אילת 12.11.21

הקשיבו הקשיבו (וגם תתרכזו!)

לקוחות כללית באילת לא צריכים לצאת מהעיר. המרפאה החדשה פתוחה בכל יום רביעי, לאיבחון וטיפול בהפרעות קשב . השירות ניתן ע"י מיטב הרופאים והמומחים, 6-18 וריכוז אצל ילדים ונוער בגיל עם הפנייה מהרופא המטפל. מרפאת קשב וריכוז נפתחה במרכז בריאות הילד באילת

08-6353000 לפרטים ולקביעת תור, התקשרו:

בשביל הבריאות שלך צעד לפני,

ח י נ ם ל ק ו ר א י " י ד י ע ו ת א ח ר ו נ ו ת " ˆ י ו ם ש י ש י , ח ' ב כ ס ל ו ת ש פ " ב 1 2 . 1 1 . 2 1 ˆ 1 1 9 1 ג י ל י ו ן מ ס פ ר ˆ י י ש ו ב י ה ע ר ב ה עבודה ירדנית

אם עד כה העסקת עובדים מירדן התאפשרה רק בבתי המלון, רשות האוכלוסין וההגירה פתחה את האפשרות לשילובם גם בענפי האם בכך נסתם הגולל על האפשרות ‰ הבניין, השירותים והמסחר ועד כמה המהלך ‰ שכוח העבודה יתבסס גם על הדור הצעיר? 6 // עזרא ארבלי ‰ מחזק את הקשרים בין אילת לעקבה?

בשיא שלו

ההחלטה ‰ הילדות בבית מוסלמי השירות הצבאי ‰ להתגייר הקריירה המוזיקלית ‰ המוצלח והליהוק ‰ שנוסקת גבוה אבי אבורומי מאילת ‰ ל"פאודה" עבר דרך לא קלה עד שהגשים את חלומו להיות זמר, ולמרות שהוא ממלא אולמות ומנפיק להיטים משובחים, הוא לא שוכח איפה הכל 22 // מאיר אוחיון ‰ התחיל

עפים על זה הפרויקט הקהילתי של מרכז הצפרות באילת לשמירה על המגוון הביולוגי זכה בוועידת הפסגה של האו"ם לאחד ממאה היוזמות המשפיעות 10 // עזרא ארבלי ‰ בעולם מחכים לו למרות הניצחון המשכנע על כסייפה, בבני אילת מקווים ‰ להחתים בהקדם מאמן קבוע 32 // מאיר אוחיון די ללכלך צוללים 40 , בני נוער 200 שקיות אשפה 200 ־ ולמעלה מ מבצע "ניקיון המיליון" ‰ בחופים ובוואדיות באילת 12 // הסתיים בהצלחה

הפינה החמה

יואב שביט חוגג אסתי ‰ 50 אדרי מבלה עם ותותי ‰ הבנות נופי מניף עיניים ‰ צלחת 28 // שלי

אנשי העיר

| עזרא ארבלי |

,)46( רונה שפירא גניאל נשואה לד"ר דרורי גניאל ואם לשני ילדים. מנהלת עיצוב סביבת למידה וקהילה בעיריית אילת

מה אילתי בעינייך? "אילתי בעיניי הוא אדם שבקיץ הלוהט הולך יחף על החול ומתעקש שלא חם לו. אילתי הוא האדם שכשישמע שיש פקקי תנועה במרכז הארץ, תמיד יגיב שאת זה אין אצלנו".

מה המקום הסודי שלך בעיר? "בתוך נחל שלמה, בחלקו העליון ולקראת סוף המסלול, יש מעין גומחה קטנה שמצאתי ושהפכתי אותה למקום המיסתור שלי. לעיתים קרובות אני יוצאת לשם, יושבת לי בגומחה, לוקחת אוויר וזמן למחשבות, ונהנית מהשקט של המדבר".

עם מי היית רוצה לשבת לדרינק? "לו הייתה לי אפשרות הייתי שמחה לשבת עם הדלאי לאמה, לשמוע וללמוד ממנו על הגישה שהוא נוקט בה ושאותה הוא מעביר לכולם, של ההתמודדות לא אלימה בעולם אלים".

צילום: עזרא ארבלי

1 2 . 1 1 . 2 0 2 1

למה את מתגעגעת? "יש לי זיכרונות ונוסטלגיה מאילת של פעם. אני מתגעגעת לשכונתיות, לתחושת הכפר, למשפחתיות והקהילתיות שחווינו בעבר".

מה הדבר הכי משוגע שעשית? "צללתי פעם בקירבת להקת כרישים מסוג כריש פטישן וראיתי ממרחק של חצי מטר את גלגל העין של אחד הכרישים שמביט לעברי. אבל הדבר המשוגע ביותר היה מטרים בבלו הול (החור 70 לצלול לעומק מטרים, 54 הכחול) שבסיני. בעומק של נמצא פתח המערה שאליה נכנסים, וזה היה מפחיד ומרגש באותה עוצמה".

מה הכי גרוע כאן? "הים הוא הסיבה העיקרית שאנחנו כאן, ולצערי, מאוד קשה לגשת אליו. לקיחת החופים מאיתנו, המחסור בחניות בקרבת הים והקושי להגיע לחופי הים, גם בתחבורה ציבורית, הם הדבר הגרוע ביותר".

למה אילת? "נולדתי כאן ולא שאלו אותי. אבי היה בשירות קבע בצה"ל, הגיע לתפקיד באזור אילת, ונשאר כאן. אני אוהבת את העיר ואת הים שממגנט את הנשמה שלנו".

בשער: אבי אבורומי גל צילום: איסייב משפחת אדרי פרטי צילום עבודות בכביש : עזרא צילום ארבלי פלמינגו נועם צילום: וייס, מרכז הצפרות אילת

לוי בייזרמן / עורך ספורט: ענר חיים / סגן עורכת: נחמה רחמים / עורכת: אורית קוסטנטינו / עורכת גרפית ראשית: הדר סספורטס / שכתוב: רחלי יעקבי מנהלת עיתון: "מרכז גרפי" ידיעות תקשורת / עיצוב: תמי לוי / רכזת מערכת: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: אדי טורג'מן / מנהל תפעול וייצור: שלום חכמון / מנהל הפקה: ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: / ליאת שרון מנכ"לית: / סיגל רגב עורכת ראשית:

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, © לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, בדפוס או במדיה אחרת) - ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר - חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

colhanegev@yedtik.co.il ˆ 08־6377376 : פארק אמת"ל, אילת, טל ˆ " "ידיעות אילת

4

12.11.2021 ˆ ידיעות אילת

3

5

ידיעות אילת ˆ 12.11.2021

עובדים מירדן שיועסקו 800־ תם של כ בבתי המלון, קיוו המלונאים שהפעימה השנייה שהחלה בשבוע שעבר תמלא את המחסור בידיים עובדות. ואולם, עד כה נקלטו בפעימה הש ־ עובדים נוספים בלבד. כיום, 100־ נייה כ וכיוון שרבים מהעובדים שאושרו בפעי ־ מה הראשונה נאלצו לעזוב בגלל סיבות אישיות ומשפחתיות, מועסקים בבתי עובדים ירדנים. 850־ המלון רק כ בעוד בתי המלון שזכו לתמיכת משרד התיירות קלטו עובדים מירדן, נותרו המעסיקים בענף השירותים, התשתיות והבניין בלי עובדים. לדברי מנהל היחידה לשיתוף פעו ־ לה אזורי בעיריית אילת, סמו סמוראי, הסיבה לכך היא שבענפים האלה מעור ־ בים יותר מדי משרדי מממשלה. "ברגע שנסגר מעבר הגבול לכניסת עובדים מירדן בגלל נגיף הקורונה, הוקפאו כל ההסכמים להעסקת עובדים שלא בתחום רשות המיסים קבעה שבעלי עסקים המעסיקים עובדים זרים או מסתננים מאפריקה שלא הוגדרו פליטים, יחויבו לשלם אחוז 20 היטל של מסך הכנסתם של המועסקים. מטרתו של ההיטל היה לייקר את עלות ההעסקה של העובדים הזרים ולעודד העסקה של עובדים תושבי ואזרחי מדינת ישראל המלונאות", מסביר סמוראי. "עתה מב ־ קשים לשוב ולחדש את אותם הסכמים. אבל בניגוד לבתי המלון, שם מעורב רק משרד התיירות, בענפים הנוספים מעו ־ רבים כמה משרדי ממשלה כמו משרד הכלכלה, העבודה, המשפטים והאוצר, שכל אחד מושך לכיוון אחר ומנסה להכ ־ תיב את תנאיו לחידוש ההסכמים". לדברי סמוראי, שירות התעסוקה הציב לא מעט מכשולים להעסקת עו ־ בדים מירדן בענף השירותים והבנייה. "בשירות התעסוקה ביקשו ליצור לחץ על המעסיקים ולהקשות עליהם בקבלת עובדים מירדן כדי שאלו יעסיקו עוב ־ דים ישראלים, אבל אין הרבה ישראלים שמעוניינים בעבודת מסוג זה. חמישה או שישה ירידי תעסוקה שנועדו לגייס עובדים ישראלים נחלו כישלון חרוץ. נקלטו רק מעטים ובודדים שלא יכולים להשלים את המחסור הקשה בידיים לע ־ בודות פיזיות". נותרו בלי עובדים את דבריו של סמוראי מחזקים המע ־ סיקים עצמם. מיקי ועקנין, קבלן בניין ועבודות תשתית, משווע כבר זמן רב לעובדים. "אני פונה באופן כמעט יומיומי ללשכת התעסוקה ופשוט מתחנן לעובדים, אבל אף עובד ישראלי לא מוכן לעבוד בעבודות כפיים פיזיות. העובדים מירדן פתרו לנו חלקית את המצוקה ואיפשרו לנו לעמוד בפרויקטים שלק ־

אחרי תקופה ארוכה שהגבול עם ירדן היה סגור בגלל הגבלות הקורונה, הודיעה רשות האוכלוסין שתאפשר למעסיקים להגיש בקשות להעסקת עובדים יומיים מירדן ולא רק בענף המלונאות • בענף הבניין, השירותים והתעשייה מחכים בכיליון עיניים לשובם של העובדים הירדנים ומקווים שהם יצמצמו את המחסור החמור בידיים עובדות • האם נסתם הגולל על האפשרותשכוח אדם צעיר ומקומי ישתלב בעבודה באילת? • "הישראלים, גם היהודים וגם הערבים, לא רוצים לעבוד בעבודות האלה", אומרים בעלי העסקים הירדנים באים לעשות את העבודה

