אילת 12.01.24

מאיר אוחיון

ימים אחרי הטבח בפסטיבל "נובה", שובל 100 בוהדנה ורעות דנינו, שני אילתים ששרדו את התופת והצליחו לחזור בשלום, משחזרים, למרות הקושי, כיצד הצליחו להינצל משתפים איך ‰ ממתקפת הטרור האכזרית מדברים ‰ נראים חייהם מאז השבת השחורה על הטיפולים שהם נעזרים בהם ועל הדרך הארוכה להחלמה אוספים את השברים

בימים שאחרי הטבח, ט � ), שניצלה בנס מה 20 רעות דנינו ) בח בפסטיבל "נובה", סירבה להתראיין ימים 100 ולדבר על מה שאירע. כמעט אחרי אותה שבת שחורה, הטראומה עדיין ניכרת, אבל דנינו מצליחה לשתף במה שקרה באותו יום. דנינו ובן זוגה יקיר ממן, שגם הוא ניצל מהטבח, הגיעו לנובה עם עוד כמה חברים בשבת לפנות בוקר. כמה שעות אחר כך, בשעה שש וחצי, החל מטח הטילים הכבד, וכשהירי רק הלך וגבר, דנינו וחבריה החליטו לצאת משטח המסיבה. "חיפשנו את החברים והתעכבנו קצת", היא משחזרת. "כשהתחלנו לנסוע חסמו את הכבישים, נסענו לצד השני והיה גם חסום, וכאשר שוב חזרנו לצד השני, השוטרים עצרו אותנו ואמרו שיש חדירת מחבלים. נסענו קצת, ראינו שיש פקק של מכוניות, שמענו יריות והיו צעקות שנתכופף כדי שלא יירו עלינו, ובאיזשהו שלב נתקענו באמצע של פקק ארוך. ראינו כוחות של צבא ומשטרה ותוך כדי באים אנשים שמספרים איך מחבלים ירו להם על הרכב. למזלנו, המחבלים עדיין לא הגיעו אלינו כי הם התעכבו על מכוט ניות בתחילת הפקק ובסופו". לרוץ בטירוף כעבור כחצי שעה בפקק, דנינו וחבריה הבינו שהמחבלים הולכים ומתקרבים

אליהם. "רצים אנשים וצועקים 'הם פה, תברחו'. שמעתי צרחות של אנשים שנפגעו ואמרו שירו בהם והרכב שלהם התפוצץ, ואז התחלנו לרוץ בטירוף. באותם רגעים הרגשתי שאני משחט קת בסרט, אבל עדיין לא עיכלתי את הסיטואציה. בדרך בכלל גלגלתי סיט גריה, רצתי כמו כולם, אבל הכחשתי בפני החברים שלי ואמרתי להם שאלה פיקות כמו בפורים. בשלב מסוים נפט לתי על הרצפה וכבר בכיתי ולא היה לי כוח לרוץ. אני שומעת אנשים צורט חים והכדורים שורקים מסביבי". "הייתי באמוק של ריצה", ממשיכה דנינו לספר. "כשנפלתי שוב, שמתי את יד ימין על הפנים וקראתי 'שמע ישראל', שם כבר חשבתי שזהו, נגמר הסיפור. נכנסתי להלם, ואז מישהו שלא הכרתי בשם יאיר פז הרים אותי על הגב ודיבר איתי תוך כדי. בדרך עצרנו בכל מיני מקומות, מתחת לשיט חים כדי שנתחבא". "בסופו של דבר אני חייבת את החיים שלי ליאיר שסחב אותי על הגב וגם ליובל, המפקד של יקיר מהצבא שהט כרתי רק במסיבה", היא מציינת. "שניהם לקחו אותי תחת חסותם לאורך כל האירוע. בזכות יובל ניצלו לדעתי הרבה אנשים. יובל בא אליי כמו מלאך משמיים. הוא אמר שזה לא חכם להתחבא, הוא השאיר את המורל גבוה, עודד את כולם והוא בעצם הביא

"שאלתי את עצמי למה ניצלתי" ) עדיין 20( רעות דנינו מרגישה אשמה שניצלה מהטבח והחלה לקבל טיפול כדי להתמודד עם הטראומה הנוראית: "אני לא מפסיקה לבכות"

מדינה במלחמה שלב הריפוי

רעות ויקיר בימים אחרים. שמחים

4

12.1.2024 ˆ ידיעות אילת