אילת 12.11.21

פלמינגו

נחליאלי צהוב

כחול חזה

עזרא ארבלי

במסגרת ועידת הפסגה לשמירה , COP -15 על המגוון הביולוגי שאורגנה על ידי האו"ם ונערכה י � מד 196 בקונמינג שבסין בהשתתפות היוזמות המשפיעות 100 נות, נבחרו ביותר לטובת המגוון הביולוגי בעולם. ועדת המומחים של הוועידה בחרה מבין ו � ארג 196 הפרויקטים שהוצגו לה מ־ 258 100 מדינות ושבע יבשות, כ־ 26 נים, כיוזמות 19 פרויקטים, מתוכם נבחרו יוצאות דופן במיוחד. פרויקט שימור נתיב נדידת העופות, המ י בוסס על העבודה הקהילתית של מרכז הצ י פרות אילת, זכה לעיטור הגבוה ביותר של פרויקט יוצא דופן. "הדרך שלנו להבטיח שהשמיים שלנו נשארים עם כמה שפחות סכנות ושהאתרים בהם עוצרים העופות הנודדים למנוחה וצבירת אנרגיה ומזון להמשך הדרך, בטוחים ומלאי מזון, עוברת דרך גיוס דעת הקהל והקהילה שלנו", אומר נועם וייס, מנהל מרכז הצפרות אילת. חוויה יוצאת דופן מבחינה גיאוגרפית, אילת והערבה הדרומית נמצאות בנקודה קריטית עבור העופות הנודדים. הגשר היבשתי המחבר את אירופה, אסיה ואפריקה, והמיקום ממש על קצה מדבר הסהרה, הופך את האזור לצ י וואר בקבוק של נדידה ולאתר עצירה הכרחי עבור מיליוני עופות. לדברי וייס, שימורו של נתיב נדידת העופות עובר דרך שמירה על שמיים נקיים מטורבינות רוח, אנטנות המוחזקות על ידי כבלים, קווי חשמל ות י קשורת במקומות בעיתיים ואפילו בניינים עשויים חזיתות זכוכית, בהם הציפורים מתנגשות. "לא רק על השמיים צריך להגן", אומר וייס, "הציפורים שבעבר נהנו מבתי גידול שופעי מזון, כגון מלחת אילת, ממנה כמעט ולא נותר זכר, נדחקות אל בתי גידול שבני אדם יוצרים, כגון גנים וגינות, שדות ומט י עים, ואפילו מאגרי מים מושבים או בריכות לייצור מלח. כדי להפוך את האתרים שמו י שכים את העופות הנודדים, אבל ייעודם הוא שונה בתכלית, אנו זקוקים לתמיכת הציבור ולשיתופי פעולה יוצאי דופן. כדי לשכנע חקלאי שהציפורים יכולות לעשות לו את עבודת ההדברה בשדה לא פחות טוב מחומרי הדברה, אם רק ידע להתאים את השדה והמטע שלו לעופות טוב יותר או להזמינן אליו לשדה, או כדי ליצור פרויקט שיתוף פעולה עם תאגיד המים 'עין נטפים' כדי להפוך את מאגר המים המושבים לאתר בטוח ומזמין לעופות הנודדים, אנו זקוקים לשורשים עמוקים בקהילה, למחקר בשיתוף הקהילה, ולהרבה מאוד רצון טוב". מי שיבקר בפארק הצפרות אילת יבחין מיד שהוא בנוי בצורה המותאמת ביותר עבור הציפורים. האתר גם מזמין בני אדם להזדהות עם הציפורים הנודדות ולפתח רצון לשמור עליהן. חלון תחנת המ י חקר של מרכז הצפרות, המבצעת

צילומים: נועם וייס, מרכז הצפרות אילת

סבראש

סכנות במהלך נתיב הנדידה:

עפים על זה

הכרה בינלאומית למרכז הצפרות באילת הפרויקטהקהילתי של מרכז הצפרותאילת לשמירהעל הטבעהוכרז כאחד החשובים בעולם לשמירהעל המגוון הביולוגי ‰ המרכז נמצא במיקוםהמהווה גשר יבשתי המחבר בין יבשות ומינים רביםשל ציפוריםעוצרים בו להתרעננות ‰ כעתמסבירים במרכז איך החיבור של הפעילות לקהילהמסייע בשמירהעלשמיים נטולי סכנותעבור הציפורים

טורבינות ‰ רוח

קווי ‰ חשמל

ותקשורת אנטנות ‰ המוחזקות על ידי כבלים בניינים ‰ עם חזיתות מזכוכית

"זו חוויה משנת חיים", מסבירה איריס גו י רין, עובדת החברה להגנת הטבע, המפעילה את תחנת הטיבוע. "ילד או מבוגר המחזיקים לרגע ציפור חמימה, זעירה אך מלאת אנר י גיה, ומשחררים אותה בחזרה אל האתגרים שמציבים לה הנדידה, מאחלים לה מכל ליבם שתגיע בשלום. הם מגויסים לאהבת הציפורים ולשמירת הטבע, אצלם בגינה הקטנה או במקום עבודתם מכאן ולתמיד. לאחר שאנו מסבירים לקהל המבקר כאן על קשיי הנדידה והיכולות של העופות לשרוד את כולם, נוצר רגש חזק שמחבר בין האדם לבין הטבע". צדוק צמח, מנהל התפעול של הפארק ועובד תאגיד התיירות של אילת, תמיד רצה שהאילתים יראו בפארק את הבית שלהם. "התחלנו לערוך אירועים קהילתיים גדולים כבר לפני שמונה שנים", הוא מספר, "אנו