אתרי בנייה. המחסור בעובדים בענף משפיע על מחירי הדירות

עובדים באתר בנייה. כבר לא מגיעים מסין

האוכלוסין וההגירה הודיעה רשות באחרונה כי לפי החלטת הממשלה יתא ־ פשר להגיש בקשות להעסקת עובדים ירדנים יומיים באזור אילת. חוץ מה ־ עובדים הירדנים שאושרו לבתי המלון, רשות האוכלוסין תאפשר להעסיק גם עובדים בתחום השירותים, הבניין והת ־ עשייה. כזכור, עד שפרץ נגיף הקורונה לחיינו ועצר כמעט לחלוטין את כניסת העו ־ עובדים ירדנים 300־ בדים לישראל, כ הורשו להיכנס מדי יום לאילת והם הוע ־ סקו בבניין, בתשתיות, במסעדות, בנג ־ ריות ובמכבסות. אלא שמאז פרוץ המשבר וסגירת הג ־ בול לכניסת העובדים, נוצר מחסור חמור בידיים עובדות, בייחוד כי ישראלים רבים מסרבים לעבוד בעבודות אלה. עתה רשות האוכלוסין מאפשרת למ ־ עסיקים להגיש בקשות מחודשות, בשי ־ נויים קלים ולפי הגבלות הקורונה שע ־ דיין תקפות. עם זאת, אף שעם הסרת ההגבלות והח ־ זרה לשגרה אושרה כניסתם של העוב ־ דים הירדנים, בבתי המלון עדיין יש מח ־ סור חמור בעובדים בתחום השירותים, הניקיון והמטבח. איפה הישראלים? כשאושרה הפעימה הראשונה לכניס ־

העובדים הירדנים שהתקבלו לראשונה באילת בטקס מיוחד לכבודם. רשות האוכלוסין תאשר תוספת

צילום: יוסי דוס־סנטוס, עזרא ארבלי | עזרא ארבלי

6

12.11.2021 ˆ ידיעות אילת

עובדים בכביש. אילתים לא מעוניינים בעבודות אלה

משה חזן: "אני לוקח פחות עבודות ופחות הזמנות ואני מתאים את העבודה שיש לי לפי מספר העובדים שיש בפועל"

מרואן נופי: "כשאורחים לא באים, אין סיבה לפתוח את בתי המלון. ככה זה בדיוק בענף הבנייה, כשאין עובדים, אין פרויקטים"

ובמקביל, תשלום לשכירת עד שהדירה תהיה מוכנה". לא מתפנקים משה חזן, בעל נגרייה באזור התעשייה שחורת, מספר שמאז שהעובדים הירדנים עזבו, היקף העבודה שלו ירד בעשרות אחוזים. "אני לוקח פחות עבודות ופחות הזמנות ואני מתאים את העבודה שיש לי לפי מספר העובדים שיש בפועל", הוא משתף. "עד תחילת הקורונה העסקתי שבעה עובדים מירדן שעשו כל דבר, החל מעבודות נגרות, צביעה וסבלות. הם אף פעם לא התלוננו על העבודה הקשה, לא התפנקו, לא החסירו יום עבודה, והתפוקה שלהם גבוהה. מדי יום אני עדיין מקבל מהם שיחות טלפון והם פשוט מתחננים לחזור לעבודה. זאת בניגוד לעובדים הישראלים שבאים אליי עם הפנייה מל ־

חנו על עצמנו". לדברי ועקנין, עד שהירדנים הפסיקו לבוא לאילת בגלל סגירת הגבול, הוא עובדים. "כל מה שאני מבקש 16 העסיק הוא שיאשרו לי להחזיר את מספר העו ־ בדים שהעסקתי בעבר. כבר הגשתי את הבקשות כנדרש, אבל אף אחד לא יודע באמת להגיד לי מתי הם יורשו לחזור לעבודה. מדברים כעת על אחד בדצמבר כתאריך שבו יורשו העובדים הירדנים לחזור לעבודה, אבל עם כל הזגזוגים של משרדי הממשלה, שום דבר לא בטוח". ועקנין מוסיף עוד ומדגיש שהתלות בעובדים הירדנים היא כורח המציאות. "אף עובד ישראלי לא מוכן לעבודה כזו, גם אם התשלום בעבורה הוא גבוה בהרבה מהמקובל. לו היינו מוצאים עובדים יש ־ ראלים שמוכנים לעבוד, לא היינו צרי ־ כים את העובדים הזרים או את העובדים מירדן".

לדבריו, ההשלכות למחסור בעובדים הן רבות. "כך לדוגמה, פרויקט שאמור להימשך חודשיים או שלושה, נמשך חצי שנה ויותר. בענף הבנייה המחסור מש ־ פיע גם על מחירי הדיור כי קבלן שאמור למסור את הדירה בתאריך מסוים מת ־ עכב חודשים רבים, זה מייקר את עלות הבנייה וגורם לרוכשים הוצאות נוספות של תשלום משכנתא על הדירה החדשה,

שכת התעסוקה, מבקשים שאחתום להם שהם לא מתאמים כדי שיוכלו לחזור ללשכה ולהמשיך לקבל דמי אבטלה. קלטתי עובד ישראלי צעיר, לימדתי אותו את העבודה, ואחרי חצי שנה הוא דרש להשתדרג ולא היה חסר שיבקש להיות השותף שלי. כמובן שהוא עזב. אצל העובדים הירדנים זה לא היה קורה".

7

ידיעות אילת ˆ 12.11.2021

משלמים את המחיר גם הקבלן הוותיק מרואן נופי מתמודד עם מחסור בעובדים. "עד שפרצה הקו ו ו � ע 40 רונה העסקתי אצלי בענף הבנייה בדים מירדן", הוא מספר השבוע. "כמובן שמיהרתי וחידשתי את הבקשה להע ו סקתם מחדש כי כבר מעל לשנה וחצי שאנחנו עובדים בווליום נמוך. הישרא ו לים, גם היהודים וגם הערבים, לא רו ו צים לעבוד בעבודות האלה, הפרויקטים מתעכבים ואנחנו תקועים בלי עובדים. יש קבלנים שנמנעים מלגשת למכרזים בגלל המחסור בעובדים ובגלל שהם לא יכולים להתחייב ללוחות הזמנים". נופי עושה הקבלה לענף המלונאות ואומר, "כשאורחים לא באים, אין סיבה לפתוח את בתי המלון. ככה זה בדיוק בענף הבנייה, כשאין עובדים, אין פרויקטים". יש לציין שבעבר הועסקו בענף הב ו נייה גם עובדים זרים מסין וממדינות מזרח אירופה, אבל הגבלות, היטלים ואגרות שהטילה הממשלה על המעסי ו קים, הפכו את העסקת העובדים הזרים ללא כדאית כלכלית. כיום מתאפשרת העסקת מספר מוגבל של עובדים זרים במקצועות בתחום הסיעוד, החקלאות

מקצועיים מבחוץ". בעבר הביעה ההסתדרות את התנגדו ו תה להעסקת עובדים זרים באילת, ואולם כעת, כשמונה יו"ר חדש להסתדרות מרחב אילת, המנגינה קצת השתנתה. "אנו לא מתנגדים להעסקת עובדים זרים או עובדים יומיים מירדן במגזר הפרטי", מדגיש היו"ר החדש, משה אזו ו לאי, שהיה עד לאחרונה יו"ר ועד עובדי העירייה. "ידוע וברור לכל כי המחסור בעובדים מקשה על כל הענפים, ואין לנו עניין להתערב ולהביע התנגדות אם מסגרייה, נגריה, מכבסה או קבלן, מעסיקים עובדים במקום הישראלים שלא רוצים בעבודה זו". עם זאת, מדגיש אזולאי, "ההסתדרות תתנגד להעסקת עובדים זרים במוסדות מאוגדים שנמצאים תחת הסכמים, ואם תהיה כוונה כזו, נפעיל את כל מה שעו ו מד לרשותנו כדי שזה לא יקרה". חיזוק קשרים ויש עוד היבט להעסקת עובדים מירדן באילת שבא לידי ביטוי בקשרים הנ ו רקמים בין שתי הערים, עקבה ואילת, ובין שתי המדינות, ישראל וירדן. "כני ו סת העובדים הירדנים לאילת מחזקת מאוד את הקשרים בין שתי המדינות", אומר סמו סמוראי. "בירדן קיימת אב ו טלה גבוהה ואילו כאן מציעים לירדנים עבודה עם שכר גבוה והולם. מדובר על סכומים שהם פי שלושה או ארבעה מהשכר שהיו מקבלים לו היו מועסקים באותה עבודה בירדן. עובד כזה שמביא משכורת גבוהה לביתו, משמן את גלג ו לי הכלכלה במדינתו ומשנה את תפיסת בני משפחתו וחבריו לגבי מדינת יש ו ראל בכלל ואילת בפרט". סמו סמוראי: "בירדן קיימת אבטלה גבוהה ואילו כאן מציעים לירדנים עבודה עם שכר גבוה והולם. עובד כזה שמביא משכורת גבוהה לביתו, משמן את גלגלי הכלכלה במדינתו ומשנה את תפיסת בני משפחתו וחבריו לגבי מדינת ישראל בכלל, ואילת, בפרט"

ומעט מאוד בבנייה. רשות המסים קבעה שבעלי עסקים המעסיקים עובדים זרים או מסתננים מאפריקה שלא הוגדרו פליטים, יחויבו אחוז מסך הכנסתם 20 לשלם היטל של של המועסקים. מטרתו של ההיטל היה לייקר את עלות ההעסקה של העובדים הזרים ולעודד העסקה של עובדים תו ו שבי ואזרחי מדינת ישראל. מיקי ועקנין: "לו היו מציפים את השוק בעובדים מקצועיים זרים, פרויקטים של תשתיות ובנייה היו מסתיימים הרבה יותר מהר, העלות לקבלנים הייתה נמוכה יותר, והמחיר ללקוחות היה נמוך יותר, אבל במשרדי הממשלה יושבים אנשים מנותקים"

אלף שקל 12 גובה ההיטל נאמד בכ־ 20 לשנה לכל עובד, ועוד תוספת של כ־ אחוז משכרו של העובד. יצוין שעובד ירדני שנכנס לאילת ושב למקום מגו ו ריו באותו יום אינו נחשב עובד זר, ומ ו עסיקו זכאי לפטור מהיטל כמו שקבע משרד האוצר. "לו היו חוזרים ומאשרים להעסיק עובדים זרים בלי לגבות את ההיט ו לים והאגרות, מצבנו בכל הארץ היה נראה אחרת", מציין ועקנין. "לו היו מציפים את השוק בעובדים מקצועיים זרים, פרויקטים של תשתיות ובנייה היו מסתיימים הרבה יותר מהר, העלות לקבלנים הייתה נמוכה יותר, והמחיר ללקוחות היה נמוך יותר, אבל במשרדי הממשלה יושבים אנשים מנותקים שלא מבינים את הנזקים שהם גורמים". משה חזן מציג עוד זווית למחסור בעובדים ומציין שהיום אין כמעט הכ ו שרות במקצועות הכפיים. "מקצועות כמו נגרות, מסגרות מכונאות וכדומה אינם נלמדים כבעבר בבתי הספר המ ו קצועיים, ולכן אנחנו תלויים בעובדים מבחוץ", הוא מדגיש. "לצערי, הישרא ו לים אינם מתלהבים לעסוק בעבודות מסוג זה ואנו נאלצים להעסיק עובדם

