן מבחינת ההשקעה בתשומות זמן, בפיתוח שירותים ובצ ־ מצום מצבי סיכון בקרב אוכלוסייה זו", מציינת עו"ס פרידה בן לולו, מנהלת האגף לשירותים חברתיים בעירייה. "כידוע, בשני האירועים המצערים בהם נפטרו בביתם שני ותיקים, הגיע צוות של האגף לביתם אחרי שלא ענו לשי ־ חות טלפון. משלא ענו גם בביקור בית, הוזמנו כוחות הצלה על ידי צוות האגף, אולם עבורם זה היה מאוחר מדי. עבודה זו של צוות האגף הצילה אחרים שהת ־ עוררה דאגה לגביהם. כשהגענו לביתם, הם נמצאו במצבי בריאות מורכבים ופונו לקבלת טיפול רפואי. כל אירוע שמ ־ סתיים במוות טרגי משאיר אצל כולנו תחושות כואבות וכבדות. יחד עם זאת, עם העירנות הנדרשת של הקהילה נוכל ביחד לצמצם עוד יותר מצבים כואבים אלו".

'ואהבת לרעך כמוך'. די אם נבדוק אחת ליום את השכנים הבודדים ונוכל לחסוך מהם את המוות. ואם זה קרה, עדיף לפ ־ גוש את הנפטר מיד לאחר המוות ולא אחרי שבוע או שבועיים כשהגופה במצב של ריקבון". זאת ועוד, הרב אייזנבך מבקש מהצי ־ בור לדווח לרשויות על שכנים האוג ־ רים חפצים בביתם. "גם זה יכול להציל חיים", הוא מדגיש. "היה מקרה בשכונת הדקל שהשכנים דיווחו על שכן בודד, אגרן כפייתי, שאגר בביתו פסולת רבה. מהעירייה הגיעו ונתנו לו התראה לפ ־ נות את הזבל ומשלא עשה זאת, באו עם שתי מכולות ופינו לו את הדברים המיותרים שאגר במשך שנים. העירייה עושה כמיטב יכולה, אבל היא אינה יכולה להגיע לכל אחד ואחד מהתו ־ שבים המתגוררים בגפם. וכאן יכולים להיכנס לתמונה רק השכנים", מסכם הרב אייזנבך. מעקב אחרי השעון ואולם, יש מי שיחלקו על הרב בעניין אחריות השכנים, בטענה שהאחריות לדאוג לתושבים נתונה בידי הרשויות. בעיר חיפה לדוגמה פועל אגף הרווחה בסיוע מתנדבים רבים ומאתר את הק ־ שישים ואת העריריים בעיר. כך למשל, האגף פועל בשיתוף תאגיד המים העירוני ועושה מעקב אחר צרי ־ כת המים בבתי קשישים עריריים. בכל מקרה שנרשמת ירידה בצריכה התא ־ גיד, מדווח על כך לאגף הרווחה ונציגיו יוצאים לבתי הקשישים כדי לבדוק את מצבם. נוסף על כך, נמצא אגף הרווחה בעי ־ ריית חיפה בקשר קבוע עם גופים כמו קופות חולים, הביטוח הלאומי וארגון ניצולי שואה כדי להגיע באמצעותם למספר רב יותר של תושבים בודדים. מקיימים קשר שבועי מעיריית אילת נמסר בתגובה: "באילת אזרחים ותיקים המוכרים 1,300־ ישנם כ באגף לשירותים חברתיים בעירייה, עריריים חסרי עורף 350־ מתוכם כ משפחתי. צוות האגף משקיע מאמצים רבים בהנגשת שירותי הרווחה לכלל אוכלוסיית הוותיקים בעיר בשורה של תוכניות קיימות וחדשות שהתפתחו כחלק מההתמודדות עם משבר הקורונה. מעבר לצוות העובדים הסוציאליים ועו ־ בדי הסמך שעובדים עם אוכלוסייה זו,

חיים וינגרטן טיפס על הסולם כדי להגיע לביתה של שכנתו. "כל דקה כזו עוברת

עליהם כנצח"