צוות תאגיד המים העירוני עין נטפים. מפעל המלח "מלח הארץ" משקיע משאבים רבים בטיוב בריכות המלח, שמזמן נקראות באזור "בריכות הפלמינגו". תורן תקשורת של בזק, חזיתות בניינים שתוכננו עם חלו י נות, ועוד שלל יוזמות, שונו לטובת העופות, בעזרת אנשים טובים שאכפת להם מהטבע. נועם וייס, מנהל מרכז הצפרות אילת, מסכם: "ההכרה הבינלאומית מחזקת. שמי י רת טבע יכולה להיות עבודה של בודדים ולעיתים נעשית בתחושת בדידות. אבל כאן באילת אנחנו מוקפים מתנדבים מסו י רים וקהילה אוהבת ותומכת. ההכרה הבי י נלאומית במה שאנו עושים נותנת לנו את הכוח להמשיך. אומרים שכסף מניע את העולם. כאן באילת ובערבה אנו רואים שר י גשות חזקים מכוח כלכלי או פוליטי. אנו יוצרים שינוי אמיתי באיך שהאזור מתייחס אל הטבע, וזה עובר דרך הלב של האנשים. ויש להם לב רחב". מרכז הצפרות אילת פועל בשותפות של החברה להגנת הטבע, קק"ל, רשות הטבע והגנים, עיריית אילת, המועצה האזורית חבל אילות, חמ"ת ומשרד התיירות. המרכז מנוהל על ידי תאגיד התיירות אילת. "בין מפרץ אילת לבין הרי אדום ישנם לא מעט מקומות קסומים באילת והסבי י בה. אחד מהם הוא פארק הצפרות המהווה מוקד תיירותי, חינוכי ומחקרי אותו פוק י דים באלפים, תלמידים, חוקרים, מבקרים, נופשים, וכמובן מאות מיליוני ציפורים נודדות", מציין ראש עיריית אילת, אלי לנקרי. "אילת גאה מאוד להיות תחנה מש י מעותית כל כך בציר הנדידה, וזו ההזדמנות להודות לצוות הפארק שעושה לילות כימים להצלחת הפארק ביחד עם השותפים. הפ י רויקט שנבחר מבוסס על עבודה עם הקהילה האילתית שמחבקת את הפארק. הזכייה בתואר החשוב מבטאת הערכה רבה לפועלם של כל הגורמים השותפים".

מזמינים את כולם לראות, להבין ולאהוב את הציפורים, והקהל האילתי בא ובגדול. אלפי אנשים מגיעים לאירועים שלנו, וזה מתווסף לבתי הספר, מקומות העבודה, ואפילו משפחות שמגיעות לראות את טי י בוע הציפורים שעה לפני תחילת הלימו י דים, בכול בוקר". קסם של מקום ההצלחה בגיוס הקהילה למטרות מרכז הצפרות מתורגמות להצלחות בשמירת טבע. ארבע חוות מתוכננות לטורבינות רוח, ממש על נתיב נדידת הציפורים ובין אתרי העצירה שלהן, נעצרו על ידי עבודת מתנדבי מרכז הצפרות והקהילה המקומית. מאגר המים המושבים של אילת עובר שינוי מוחלט לטובת העופות הנודדים, בהובלת

נועם וייס: "אנו רואים שרגשות חזקים מכוח כלכלי או פוליטי. אנו יוצרים שינוי אמיתי באיך שהאזור מתייחס אל הטבע"

גיבתון ערמוני, ציפורשיר ממזרחסיביר, תועדה לראשונה בפארקהצפרות ציפור חדשה הגיעה לבקר

אירופה, אך מעולם לא בישראל. איריס גורין מהחברה להגנת הטבע, המפעילה את תחנת הטיבוע באילת, סיפרה: "כבר מהרגע הראשון היה ברור שמדובר בציפור מאוד מיוחדת. הצלילים הדקיקים, גודלה הקטן וצבעי הנוצות, בשילוב של חום חלודי וצהוב, הפנו אותנו אל מגדירי הציפורים. לקח לנו דקות מועטות, להבין

התלהבות יוצאת דופן נרשמה בסוף השבוע שעבר בפארק הצפרות באילת. גיבתון ערמוני, ציפור שיר קטנטנה ממזרח סיביר, תועדה במהלך פעילות טיבוע ציפורים, המתקיימת במקום בכל בוקר. הגיבתון, זכר בשנת חייו הראשונה, בעל ראש, גב וזנב חומים חלודיים ואפורים ובטן צהובה, מגיע מהיערות ההרריים של מונגוליה ומזרח סיביר. את החורף הוא מבלה בדרום מזרח

בעזרת טיבוע ציפורים, מחקר הבודק את מצבן הפיזי של העו י פות ויכולתם להשלים את מס י עותיהם, פונה אל הקהל שרואה, שואל שאלות, ולעיתים אף זוכה להחזיק בציפור ולשחררה בחזרה אל נדידתה.

שזכינו בחוויית צפרות נדירה ומרגשת ביותר - גיבתון ערמוני, שגמע עד ההגעה אלינו, אלפי קילו י מטרים, מאזורי נדידתו הרגילים".

אסיה, בעיקר באכילת זרעים וזחלי חרקים. בעבר, נצפה הגיבתון הערמוני פעמים ספורות בצפון ומערב

צילום: | נועם וייס סנטוס – יוסי דוס

גיבתון ערמוני

12.11.2021 ˆ ידיעות אילת 10