הירדנים באים לעשות את העבודה

כורח המציאות מ"מ ראש העירייה, מתן בארי, מציין כי למרות שהצעירים לא אוהבים לעסוק בעבודות כפיים, העירייה מקדמת תוכנית להקמת מרכז להכשרות מקצועיות בעיריית אילת מכירים את בעיית ההכשרות המקצועיות, ולכן הוחלט לגבש תוכנית הכשרות שבימים אלה נמצאת עדיין בשלביה הראשונים. סגן ומ"מ ראש העירייה, מתן בארי, מציין בעניין זה, "למרות שהצעירים לא אוהבים לעסוק בעבודות כפיים, מקדמת העירייה תוכנית להקמת מרכז להכשרות מקצועיות. אנו מודעים לכך שהפוטנציאל לא גדול, אבל ממשיכים ועושים את כל המאמצים כדי לקדם את הנושא, בתקווה שראשוני החניכים יביאו אחריהם בעתיד צעירים נוספים ללמוד מקצועות נדרשים". בארי מוסיף שלפחות בעת הזו, העסקת עובדים ירדנים היא הכרח מתבקש. "יש מקצועות שהישראלים לא מעוניינים לעסוק בהם ואין זה משנה כמה ישלמו

משה אזולאי: "ידוע וברור לכל כי המחסור בעובדים מקשה על כל הענפים, ואין לנו עניין להתערב ולהביע התנגדות אם מסגרייה, נגריה, מכבסה או קבלן, מעסיקים עובדים במקום הישראלים שלא רוצים בעבודה זו"

להם. אף אחד באילת לא רוצה לראות שעובדים זרים בכלל, ועובדים ירדנים, בפרט, לוקחים את העבודה לי ו שראלים. אבל זו אינה המציאות והעובדים מירדן פשוט באים לעשות את העבודה שהישראלים לא מעוניינים בה. בתפיסה הכלכלית שלי הייתי מעדיף שאותם עוב ו דים זרים שמשתכרים באילת יוציאו את כספם באילת, בדיוק כפי שהיה בתקופה של מהגרי העבודה מאפריקה ששכרו בתים, קנו במכולת ורכשו בחנויות".

מתן בארי. לעודד צעירים

8

12.11.2021 ˆ ידיעות אילת

העיר אילת גאה לארח את אליפות העולם בגיימינג תחרותי עיריית אילת מזמינה אתכם לצפות בגיימרים המובילים בעולם 14-20.11.21 10:00-18:00 מידי יום בין השעות במתחם הקרח בקניון האייסמול

הכניסה חופשית, בואו לצפות וליהנות.

9

ידיעות אילת ˆ 12.11.2021

פלמינגו

נחליאלי צהוב

כחול חזה

עזרא ארבלי

במסגרת ועידת הפסגה לשמירה , COP -15 על המגוון הביולוגי שאורגנה על ידי האו"ם ונערכה י � מד 196 בקונמינג שבסין בהשתתפות היוזמות המשפיעות 100 נות, נבחרו ביותר לטובת המגוון הביולוגי בעולם. ועדת המומחים של הוועידה בחרה מבין ו � ארג 196 הפרויקטים שהוצגו לה מ־ 258 100 מדינות ושבע יבשות, כ־ 26 נים, כיוזמות 19 פרויקטים, מתוכם נבחרו יוצאות דופן במיוחד. פרויקט שימור נתיב נדידת העופות, המ י בוסס על העבודה הקהילתית של מרכז הצ י פרות אילת, זכה לעיטור הגבוה ביותר של פרויקט יוצא דופן. "הדרך שלנו להבטיח שהשמיים שלנו נשארים עם כמה שפחות סכנות ושהאתרים בהם עוצרים העופות הנודדים למנוחה וצבירת אנרגיה ומזון להמשך הדרך, בטוחים ומלאי מזון, עוברת דרך גיוס דעת הקהל והקהילה שלנו", אומר נועם וייס, מנהל מרכז הצפרות אילת. חוויה יוצאת דופן מבחינה גיאוגרפית, אילת והערבה הדרומית נמצאות בנקודה קריטית עבור העופות הנודדים. הגשר היבשתי המחבר את אירופה, אסיה ואפריקה, והמיקום ממש על קצה מדבר הסהרה, הופך את האזור לצ י וואר בקבוק של נדידה ולאתר עצירה הכרחי עבור מיליוני עופות. לדברי וייס, שימורו של נתיב נדידת העופות עובר דרך שמירה על שמיים נקיים מטורבינות רוח, אנטנות המוחזקות על ידי כבלים, קווי חשמל ות י קשורת במקומות בעיתיים ואפילו בניינים עשויים חזיתות זכוכית, בהם הציפורים מתנגשות. "לא רק על השמיים צריך להגן", אומר וייס, "הציפורים שבעבר נהנו מבתי גידול שופעי מזון, כגון מלחת אילת, ממנה כמעט ולא נותר זכר, נדחקות אל בתי גידול שבני אדם יוצרים, כגון גנים וגינות, שדות ומט י עים, ואפילו מאגרי מים מושבים או בריכות לייצור מלח. כדי להפוך את האתרים שמו י שכים את העופות הנודדים, אבל ייעודם הוא שונה בתכלית, אנו זקוקים לתמיכת הציבור ולשיתופי פעולה יוצאי דופן. כדי לשכנע חקלאי שהציפורים יכולות לעשות לו את עבודת ההדברה בשדה לא פחות טוב מחומרי הדברה, אם רק ידע להתאים את השדה והמטע שלו לעופות טוב יותר או להזמינן אליו לשדה, או כדי ליצור פרויקט שיתוף פעולה עם תאגיד המים 'עין נטפים' כדי להפוך את מאגר המים המושבים לאתר בטוח ומזמין לעופות הנודדים, אנו זקוקים לשורשים עמוקים בקהילה, למחקר בשיתוף הקהילה, ולהרבה מאוד רצון טוב". מי שיבקר בפארק הצפרות אילת יבחין מיד שהוא בנוי בצורה המותאמת ביותר עבור הציפורים. האתר גם מזמין בני אדם להזדהות עם הציפורים הנודדות ולפתח רצון לשמור עליהן. חלון תחנת המ י חקר של מרכז הצפרות, המבצעת

צילומים: נועם וייס, מרכז הצפרות אילת

סבראש

סכנות במהלך נתיב הנדידה:

עפים על זה

הכרה בינלאומית למרכז הצפרות באילת הפרויקטהקהילתי של מרכז הצפרותאילת לשמירהעל הטבעהוכרז כאחד החשובים בעולם לשמירהעל המגוון הביולוגי ‰ המרכז נמצא במיקוםהמהווה גשר יבשתי המחבר בין יבשות ומינים רביםשל ציפוריםעוצרים בו להתרעננות ‰ כעתמסבירים במרכז איך החיבור של הפעילות לקהילהמסייע בשמירהעלשמיים נטולי סכנותעבור הציפורים

טורבינות ‰ רוח

קווי ‰ חשמל

ותקשורת אנטנות ‰ המוחזקות על ידי כבלים בניינים ‰ עם חזיתות מזכוכית

"זו חוויה משנת חיים", מסבירה איריס גו י רין, עובדת החברה להגנת הטבע, המפעילה את תחנת הטיבוע. "ילד או מבוגר המחזיקים לרגע ציפור חמימה, זעירה אך מלאת אנר י גיה, ומשחררים אותה בחזרה אל האתגרים שמציבים לה הנדידה, מאחלים לה מכל ליבם שתגיע בשלום. הם מגויסים לאהבת הציפורים ולשמירת הטבע, אצלם בגינה הקטנה או במקום עבודתם מכאן ולתמיד. לאחר שאנו מסבירים לקהל המבקר כאן על קשיי הנדידה והיכולות של העופות לשרוד את כולם, נוצר רגש חזק שמחבר בין האדם לבין הטבע". צדוק צמח, מנהל התפעול של הפארק ועובד תאגיד התיירות של אילת, תמיד רצה שהאילתים יראו בפארק את הבית שלהם. "התחלנו לערוך אירועים קהילתיים גדולים כבר לפני שמונה שנים", הוא מספר, "אנו

צוות תאגיד המים העירוני עין נטפים. מפעל המלח "מלח הארץ" משקיע משאבים רבים בטיוב בריכות המלח, שמזמן נקראות באזור "בריכות הפלמינגו". תורן תקשורת של בזק, חזיתות בניינים שתוכננו עם חלו י נות, ועוד שלל יוזמות, שונו לטובת העופות, בעזרת אנשים טובים שאכפת להם מהטבע. נועם וייס, מנהל מרכז הצפרות אילת, מסכם: "ההכרה הבינלאומית מחזקת. שמי י רת טבע יכולה להיות עבודה של בודדים ולעיתים נעשית בתחושת בדידות. אבל כאן באילת אנחנו מוקפים מתנדבים מסו י רים וקהילה אוהבת ותומכת. ההכרה הבי י נלאומית במה שאנו עושים נותנת לנו את הכוח להמשיך. אומרים שכסף מניע את העולם. כאן באילת ובערבה אנו רואים שר י גשות חזקים מכוח כלכלי או פוליטי. אנו יוצרים שינוי אמיתי באיך שהאזור מתייחס אל הטבע, וזה עובר דרך הלב של האנשים. ויש להם לב רחב". מרכז הצפרות אילת פועל בשותפות של החברה להגנת הטבע, קק"ל, רשות הטבע והגנים, עיריית אילת, המועצה האזורית חבל אילות, חמ"ת ומשרד התיירות. המרכז מנוהל על ידי תאגיד התיירות אילת. "בין מפרץ אילת לבין הרי אדום ישנם לא מעט מקומות קסומים באילת והסבי י בה. אחד מהם הוא פארק הצפרות המהווה מוקד תיירותי, חינוכי ומחקרי אותו פוק י דים באלפים, תלמידים, חוקרים, מבקרים, נופשים, וכמובן מאות מיליוני ציפורים נודדות", מציין ראש עיריית אילת, אלי לנקרי. "אילת גאה מאוד להיות תחנה מש י מעותית כל כך בציר הנדידה, וזו ההזדמנות להודות לצוות הפארק שעושה לילות כימים להצלחת הפארק ביחד עם השותפים. הפ י רויקט שנבחר מבוסס על עבודה עם הקהילה האילתית שמחבקת את הפארק. הזכייה בתואר החשוב מבטאת הערכה רבה לפועלם של כל הגורמים השותפים".