לא רק הקשישים והעריריים נשכחו. גם דרי הרחוב לא זוכים ליתר תשומת לב מה ־ ציבור או מהרשויות. בריכוזים שבהם הם מעבירים את היום והלילה אפשר מדי פעם להבחין באותם אנשים שקופים שאף אחד לא רואה. אבל הלילות הקרים בימים האחרונים מאלצים אותם לחפש מקומות אחרים. לא עוד המדשאות הסמוכות לבית "פיליפ מוריי", לא עוד מדשאות בית המשפט, אזור התע ־ שייה, השכונות הוותיקות, הטיילת, חופי הים או מתחת לגשר המרינה, אלא מקומות נטושים וסגורים שבהם הם יוכלו להעביר את הלילה. תופעת דרי הרחוב מוכרת בארץ ובעולם, ואילת לא שונה ממקומות אחרים. אלא שלאילת הגיעו דרי רחוב רבים שעזבו את עריהם ובחרו דווקא את המרחבים הפתוחים של העיר. הרשות המקומית שהייתה ערה לעובדה שמספר דרי הרחוב באילת הולך ועולה, אף הקימה עבורם מעון "בית התקווה", שפעל עד לפני כעשור ונתן מענה לדרי הרחוב מחסה חם, מזון וטיפול רפואי. אולם משיקולים שונים, יש שיגידו פוליטיים ויש שיטענו שיקולים תקציביים, נסגר המעון באילת, ודרי הרחוב שמספרם מגיע לעשרות, חזרו אל המדשאות, הספסלים והפארקים הציבוריים. מבקר המדינה שנדרש בשעתו לסוגיית דרי הרחוב, בדק וקבע כי "על הרשויות המ ־ קומיות להקפיד להכין תוכניות טיפול מפורטות האמורות לסייע, ובין היתר, לעקוב אחר התקדמות תהליך השיקום של דר הרחוב". מהעירייה נמסר בתגובה: "בעניין דרי הרחוב פועל האגף באיתור ובמתן מענים בה ־ תאם. ההתערבות הטיפולית דורשת תהליך שיקומי ארוך הדורש השקעה רבה ומעל הכל, היענות והסכמה של דר הרחוב לטיפול, שכן לא ניתן לחייבו. חיוב הטיפול למטרות הגנה, הצלה וטיפול, יתאפשר רק באמצעות צו שיפוטי, וזאת כאשר מדובר בדר רחוב אשר מוכר כחולה נפש, חסר ישע ומי שאינו אחראי למעשיו ולמצבו ומסכן את עצמו ואת סביבתו". "ידוע לנו שבתקופת החורף תופעת דרי הרחוב בעיר מתרחבת וזאת בגין מזג אוויר נוח יותר בחודשי החורף", מציינת עו"ס פרידה בן לולו, מנהלת האגף לשירותים חברתיים בעירייה, ומוסיפה כי ככל שדר רחוב מעוניין לצאת מהרחוב ואפילו רק לתקופת החורף, אנו מסייעים לו במציאת מסגרת מתאימה בדירות בעיר או במסגרת מחוץ לאילת, הכל תלוי במצבו ובצרכיו. עוד מציינת בן לולו כי קיימת הנחייה של משרד הרווחה לקלוט דר רחוב מאילת בכל מסגרת בארץ בה קיים מקום פנוי. "כל זה מצריך שיתוף פעולה של דר הרחוב עמנו והסכמתו לכך. האגף פועל כל העת להתאים את המענים כנדרש". מספרם של דרי הרחוב באילת מתרחב בעיקר בשל העובדה שחלקם מגיעים מערים אחרות ‰ לאחר ש"בית התקווה" נסגר, הם מחפשים מקומות לינה בפארקים ובמבנים נטושים החורף כאן ודרי הרחוב ממשיכים לחפש מחסה

חיים וינגרטן, ראש אגף המבצעים בארגון זק"א: "האירוע האחרון שהיה באילת היה אירוע קשה במיוחד בגלל ערימות האשפה שהיו בדירה. הצוותים שלנו התקשו לשאת באירוע. לקח להם שעות ארוכות כדי לפנות את הזבל ולהגיע לגופה וכל זה כשהריח המצחין בדירה היה מחניק והקשה על הנשימה"

8

10.12.2021 ˆ ידיעות אילת