מזמינים את כולם לראות, להבין ולאהוב את הציפורים, והקהל האילתי בא ובגדול. אלפי אנשים מגיעים לאירועים שלנו, וזה מתווסף לבתי הספר, מקומות העבודה, ואפילו משפחות שמגיעות לראות את טי י בוע הציפורים שעה לפני תחילת הלימו י דים, בכול בוקר". קסם של מקום ההצלחה בגיוס הקהילה למטרות מרכז הצפרות מתורגמות להצלחות בשמירת טבע. ארבע חוות מתוכננות לטורבינות רוח, ממש על נתיב נדידת הציפורים ובין אתרי העצירה שלהן, נעצרו על ידי עבודת מתנדבי מרכז הצפרות והקהילה המקומית. מאגר המים המושבים של אילת עובר שינוי מוחלט לטובת העופות הנודדים, בהובלת

נועם וייס: "אנו רואים שרגשות חזקים מכוח כלכלי או פוליטי. אנו יוצרים שינוי אמיתי באיך שהאזור מתייחס אל הטבע"

גיבתון ערמוני, ציפורשיר ממזרחסיביר, תועדה לראשונה בפארקהצפרות ציפור חדשה הגיעה לבקר

אירופה, אך מעולם לא בישראל. איריס גורין מהחברה להגנת הטבע, המפעילה את תחנת הטיבוע באילת, סיפרה: "כבר מהרגע הראשון היה ברור שמדובר בציפור מאוד מיוחדת. הצלילים הדקיקים, גודלה הקטן וצבעי הנוצות, בשילוב של חום חלודי וצהוב, הפנו אותנו אל מגדירי הציפורים. לקח לנו דקות מועטות, להבין

התלהבות יוצאת דופן נרשמה בסוף השבוע שעבר בפארק הצפרות באילת. גיבתון ערמוני, ציפור שיר קטנטנה ממזרח סיביר, תועדה במהלך פעילות טיבוע ציפורים, המתקיימת במקום בכל בוקר. הגיבתון, זכר בשנת חייו הראשונה, בעל ראש, גב וזנב חומים חלודיים ואפורים ובטן צהובה, מגיע מהיערות ההרריים של מונגוליה ומזרח סיביר. את החורף הוא מבלה בדרום מזרח

בעזרת טיבוע ציפורים, מחקר הבודק את מצבן הפיזי של העו י פות ויכולתם להשלים את מס י עותיהם, פונה אל הקהל שרואה, שואל שאלות, ולעיתים אף זוכה להחזיק בציפור ולשחררה בחזרה אל נדידתה.

שזכינו בחוויית צפרות נדירה ומרגשת ביותר - גיבתון ערמוני, שגמע עד ההגעה אלינו, אלפי קילו י מטרים, מאזורי נדידתו הרגילים".

אסיה, בעיקר באכילת זרעים וזחלי חרקים. בעבר, נצפה הגיבתון הערמוני פעמים ספורות בצפון ומערב

צילום: | נועם וייס סנטוס – יוסי דוס

גיבתון ערמוני

12.11.2021 ˆ ידיעות אילת 10

מבית וולויט אילת. קלנעית זוגית בולמי אוויר, עיצוב חדשני ק"מ ביום 40 עד

ק"מ ביום 50 עד וולויט מסטר גג ארוך / סוללות v3000 בולמי שמן מנוע לטיום / הגה בצד / ארגז ברזל סגור / תאורה חזקה

קלנעית חשמלית מתקפלת עם שלט מבית וולויט אילת. ק"מ ביום 15 עד

קלנעית אישית מבית וולויט אילת.

קלנעית אישית מתקפלת. בבלעדיות. שנה אחריות

עיצוב חדשני. ק"מ ביום 40 עד

₪ 5,900 עם אפשרות להארכת אחריות לשנתיים. כל הקלנועיותשל וולויטשנה אחריות . תשלומים בהוראתקבע/כ.אשראי בכפוף לאישור החברה 24 עד בואו לאולם התצוגה לנסיעת התרשמות!

ט.ל.ח

11 ידיעות אילת ˆ 12.11.2021

אילתמדורגת רביעיתבין העריםהגדולותבארץ במסוכנות לרוכבי אופנועים וקטנועים ‰ רוכבי אופנועים 80־ עולה כי קרוב ל 2020־ ל 2016 מבדיקת "אור ירוק" לנתוני ההיפגעותבין וקטנועים נפגעו בתאונות דרכים באילת אחוז מהנפגעיםבתאונות 20 היו רוכבי אופנועים

סיור סביבתי מנהל מחוז דרום במשרד לה ־ גנת הסביבה, ברוך ובר, הגיע לסיור בשטחי המועצה האזורית הערבה התיכונה. ובר נפגש עם ראש המועצה, מאיר צור, מנכ"ל המועצה, מור זילברשטיין, ויו"ר הועדה החקלאית בער ־ בה, אורן קורין. השלושה אירחו אותו ואת צוותו לסיור מקצועי במטרה לשתף פעולה במציאת פתרונות לטיפול בסוגי הפסו ־ לת השונים. ובר עמד מקרוב על נושאי הטי ־ פול בפסולת אורגנית ולא אור ־ גנית, הפיכת גזם לקומפוסט, ושיקום אתרי פסולת שנערכים במסגרת תקציב הקרן לשטחים פתוחים של רשות מקרקעי יש ־ ראל, המממנת פעולות שמטרתן סיוע לשמירה, פיתוח סביבתי וטיפוח השטחים הפתוחים שמ ־ חוץ לשטחים העירוניים הב ־ נויים. מחול בערבה בית הספר למחול במועצה אזו ־ רית הערבה התיכונה, חנך את פרויקט המצוינות "גאגא בער ־ בה" בשיתוף פעולה עם להקת מחול בת שבע. כחלק מהפרויקט, יגיעו רקדני הלהקה לערבה התיכונה, מדי שבוע, וילמדו את תלמידי המ ־ חול, משכבה ט' עד י"ב, בשיעו ־ רי 'גאגא' וקטעים מרפרטואר הלהקה. את שפת הריקוד 'גאגא' פיתח אוהד נהרין, יוצר וכוריאוגרף הבית של להקת מחול בת שבע. השיעורים נחשבים לשיטת האימון היומיומית של רקדני בת שבע, שהתפשטה ברחבי העולם בקרב קהילת הרקדנים. "גאגא" היא שפת תנועה חדשנית, המ ־ בוססת על מחקר הבוחן את העצמת החוויה החושית והד ־ מיון, העלאת המודעות לצורה, מציאת דפוסי תנועה חדשים, והתקדמות אל מעבר לגבולות מוכרים. את מפגש הפתיחה עם תלמידי המחול בערבה, הנחה גבריאל שפיצר, מנהל החזרות של "אנ ־ סמבל בת שבע", בלימוד קטע המחול המפורסם "השורה הער ־ י � ) מתוך היצ Arab line בית" ( רה "וירוס" של אוהד נהרין. עזרא ארבלי

תאונות דרכים

באילת // המספרים:

עזרא ארבלי

בסוף השבוע האחרון נהרגו בתאונות דרכים שני רוכבי אופ ־ נוע ורוכב נוסף נהרג בתחילת

2016 משנת 369 נפגעו

היא שנת שיא קשה 2021 השבוע. שנת וכואבת במותם של רוכבי האופנועים עוד בטרם הסתיימה כשבמהלכה נהרגו רוכבי אופנועים, זאת 79 בתאונות דרכים שגם 2020 שנהרגו בכל שנת 68 לעומת היא הייתה שנת שיא במותם של הרוכבים. בעמותת "אור ירוק" ניתחו את נתוני ההיפגעות של רוכבי האופנועים והקטנועים בתאונות דרכים בחמש השנים האחרונות אלף תושבים, 50 ) בערים מעל 2016־2020 ( ואת חלקם היחסי של הרוכבים הנפגעים מכלל נפגעי תאונות הדרכים בעיר. 369 מהבדיקה עולה כי באילת נפגעו בני אדם בתאונות דרכים בחמש השנים רוכבי 76 ) מהם 2016־2020( האחרונות מסך 20.6% אופנועים וקטנועים שמהווים הנפגעים בעיר. אילת מדורגת במקום הר ־ ביעי במסוכנות לרוכבי הדו־גלגלי. ארז קיטה, מנכ"ל עמותת "אור ירוק": "המדד שיצרנו מדרג את הערים הבטוחות והמסוכנות לרוכבי האופנועים והקטנו ־

בני אדם בתאונות דרכים

מתוכם היו רוכבי 76 אופנועים אחוז הרוכבים שנפגעו בתאונות: 20.6%

צילום: יוסי דוס־סנטוס | רוכבים על אופנוע באילת. להגביר את המודעות לסכנות

עים. בערי גוש דן יש ריבוי של רוכבים, ולכן על ראשי הערים מוטלת האחריות לפעול לצמצום הרוכבים שנפגעים בתאונות דרכים. יש לסמן את נקודות התורפה ולטפל בהן באופן כזה שייטיב מציבה 2021 עם בטיחות הרוכבים. שנת בפני הממשלה תמונת מצב קודרת ועגו ־ מה כאשר אוכלוסייה אחת בולטת לרעה בהיפגעות הגבוהה ואלו הם רוכבי האופ ־ נועים והקטנועים. במשך שנים המדינה הפקירה את הרוכבים, והתוצאה היא עלייה חדה ורצופה במספר הרוכבים ההרוגים מתאונות דרכים. במשרד התחבורה והבטי ־

חות בדרכים חייבים להכין תוכנית לצמצום הקטל בקרב הרוכבים". עד אמר קיטה כי "יש להחזיר את הכסף שנלקח מפרויקט התקנת פסי ההגנה במ ־ עקות הבטיחות ולהשקיע אותו לא רק בכבישים חדשים אלא גם בכבישים היש ־ נים שבם נהרגים רוכבי רבים. יש להגביר את המודעות בקרב הרוכבים לרכיבה בטוחה ועידוד התקנת מערכות בטיחות בכלי הרכב הדו־גלגליים. שילוב של הסברה וחינוך, שיפור התשתיות ושיפור מיומנויות הנהיגה יובלו לצמצום היפג ־ עותם של הרוכבים ויצילו חיים".

ניקיון, זמן איכות ומסרסביבתי בני נוער מאילת לקחו חלק במבצע "ניקיון המיליון" וערכו חיפושיםאחרי פסולת 200 בוואדי שחמון, ואדי הגרוף ואתאזור הכבישהמערבי ‰ כמו כן התקיים ניקיון תת־ימי בחוף שקיותאשפהמהים 25 הצפוני במהלכו הוצאו

עזרא ארבלי

המודעות לאיכות הסביבה עולה בזמן זה של השנה והמצב באילת בני נוער 200 לא יוצא דופן. כ־

השתתפו במיזם הארצי "ניקיון המיליון" וניקו ביחד את ואדי שחמון, ואדי הגרוף ולאורך כביש עוקף מערבי הנושק להרי שקיות 200 אילת. בסיום היום נאספו אשפה ענקיות שכללו שקיות ניילון, פלס ־ טיק, פחמים, ועוד. בנוסף, במסגרת פסטיבל הצלילה שהת ־ קיים בסוף השבוע האחרון באילת, יצאו צוללים בהובלת נוער "שומרי המפרץ" 40 וביצעו ניקיון תת־ימי בחוף הצפוני. גם שם שקיות אשפה מהים. 25 הוצאו הנערים שהשתתפו במבצע הניקיון הגי ־ עו ממסגרות הנוער ומבתי ספר התיכוניים "בגין", "גולדווטר", "רבין", כאשר גם משפחות הגיעו עם ילדים, לטובת המבצע. "זה גם זמן איכות לכל דבר", אמר משה, תושב העיר שהשתתף במבצע לצד שניים מילדיו, "גם המסר הסביבתי חשוב וגם מר ־ וויחים זמן ביחד". לאחר דברי ברכה מחבר מועצת העירייה ויו"ר הוועדה העירונית לאיכות הסביבה, שמואל שלם, נסעו כולם באוטובוסים לא ־ רבע נקודות בהן בוצע הניקיון. את הקבו ־ צות ליוו בני הנוער "שומרי המפרץ" ושי ־

צילומים: עיריית אילת

חלק מהפסולת שהוצאה מן הים

מבצע הניקיון סמוך להרי אילת

הטבע, חניכי שומרי המפרץ, ותושבי העיר הצוללים. במהלך הצלילה התקיים גם ני ־ wesae קיון חופים יבשתי בשיתוף עמותת וחניכי שומרי המפרץ הצעירים. ביחידה האזורית לאיכות הסביבה ציינו י � תצטרף אילת גם למ 3.12.21 כבר כי ב ־ זם הארצי "ניקוי הים הגדול בהיסטוריה ", במסגרתו ייערכו מבצעי ניקיון 2021 ימיים וחופיים בהשתתפות כל הגופים הירוקים הפועלים באילת, חניכי תנועות הנוער, האטרקציות הימיות, מועדוני הצ ־ לילה, ועוד.

נשינים (משרתי שנת שירות) של החברה להגנת הטבע, שנתנו סקירה על כל אתר וליוו את הניקיון. בפתח ההפנינג ברך ראש העירייה, אלי לנקרי, את בני הנוער על הירתמותם לס ־ ביבה, והדגיש את החשיבות בשמירה על אוצרות הטבע בהם התברכה אילת. כל המ ־ שתתפים קיבלו במתנה בקבוק תרמי אישי, מתנת היחידה לאיכות הסביבה בעירייה. במסגרת צלילת הניקיון שהתקיימה צוללים, 40 בשבת האחרונה השתתפו כ־ ביניהם שינשינים של החברה להגנת

צילום: מרכז קהילה ערבה

תלמידי המחול במהלך שיעור

12.11.2021 ˆ ידיעות אילת 12

קבוצת "מגידו" זכתהבחמישה מגרשיםששווקו בשחורת למרותביקורתמצד יזמיםעל זכייתהשל קבוצת "מגידו" במכרז לחכירתהמגרשים באזור התעשייה "שחורת", רשות מקרקעי ישראל הבהירה כי הזוכההגישהאתההצעותהגבוהותביותר ‰ העירייהתקדםאתשיווקאזור התעשייה שחורת ג'

מדובר במגרשים האחרונים שנותרו לשיווק באזור שחורת א'. אזור שחורת ב' הוקצה על ידי רמ"י להקמת מפעל סוכר שיזמיו נדרשו באחרונה להשלים את תכ צ נונו. עם פרסום הידיעה על כך שחברת "מגי צ דו" הייתה הזוכה היחידה במכרזי הקר צ קעות, עלתה ביקורת בקרב יזמי נדל"ן שטענו כי אין זה הגיוני שחברה אחת זוכה בכל המגרשים, אבל ברמ"י שבו והבהירו כי הזוכה הציעה את ההצעות הגבוהות ביותר ולכן זכתה. אבי כהן, מנכ"ל חכ"א, אמר השבוע: "לאור ביקושים גבוהים לשטחים באזור התעשייה שחורת, ביקשנו מרמ"י שישווקו שטחים נוספים. אלו היו אותם מגרשים שבם זכתה חברת מגידו. חכ"א ועיריית אילת מקדמות כעת את התכנון של אזור התעשייה שחורת ג' הממוקם דרומית לשחורת א', ובמקביל . אנו מקווים שהתכנון ייעשה 90 לכביש בקצב מהיר במיוחד לאור הביקוש העצום שיש לשטחים בפארק התעשייה". כהן הוסיף עוד ואמר כי בנוסף לשטחים האמורים, מקדמות העירייה וחכ"א שיווק מגרשים נוספים, מזרחית לכביש 11 של וסמוך למתקן מקורות, לטובת מיזמים 90 העוסקים בחקלאות ימית.

עזרא ארבלי

ועדת המכרזים של רשות מקר צ קעי ישראל (רמ"י), הכריזה על חברת "מגידו י.ק. יזום בע"מ",

כזוכה במכרז לרכישת זכויות לחכירת חמישה מגרשים לתעשייה באזור התע צ שייה שחורת. צ � ה 42 למכרז שפרסמה רמ"י הוגשו עות, אולם חברת "מגידו" שהציעה את המחירים הגבוהים ביותר, זכתה במכרזים לקרקעות המיועדות לפיתוח ובנייה של תעשיה קלה וכבדה, לוגיסטיקה ואחסנה. 620 אזור התעשייה שחורת שגודלו כ־ דונם, ממוקם כשלושה קילומטרים צפו צ נית לעיר, והוא מוגדר כפארק תעשייתי־ לוגיסטי שנהנה מנגישות נוחה ומהירה אל נמלי האוויר והים. הפארק מנוהל על ידי מינהלת הפארק באחריות החברה הכלכ צ לית לאילת (חכ"א) בע"מ. היזמים בפארק התעשייה נהנים מפטור ממע"מ ומסל הטבות, הן בשל העובדה שמדובר באזור עדיפות לאומית א' והן משום שהאזור מוגדר כאזור סחר חופשי. הזוכה ישלם לרשות מקרקעי ישראל סך 7,350,090 הכל עבור חמשת המתחמים שקלים, לא כולל מע"מ, ובנוסף, הוצאות

אבי כהן, מנכ"ל חכ"א: "אנו מקווים שהתכנון ייעשה בקצב מהיר במיוחד לאור הביקוש העצום שיש לשטחים בפארק התעשייה"

צילום: עזרא ארבלי | אזור התעשייה שחורת. ביקושים גבוהים

מיליון שקלים, ואילו על המגרש הגדול ביותר שפורסם במכרז הציעה החברה י � מיליון שקלים, כאשר מחיר המ 2.58 כצ מיליון שקלים. בסך 1.164 נימום עמד על הכל תעשיר חברת מגידו את קופת המדי צ נה במעל לעשרה מיליון שקלים.

שקלים 2,801,062 פיתוח בסך כולל של הכוללות גם את המע"מ. 1264 גודל המגרשים ששווקו נע בין מ"ר כאשר על כל מגרש 3,000־ מ"ר ל הצעות. על המגרש 20 ל־ 12 הוגשו בין 1.8־ הקטן ביותר הציעה חברת מגידו כ

ניצנים בחופשת חנוכה לילדי הגנים לכיתות א’-ג’ התוכנית תפעל בגני הילדים ובבתיה”ס היסודיים בחופשת החנוכה 08:00-13:00 (לא כולל יום שישי) בשעות 30.11-6.12 ’ בימים ג’-ב

התכנית תיתן מענה חינוכי איכותי לילדים באמצעות פעילות תרבות, למידה, העשרה חברתית, ערכית הפגתית בהדרכת צוות חינוכי ומקצועי של מורים וכח עזר המגוייס לתכנית. • יש להצטייד בארוחת עשר ובקבוק מים אישי • הפעילות תתקיים בהתאם להנחיות משרד החינוך ומשרד הבריאות • פתיחת הקבוצות מותנית במינימום נרשמים • הסעות לילדי החינוך המיוחד (בניצני בתיה”ס בלבד)

₪ 100 : מחיר

13:00-16:00 תוספת עבור שעות הצהריים ₪ 230 - בגני הילדים (ילדים הרשומים במסגרת הצהרון כל השנה ונרשמו מראש לחנוכה, אינם צריכים להרשם)

www.eilatmatnasim.org.il ההרשמה באתר רשת המתנ”סים: *3577 : פרטים והרשמה בכל המתנ”סים | 28.11 ’ ההרשמה עד יום ג

מספר המקומות מוגבל, מהרו להרשם !

ידיעות אילת ˆ 12.11.2021 13

"צריך לעשותסדר לפני שיתרחשאסון"

הוריםשמבקשים להוריד את ילדיהםסמוך לביתהספר "גלים" עושים זאת לא פעםתוך כדי הפרעה לתנועההמסכנת תלמידיםאחרים ‰ אליאב לוי, שילדיו לומדים בביתהספר: "אנחנו, כהורים, חייבים לקחתאחריות" ‰ העירייה: "על ההורים לשמור על כללי הבטיחות"

אחת ביום כדי לעשות סדר סביב בית הספר, אבל גם מפנייה זו, לא נמצא פתרון לבעיה הבטיחותית. "יש באזור בית הספר תנועה רבה של מכוניות ואוטובוסים וכמעט בכל יום כשאני מגיע להוריד את הילדים בבית הספר, אני נתקל בכמעט תאונה, או בוויכו ־ חים בין ההורים שעוצרים שם. מישהו צריך לעשות שם סדר לפני שיתרחש אסון". לוי פונה גם להורים ומבקש, "אנחנו כהורים, חייבים לקחת אחריות ולשמור על שלומם של ילדינו. אנא עיצרו רק במקום בטוח, גם אם הוא מרוחק מעט משער בית בית הספר". מבצעים סיורים דוברת העירייה, דנה זנטי, מסרה בתגובה: "עיריית אילת משקיעה מאות אלפי שקלים בשיפור הסדרי התנועה ברחבי העיר בכלל ובקרבת מוסדות חינוך בפרט. לעניין בית ספר 'גלים', גם שם הסדירה העירייה מפרץ הורדה והעלאה כחלק ממתחם 'נשק וסע' זאת לצד משמרות הזהב הפועלות במעברי החצייה הסמוכים. בדיקה מול המטה העירו ־ ני לבטיחות בדרכים מעלה כי בוצעו במקום סיורים וכן פעולות הסברה כולל פעולות משותפות עם משטרת התנועה, הנהלת בית הספר וועד ההורים. כאמור, אין מדובר במ ־ פגע של תשתית בטיחותית אלא באחריות הורית כמשתמשי הדרך, מהם נדרש לפעול בהתאם לחוקים וכללי הבטיחות למען שמי ־ רה על בטיחות הילדים".

עזרא ארבלי

מקובל שהורים לילדים מסיעים מדי בוקר את ילדיהם למסגרות החינוכיות ואוספים אותם בתום

יום הלימודים, אבל רבים מאותם הורים עו ־ שים את הפעולה תוך סיכון חייהם של יתר התלמידים בסביבה, במיוחד כאשר מדובר במסגרת חינוכית בה מקומות החנייה והע ־ צירה של כלי הרכב מעטים מאוד. מדי בוקר מגיעים הורים לילדים בבית הספר היסודי "גלים", ליד בית הכנסת הרשב"י שבשכונת השחמון, כדי להוריד את ילדיהם והם עושים זאת מבלי להתחשב בס ־ כנה הכרוכה בכך. הם חונים "רק לרגע", על מעבר החצייה, על עיקול הכביש, בחנייה כפולה ועל כל פיסת כביש הקרובה לשער בית הספר. אליאב לוי: "יש באזור בית הספר תנועה רבה של מכוניות ואוטובוסים וכמעט בכל יום כשאני מגיע להוריד את הילדים בבית הספר, אני נתקל בכמעט תאונה, או בוויכוחים בין ההורים"

אליאב לוי. מוטרד

צילומים: יוסי דוס־סנטוס | " משמרות בטיחות באילת. לא פועלות בסמוך ל"גלים

לא מבחינים בהם עשרות ילדים מגיעים רגלית לבית הספר, נאלצים לתמרן בין המכוניות כדי להיכנס לבית הספר ובכך מסכנים את חייהם. גובהם של הילדים שנעים רגלית בין המכוניות, לא מאפשר לנהגים שנמצאים בתנועה, לה ־ בחין בהם ובכל יום כמעט ומתרחשת תאונה. הורים שפנו ל"ידיעות אילת" סיפרו כי מדובר בבעיה מתמשכת שטרם נמצא לה פתרון, על אף שפנו לכל גורם אפשרי. "משמרות הבטיחות שאמורים לאפשר לי ־

לדים שלנו לחצות בבטחה את הכביש אינם פועלים בסביבת בית הספר", סיפר אליאב לוי, אב לילדים הלומדים בבית הספר. "כאשר פנינו להנהלת בית הספר וביקשנו להבין מדוע תלמידי המשמרות אינם פעי ־ לים סביב בית הספר, התשובה הייתה כי הם לא מעוניינים לסכן את תלמידי משמרות הבטיחות, מאחר שההורים חונים על מעבר החצייה והופכים את התלמידים לבלתי נראים בין המכוניות". לדברי לוי, הוא פנה באופן אישי גם למש ־ טרת התנועה וביקש שיקדישו לפחות שעה

יתושיםהנגועיםבקדחתהנילוסהתגלו בערבה בבדיקהשל המשרד להגנתהסביבה נמצאו יתושים נגועים במרכז ספירשבערבה ‰ המועצההאזוריתהונחתה לבצע ניטור והדברהמיידיתבמידתהצורך ‰ המשרד להגנתהסביבה: "חשוב ליידעאתהרשויותעל מפגעי מיםעומדים"

פגעי יתושים". כבכל עונה, המשרד להגנת הסביבה מנטר ולוכד יתושים. היתושים הבוגרים מזוהים ונבדקים במעבדות של משרד הבריאות. בל ־ כידות שבוצעו בחודש אוקטובר נמצאו יתו ־ שים הנגועים בנגיף במרכז ספיר שבערבה. בחודשים הקרובים עתיד המשרד להגנת הסביבה לצאת בקולות קוראים לתמיכה ברשויות המקומיות להתמודדות עם מפגעי

היתושים. במשרד להגנת הסביבה מדגישים כי על הרשויות המקומיות מוטלת האחריות לטי ־ פול במפגעי היתושים וחשוב ליידע אותן על קיום מפגעי מים עומדים ופריצות ביוב. בנוסף, כדאי לדעת כי ניתן באמצעים פשו ־ טים יחסית לפעול להפחתת כמות היתושים, כגון ייבוש מקורות מים בחצרות, בגגות וב ־ מקלטים.

במשרד להגנת הסביבה: "היתושים עלולים להעביר לאדם את מחלת קדחת מערב הני ־ לוס. אירועים כאלו יעלו בשכיחותם בשנים הקרובות עם החרפת שינוי האקלים, ואנחנו קוראים לרשויות לטפל בדחיפות במקו ־ מות שבהם מתגלים מפגעים. חשוב ליידע את הרשויות על קיום מפגעי מים עומדים ופריצות ביוב, וכן שהציבור יגלה ערנות וינקוט בכל האמצעים למניעת עקיצות ומ ־

עזרא ארבלי

הסתיו הגיע, אבל היתושים עוד כאן. יתושים נגועים בנגיף קדחת מערב הנילוס התגלו באזור הער ־

בה. המשרד להגנת הסביבה דרש מהמועצה האזורית הערבה התיכונה לבצע ניטור, ובמידת הצורך, לבצע הדברה מיידית. ד"ר גל זגרון, מנהלת אגף מזיקים והדברה

054-333-6814 להרשמה ופרטים:

12.11.2021 ˆ ידיעות אילת 14

15 ידיעות אילת ˆ 12.11.2021

על הפרק:

מחזקיםאתהקשר עםאוקראינה: במהלך ביקורשגריר המדינה באילת, הציעאיבגן קורניצ'וק לראשהעירייה, אלי לנקרי, לבחון אתהידוקהקשריםעםהעיר מקולייב למטרותפיתוחאקדמיה, היי־טק ותיירות אוקראיני – שיתוףפעולהאילתי בתחומי המסחר והספנות

תחומים בהם אילת מציעה שיתוף

אשמח שנשתף פעולה ונהדק את היחסים ונצליח לקדם תיירות לשני הכיוונים", הד ־ גיש ראש העירייה. השגריר הסכים וציין כי מדינות אירופאיות 19 אוקראינה הצטרפה ל־ המאפשרות מעבר של ישראלים עם תו ירוק, עובדה המאפשרת מעבר תיירים קל יותר. בנוסף, הציע השגריר להדק יחסים עם העיר מקולאייב שבאוקראינה לצורכי מסחר, פי ־ תוח אקדמיה הייטק, ספנות ותיירות. "אני רואה את השינויים וההתפתחות שעו ־ ברת העיר אילת והקשר עם העיר מקולאייב הוא בעל פוטנציאל גדול ויכול לתרום לשני הצדדים", ציין השגריר. ראש העירייה ביקש לבחון את הדברים וליצור קשר עם ראש עי ־ ריית מקולאייב כדי לבסס ולגלות את הפו ־ טנציאל היחסים. "אנו נשמח לקדם פרויקטים משותפים עם אילת ואף לשתף ידע", הוסיף השגריר. לנקרי ציין כי העירייה תשמח לשתף פעולה בכל התחומים בהם לאילת קיים יתרון יחסי כמו חקר הים, אנרגיה מתחדשת, התפלת מים, חקר המדבר וכמובן תיירות. הקשר עם שורדי השואה חצה גבולות והגיע עד לעיר טאלין שבאסטוניה, שם מתגוררת בעיר קהילה יהודית ענפה. בז ־ כות קשר שנוצר בין שליחת הסוכנות בעיר לבין מנהל בית הספר וקבוצת תלמידי כי ־ תות י', מתקיים קשר מרחוק גם עם שורדי שואה מהעיר טאלין. קשר זה בא לידי ביטוי בשיח משותף ביום השואה, ביום אילת וביום ירושלים. בנוסף, תלמידי שני בתי הספר מתעדים סיפורים של שורדי השואה לאחר סדרת מפגשים. את תהליך התיעוד מלווה אגף הקשר הרב־דורי של משרד החינוך ובית התפוצות. עד כה, העלו הילדים לאתר בית התפוצות שמונה סיפורים. לצד התרומה לשימור זכר השואה, משלב הפרויקט בין דיסציפלינות - אנגלית, היסטוריה, עברית, וכמובן מעורבות חברתית קהילתית.

עזרא ארבלי

פעולה: חקר הים אנרגיה מתחדשת

שגריר אוקראינה בישראל, איבגן קורניצ'וק, ביקר השבוע באילת ונפגש עם ראש העירייה, אלי

לנקרי. השניים שוחחו על חיזוק היחסים בין אוקראינה לאילת, ועל שיתופי פעולה בתחומי תיירות, אקדמיה, אנרגיה מתחדשת ומסחר. בנוסף, התעניין השגריר בכיווני ההתפתחות של העיר אילת בשנים הקרובות ובהתמודדות עם הקורונה. במהלך הפגישה בין השגריר לראש העי ־ רייה ציין קורניצ'וק, כי לא מדובר בביקור

התפלת מים חקר המדבר

צילום: עיריית אילת | השגריר במהלך הביקור בעירייה

ראש העירייה בעניין הפרויקטים של "עיר חכמה" ופיתוח תעשייה למזון מהים, והזמין את השגריר לאירועים הבינלאומיים הצ ־ פויים להתקיים בחודשים הקרובים, ביניהם אליפות העולם בגיימינג ותחרות "מיס יוני ־ ברס". "לאילת ואוקראינה קיים קשר חזק במיוחד.

הראשון שלו באילת, והוא עוקב בדריכות אחר ההתפתחות של העיר. ראש העירייה סקר בפני השגריר את מאפייניה של העיר אילת, ייחודיותה, ועל הפרויקטים הגדולים שנמצאים בביצוע, בתוכם פיתוח מתחם שדה התעופה הישן, קריית ספורט בינלאומית, מרכז קונגרסים, מתחם גולף, ועוד. עוד עדכן

שגריר אוקראינה בישראל: "הקשר עם העיר מקולאייב הוא בעל פוטנציאל גדול ויכול לתרום לשני הצדדים"

התלמידיםמתעדיםאתסיפורי השואה מיזם "גשר חי" שמפעיל ביתהספר התיכון "רבין" לשימור הקשר עם ניצולי השואהפרץ גבולות והגיע עד לעיר טאלין שבאסטוניה

עזרא ארבלי

בבית הספר התיכון "רבין" ממישכים במיזם "גשר חי" שמטר ־ תו לחבר בין התלמידים ואנשי בית

הספר לתושבים ששרדו את השואה. במסג ־ רת הפרויקט שמוביל צוות החינוך החברתי בבית הספר, מתקיים מפגש שבועי של מת ־ שורדי שואה. 75 נדבים עם מדי שבוע לפי סבב, כל תלמיד בבית הספר אופה שתי עוגות ומקדיש ברכה אישית לשורד השואה. צוות המתנדבים מתנדבים מקרב מורים, הורים 50 הכולל כ־ ואנשי קהילה, מגיע בכל סוף שבוע למפגש קצר ובו מוענקת תשומת לב אישית לשורד. במסגרת היוזמה נעשו פעולות נוספות כמו הקלטות של הרצאות בנושאים שו ־ נים, סיוע בתיקוני אחזקה בבתי השורדים

צילום: עיריית אילת | ניצולי שואה במפגש עם התלמידים

החנוכה והדלקת נר משותפת עם השורדים, תרומה של עציצים על ידי קבוצת הג ־ ננות בעיר בחג ט"ו בשבט, הקמת תערוכת ציורים לאחת השורדות, חגיגת ימי הולדת, סיוע ברכישת תרופות בימי הסגר, ועוד.

בשעת הצורך, חיבור עם חנות נעלי נוחות ואורטופדיה מדיפוט, דפוס אלדן שהדפיס את המדבקות על העוגות, ציון מועדים וחגי ישראל כמו תרומת חנוכיות מ"הבית של סוזן" על ידי צוות המורים וועד ההורים בחג

054-333-6814 להרשמה ופרטים:

12.11.2021 ˆ ידיעות אילת 16

17 ידיעות אילת ˆ 12.11.2021

תרבות

| עזרא ארבלי |

e z r a - a @ y e d t i k . c o . i l

/ סדנה /

ללמוד לרעות במדבר

עדי אתרוג ממושב צופר, הישראלית הראשונה שהשתתפה בתחרות רעייה בינלאומית, מציעה למאלפים ולחובבי כלבים סדנאות התנסות ייחודיות באילוף כלבי רעייה

) ממושב צופר, שייצגה 41( עדי אתרוג את מדינת ישראל באליפות העולם ברעיית כבשים בעזרת כלבים, ענף ספורט הזוכה לפופולריות רבה ברחבי העולם, מציעה למאלפים ולחובבי כלבים סדנת אילוף כלבי רעייה. אתרוג היא הישראלית הראשונה שהש ל תתפה בתחרות רעייה בינלאומית. בתח ל רויות אלה נעזרים מגדלי הכבשים בכלבים מגזעים מסוימים, ובעיקר מגזע בורדר קולי בעבודת המרעה היומית. התחרות הבינ ל לאומית האחרונה שאתרוג השתתפה בה לפני משבר הקורונה הייתה בהולנד בהש ל מדינות. 32 תתפות "לתחום רעיית הכבשים ואימון הכלבים ע � הגעתי במקרה לפני עשור. כשהתחלתי ל סוק בנושא הוא עדיין לא היה קיים בארץ. היו מעט רועים שהשתמשו בכלבי רעייה, בעיקר בגולן, ולא התקיימו תחרויות בענף זה. כיום לאט לאט נבנית בארץ קהילה של מאמני כלבים שגם משתתפים בתחרויות. לפני הקורונה הזמנתי מאמנים מקצועיים מחו"ל שידריכו, יאמנו ויקדמו את הענף

מוזמנים לסדנאות התנסות בנות יום וחצי. הסדנאות מתקיימות בקבוצות קטנות המא ל פשרות לימוד אישי לפי קצב המאלפים. אין צורך בכלב מתאים, בסדנה יתנסו המ ל שתתפים עם הכלבים המאומנים של אתרוג. הסדנה כוללת לינה. מבקרים בערבה התיכונה מוזמנים גם לתאם ביקור וסיור במשק של אתרוג. הסיור מתאים לכל המשפחה וכולל פעילות חווייתית של רעיית כבשים הנמשכת שעה וחצי. המשתתפים מתנסים בעצמם ברעיית כבשים ויצפו בכלבים המאולפים מדגימים איך רועים את העדרים. הביקור כולל גם סדנה להכנת גבינות. מי שמעוניין יכול להזמין ארוחת בוקר הכוללת את הגבינות שאתרוג מכינה מחלב הכבשים שבדיר ועוד. (עדי ‎052-3868909 פרטים במספר טלפון: אתרוג). סדנאות התנסות ברעיית כבשים בעזרת כלבים: ימים שישי ) או יום ראשון 27.11 –26 ושבת ( ), מושב צופר. 28– 29.11( ושני

צילום פרטי | עדי אתרוג. סיורים ולימודי רעיית כבשים

המשתתפים בעצמם את כלביהם, ירכשו מיומנויות של אילוף והפעלת כלבי רעייה, ויסיימו את הקורס עם כלב מאולף שיוכל לסייע בעבודה המורכבת בשטח עם העדר. מאלפי וחובבי כלבים שרוצים להתנסות בספורט ייחודי ולהכיר תחום אילוף חדש

בארץ. בימים של קורונה זה קשה יותר, ואני מקווה שנוכל לחזור להתחרות ולקיים כאן קורסים עם מומחים מחו"ל", אומרת אתרוג. אתרוג מכשירה רועים ומאלפי כלבים בקורסים מקצועיים של חצי שנה. בחו ל דש נובמבר ייפתח עוד קורס שבו יכשירו

סיור

סיור

להכיר את המורשת

נהנים במטעים

חובבי טבע וטיולים מוזמנים להצטרף לסיורים של רשות הטבע והגנים: בתל באר שבע ואל פסגת המצדה

במשק אבני במושב עין יהב מציעים סיור מרתק במטעי התמרים ובגן הגרוטאן

ל � חובבי טבע ואוהבים לצאת ו א אתם טייל, שני סיורים שמציעים ברשות הטבע והגנים בימים אלה כשמזג האויר נעים. - אתר גן לאומי תל באר שבע הראשון ב מורשת עולמית. נסייר בעיר המקראית הקדומה בין שער העיר, ארמון המושל ומבני מגורים ומחסנים, שהשתמרו בזכות האקלים המדברי של הנגב. נעמיק למאגר מים תת־קרקעי מרשים מימי המלך חזקיהו ונראה את הבאר העמוקה בארץ. מראש התל נצפה בבקעת באר שבע רחבת הידיים ובסביבתה. משך הסיור כשעה ורבע והוא מתאים לכל גיל. המסלול אינו מונגש. אחרי הסיור אתם מוזמנים לקנות את 'קוד העתיקות' - משחק משימות משפחתי שיוביל אתכם לקוד הסודי של העיר. נפגשים במבואת הכניסה. ימי שבת בחו ל . ללא 12:30 , 10:00 דש נובמבר, בשעות: תשלום נוסף על דמי הכניסה לאתר, חינם למנויי מטמון. . מוזמנים אל פסגת מצדה הסיור השני לסיור מודרך על בימת ההר שהפך לסמל.

חזרו נעמה ויהל אבני שנה 13 לפני ושלושת ילדיהם לעין יהב בערבה התיכונה כדי לעבד את האדמה. יהל, במקור מקיבוץ בארי, ונעמה, בת עין יהב, החליטו להמשיך את מלאכת החקלאות של הוריה של נעמה שיצאו לגמלאות. דונם 50 ניטעו במשק אבני 2014 מאז תמרי מג'הול משובחים, ובמשק מקפידים על גדיד בתזמון מדויק כדי לקבל פרי עסי ל סי במיוחד שנשמר בהקפאה. בני הזוג אבני עורכים סיורים במשק וב ל מטעי המג'הול הכולל הסבר על הגידול,

האתגרים והפתרונות. במהלך הסיור נעמה מספרת גם על מושב עין יהב, חקלאות ועל גידול התמרים. כמו כן יש במשק פודטראק שנמכרים בו התמרים המשובחים. גנו - הסיור כולל גם ביקור בגן הגרוטאן של אמנון נבון, אביה של נעמה, פסל, אגרו ל 60 נום וחקלאי לשעבר, שהגיע לערבה לפני שנה עם הגרעין הראשון והתיישב בעין יהב, המושב הראשון שעלה על הקרקע בערבה התיכונה. בגן הגרוטאן הוא מציג את פסלי הברזל והפלדה הממוחזרים שהוא יוצר, גרוטאות שהושלכו, חלקי ברזל, כלי עבודה, ציוד חקלאי, מנועים, מכשירים מקולקלים, ועוד, שהופכים לדמויות ויצורים. כך למשל מזמרה הופכת למקור של צי ל פור וגלגלים ישנים להופכים לאוזני פיל, איש הפח המחייך ודון קישוט מסתכל על סנשו פנשו. את כולם ועוד מייצר נבון מג ל רוטאות מתכת ממוחזרות. הסיור בחינם. לתיאום: נעמה . עוד פרטים באתר 052-6170717 אבני goarava . co . il

צילום: דורון ניסים | לטפס אל הר המצדה

נטייל בין שרידי ארמונות פאר מתקופתו של המלך הורדוס, שרידי המצור הרומי, בורות מים, מחסני ענק ותצפית מקיפה על אזור ים המלח ומדבר יהודה. סיור מרתק, חווייתי, שלא מותיר אף מטייל אדיש. גן לאומי מצדה. על ההר, בסככה הסמוכה לנכנסים אל ההר מהרכבל ומשביל הנחש. , 10:00 ימי שבת בחודש נובמבר, בשעות: . 13:00

צילום: משק אבני

נעמה אבני בפודטראק למכירת תמרים

18

12.11.2021 ˆ ידיעות אילת

צילום: אדוארד קפרוב | " הצלם פיוטר ג'קסה בפתיחת התערוכה "דקלוג

/ תערוכה / מחווה לדקלוג

ביום זה, העיר אילת ותושביה מוקירים ומחבקים אתכם, פצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.

תערוכה חדשה בגלריית "עשוש" בכפר האומנים צוקים עוסקת בסדרת "דקלוג" של קז'ישטוף קישלובסקי הנחשבת לסדרת הדרמה הטובה ביותר שנוצרה עד כה

תערוכת הצילום החדשה "מבטים על 'דקלוג'" המוצגת בימים אלה בגלריית "עשוש" בכפר האומנים צוקים בערבה התיכונה כוללת עבו ־ דות שנוצרו בעקבות סדרת הטלוויזיה הפולנית הנודעת "דקלוג" בבימויו של .)1941-1996 קז'ישטוף קישלובסקי ( התערוכה מבקשת לשתף את קהל המבקרים בנקודת מבטו של קישלוב ־ סקי שצפה בהקמתו של קומפלקס המ ־ גורים אינפלנקה בוורשה, ושאל דרך קירות הבטון והחלונות הזהים שאלות מוסריות נוקבות. מהתבוננות קרובה אפשר לבחון כיצד ראה קישלובסקי בשיכון פשוט, אפור ומשמים לכאורה, עושר אנושי ואת מורכבות נפש האדם כשהוא מפרק את מבטו לחלקים שמהם בנה את היצירה הקולנועית שלו. התערוכה מלווה את פסטיבל הסרטים הבינלאומי ערבה החוגג עשור ושבמס ־ גרתו מוקרנים כל פרקי סדרת "עשרת הדברות" (דקלוג) של קישלובסקי. התערוכה מזמינה את הצופים לצעוד אל תוך המקומות שבהם צולמה הסד ־ רה, לשהות בהם כאילו היו שחקנים על הסט, ולהשתתף במבט המשולש: במאי שמסתכל על העולם, צלם שמצלם את הבמאי ואנחנו המתבוננים בעולמם. הצצה לתהליך התערוכה מורכבת משני חלקים: החלק הראשון מציג עשרה תצלומים של צלם הסטילס הפולני, חברו של קישלובסקי, פיוטר ג'קסה, שיצר אותם לבקשת הבמאי עבור פרויקט מפת ה"דקלוג", ולצידם שלושה תצלומים מתוך הסרטים עצמם. הצופים משתקפים בתמונות ובדי ־ מויים כשעיניהם של השחקנים מבי ־ טות בקהל. בעמדת המחשב אפשר

בחדר האחורי

לשוטט במפת ורשה המלווה את אתרי הצילום של פרקי הסדרה, ולקרוא על המקומות, העלילה, תהליך ההפקה ועל משמעויות פילוסופיות ותיאולוגיות שהסדרה מעלה. בחדר האחורי של הגלריה מוצגת עוד טעימה מתהליך העבודה של קי ־ שלובסקי המתמקדת בסרטים שיצר אחרי "דקלוג", כל זה מבעד למבטו של ג'קסה שהיה צלם סטילס בצילומי והפ ־ קת טרילוגיית הצבעים והסרט "חייה הכפולים של ורוניק". בסרטיו ביקש קישלובסקי לעורר בצופים רפלקציה על הנפש המעמתת את הצופים עם דילמות מוסריות שה ־ חיים מציבים מפניהם. חוויה קולנועית התערוכה מוצגת בגלריית עשוש החדשה בכפר האומנים של צוקים, ואין מקריות בהחלטת מפיקי פסטיבל הסרטים ערבה להציג דווקא בתקופה מאתגרת כל כך בתחום הקולנוע מח ־ ווה המאגדת יצירות אומנות קולנועית ויצירות אומנות פלסטית המאפשרות מגוון של נקודות מבט, לא רק על המו ־ רכבות האנושית, אלא גם על חשיבותה האדירה של החוויה הקולנועית. המחווה הופקה בשיתוף מכון אדם מצקייביץ' והמכון לתרבות פולנית בתל־אביב. הסדרה "דקלוג" שהוכתרה כ"הדרמה הטלוויזיונית הטובה ביותר שראתה אור עד היום" מוצגת בפסטיבל הסר ־ טים בערבה. מדי ערב מוקרן פרק אחד. הפסטיבל יינעל ביום שבת .4.12 ). התערוכה מוצגת עד 13.11( אוצרת התערוכה: חנה רוטשילד. בכל ימי השבוע, בשעות , גלריה עשוש, כפר 14:00 – 09:00 האומנים צוקים.

תודה לכל אחת ואחד מכם, אלי לנקרי – ראש העירייה, חברי מועצת העיר ותושביה

של הגלריה מוצגת עוד טעימה

מתהליך העבודה של

קישלובסקי המתמקדת בסרטים שיצר אחרי "דקלוג", כל זה מבעד למבטו של ג'קסה

כהוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה, יצעדו תלמידי העיר אילת בנחל שני ובקניון האדום.

לשכת הדוברות |

ידיעות אילת ˆ 12.11.2021 19

20

12.11.2021 ˆ ידיעות אילת

מרגישים נגישות ברשות

עמותת נגישות ישראל ועיריית אילת מזמינים אתכם לראות, לשמוע לחוות ולהרגיש נגישות יום חמישי, י"ד בכסלו תשפ"ב, 16:00-18:00 בין השעות 18.11.2021 בטיילת הצפונית סמוך למרכז פנינת אילת הפנינג ענק להיכרות עם עולם הנגישות עשרות עמדות להתנסויות עם החוויות היומיומיות של אנשים עם מוגבלויות מה בתכנית?

טעימה עיוורת של גלידות

טעימה עיוורת של גלידות

מסלול מכשולים

ריצה על עיוור

כדור שער עיוורים

קעקועים בשפת הסימנים

משחקים נגישים

גרפיטי נגיש

מוק פ

יוקדש ההפנינג 10:00-13:00 בין השעות לילדי אילת מבתי הספר היסודיים בעיר שיגיעו לראות, לחוות ולהתנסות

לפרטים נוספים:

050-8895547 רבקה טביב אזולאי מנהלת מרחב אילת וערבה

21 ידיעות אילת ˆ 12.11.2021

הוא גדל כילד מוסלמי באילת H שנאלץ לפרנס את משפחתו בהמשך התגייס לצה"ל, התגייר והתחיל להגשים את חלומו להיות זמר, אבל הדרך לשם לא הייתה במקביל לפיתוח הקריירה H קלה המוזיקלית הוא עבד בעבודות היום, אחרי שנים של H מזדמנות עבודה קשה, הוא מצליח להתפרנס ממלא אולמות H מהמוזיקה שלו וצפוי גם להשתתף H ברחבי הארץ ולמרות זאת H ב"פאודה" בקרוב והכי H הוא לא שוכח מהיכן בא ישמח אם יוזמן להופיע בעיר ילדותו מאמי לאומי אבי אבורומי, אחד השמות החמים במוזיקה הישראלית, עבר דרך ארוכה מילדותו באילת ועד לבמות ברחבי הארץ. סיפור החיים הייחודי של הזמר שנולד מוסלמי, התגייס והתגייר והפך ליהודי שמניח תפילין, הצליח לכבוש את הלב של הקהל היש ־ אלף עוקבים ברשתות החברתיות, 120 ראלי והיום יש לו יותר מ־ הופעות סולד־אאוט ושירים שהפכו ללהיטים. נראה שאם אבורומי ימשיך כך, הוא בדרך הנכונה להיות תגלית השנה. כל זה בזכות הרבה עבודה קשה, מלווה בלא מעט צניעות, ובלי לעבור במסלול המוכר של תוכניות הריאליטי המוזיקליות. למרות ההצלחה, אבורומי אינו שוכח מהיכן הוא בא, וגם כעת, כשהוא כבר מחזיק בקריירה מוזיקלית מרשימה, הוא מקפיד לבקר לפחות פעם בחודש את משפחתו שעדיין מתגוררת באילת. עם זאת, הוא עדיין מחכה להזמנה להופיע בעיר הולדתו שהוא כל כך אוהב. ילדות אילתית , 21 ) נולד וגדל באילת. לפני כחמש שנים, כשהיה בן 26 אבורומי ( ואחרי שסיים את שירותו הצבאי בתור מ"כ של נערי מקא"ם, עבר למרכז הארץ כדי לקדם את הקריירה המוזיקלית שלו. כמו ילדים אילתים רבים, גם אבורומי מחובר מאוד לים. "אפשר להוציא את הילד מאילת, אבל אתה לא יכול להוציא את אילת מהילד", הוא אומר. "היינו כל החברים יורדים לים רגלית אחרי בית הספר. זה היה משרה בי אווירה של רוגע וכיף. יש בים משהו מאוד יפה, הים עושה מאוד טוב לנפש". איך היה לגדול באילת? מאיר אוחי ו ן / / צילום: גל איסי יב , אהוד שגב

"כשאתה ילד זה מטורף וכיף. גדלתי בצורה מאוד טובה, עם ער ־ כים ועקרונות טובים, אבל בגיל מסוים מיציתי ואני חושב שבגיל מסוים הרבה אילתים כבר ממצים את אילת". מה הכוונה? "אני לא מאשים את העיר, אלא את הדלות ביכולות להתפתח. אם מישהו רוצה לחקור, להתקדם בחיים וללמוד, הכל רחוק. אם יש סדנה שאתה רוצה להשתתף בה, רוב הסיכויים שהיא תגיע אולי פעם בשנה לאילת, וזו בעיה. אם אתה רוצה לקחת חלק בקורס מסוים שנמצא ספציפית במרכז, אתה צריך לעזוב את העיר. לעיר יש את כל היכולות לפתח את זה לרמה שאנשים ירצו לבוא ולגור באילת, אבל גם המרחק הזה גורם לאנשים לחשוב שבמרכז יש להם את הכל". המגורים באילת תרמו לקריירה שלך? "לפני שהגדרתי את המסע שלי כקריירה, התחלתי את דרכי אצל המפיק רון בננו, אחד המפיקים הטובים בתעשייה הזאת. רון ליווה אותי כמה שנים טובות לפני שעזבתי את אילת והוא זה שבעצם פתח לי את העולם הזה של המוזיקה. גם האילתים פרגנו, אנשים שלא הכירו אותי שיתפו שירים שהוצאתי, לכן העיר אילת היא חלק חשוב מהקריירה שלי". אבל עד עכשיו לא ממש קיבלת במה באילת. "הופעתי בפסטיבל הבירה כמה פעמים עוד כשגרתי באילת, ומאז בעצם לא קראו לי להופיע. אני רוצה להיות ראוי להופיע בבית שלי, אבל אם לא קוראים לי, לא אבוא בכוח. במרכז הארץ, בצפון ובדרום מחבקים אותי מאוד, אוהבים אותנו, יש לנו משפחה גדולה מאוד בארץ (מעריצים ומעריצות - מ.א.) שמתחלקת כיום לאורך ולרוחב, וישתבח שמו, אנחנו מופיעים כמעט בכל מקום. באילת יש פחות ביקוש וזה לא מפריע לי ברמה שאני כועס, זו בחירה של

אבי אבורומי בהופעה. יורד לקהל ושומר על קשר

אבי אבורומי. חולם להקים מועדון לבני נוער בסיכון

22

12.11.2021 ˆ ידיעות אילת