אילת 12.11.21

משלמים את המחיר גם הקבלן הוותיק מרואן נופי מתמודד עם מחסור בעובדים. "עד שפרצה הקו ו ו � ע 40 רונה העסקתי אצלי בענף הבנייה בדים מירדן", הוא מספר השבוע. "כמובן שמיהרתי וחידשתי את הבקשה להע ו סקתם מחדש כי כבר מעל לשנה וחצי שאנחנו עובדים בווליום נמוך. הישרא ו לים, גם היהודים וגם הערבים, לא רו ו צים לעבוד בעבודות האלה, הפרויקטים מתעכבים ואנחנו תקועים בלי עובדים. יש קבלנים שנמנעים מלגשת למכרזים בגלל המחסור בעובדים ובגלל שהם לא יכולים להתחייב ללוחות הזמנים". נופי עושה הקבלה לענף המלונאות ואומר, "כשאורחים לא באים, אין סיבה לפתוח את בתי המלון. ככה זה בדיוק בענף הבנייה, כשאין עובדים, אין פרויקטים". יש לציין שבעבר הועסקו בענף הב ו נייה גם עובדים זרים מסין וממדינות מזרח אירופה, אבל הגבלות, היטלים ואגרות שהטילה הממשלה על המעסי ו קים, הפכו את העסקת העובדים הזרים ללא כדאית כלכלית. כיום מתאפשרת העסקת מספר מוגבל של עובדים זרים במקצועות בתחום הסיעוד, החקלאות

מקצועיים מבחוץ". בעבר הביעה ההסתדרות את התנגדו ו תה להעסקת עובדים זרים באילת, ואולם כעת, כשמונה יו"ר חדש להסתדרות מרחב אילת, המנגינה קצת השתנתה. "אנו לא מתנגדים להעסקת עובדים זרים או עובדים יומיים מירדן במגזר הפרטי", מדגיש היו"ר החדש, משה אזו ו לאי, שהיה עד לאחרונה יו"ר ועד עובדי העירייה. "ידוע וברור לכל כי המחסור בעובדים מקשה על כל הענפים, ואין לנו עניין להתערב ולהביע התנגדות אם מסגרייה, נגריה, מכבסה או קבלן, מעסיקים עובדים במקום הישראלים שלא רוצים בעבודה זו". עם זאת, מדגיש אזולאי, "ההסתדרות תתנגד להעסקת עובדים זרים במוסדות מאוגדים שנמצאים תחת הסכמים, ואם תהיה כוונה כזו, נפעיל את כל מה שעו ו מד לרשותנו כדי שזה לא יקרה". חיזוק קשרים ויש עוד היבט להעסקת עובדים מירדן באילת שבא לידי ביטוי בקשרים הנ ו רקמים בין שתי הערים, עקבה ואילת, ובין שתי המדינות, ישראל וירדן. "כני ו סת העובדים הירדנים לאילת מחזקת מאוד את הקשרים בין שתי המדינות", אומר סמו סמוראי. "בירדן קיימת אב ו טלה גבוהה ואילו כאן מציעים לירדנים עבודה עם שכר גבוה והולם. מדובר על סכומים שהם פי שלושה או ארבעה מהשכר שהיו מקבלים לו היו מועסקים באותה עבודה בירדן. עובד כזה שמביא משכורת גבוהה לביתו, משמן את גלג ו לי הכלכלה במדינתו ומשנה את תפיסת בני משפחתו וחבריו לגבי מדינת יש ו ראל בכלל ואילת בפרט". סמו סמוראי: "בירדן קיימת אבטלה גבוהה ואילו כאן מציעים לירדנים עבודה עם שכר גבוה והולם. עובד כזה שמביא משכורת גבוהה לביתו, משמן את גלגלי הכלכלה במדינתו ומשנה את תפיסת בני משפחתו וחבריו לגבי מדינת ישראל בכלל, ואילת, בפרט"

ומעט מאוד בבנייה. רשות המסים קבעה שבעלי עסקים המעסיקים עובדים זרים או מסתננים מאפריקה שלא הוגדרו פליטים, יחויבו אחוז מסך הכנסתם 20 לשלם היטל של של המועסקים. מטרתו של ההיטל היה לייקר את עלות ההעסקה של העובדים הזרים ולעודד העסקה של עובדים תו ו שבי ואזרחי מדינת ישראל. מיקי ועקנין: "לו היו מציפים את השוק בעובדים מקצועיים זרים, פרויקטים של תשתיות ובנייה היו מסתיימים הרבה יותר מהר, העלות לקבלנים הייתה נמוכה יותר, והמחיר ללקוחות היה נמוך יותר, אבל במשרדי הממשלה יושבים אנשים מנותקים"

אלף שקל 12 גובה ההיטל נאמד בכ־ 20 לשנה לכל עובד, ועוד תוספת של כ־ אחוז משכרו של העובד. יצוין שעובד ירדני שנכנס לאילת ושב למקום מגו ו ריו באותו יום אינו נחשב עובד זר, ומ ו עסיקו זכאי לפטור מהיטל כמו שקבע משרד האוצר. "לו היו חוזרים ומאשרים להעסיק עובדים זרים בלי לגבות את ההיט ו לים והאגרות, מצבנו בכל הארץ היה נראה אחרת", מציין ועקנין. "לו היו מציפים את השוק בעובדים מקצועיים זרים, פרויקטים של תשתיות ובנייה היו מסתיימים הרבה יותר מהר, העלות לקבלנים הייתה נמוכה יותר, והמחיר ללקוחות היה נמוך יותר, אבל במשרדי הממשלה יושבים אנשים מנותקים שלא מבינים את הנזקים שהם גורמים". משה חזן מציג עוד זווית למחסור בעובדים ומציין שהיום אין כמעט הכ ו שרות במקצועות הכפיים. "מקצועות כמו נגרות, מסגרות מכונאות וכדומה אינם נלמדים כבעבר בבתי הספר המ ו קצועיים, ולכן אנחנו תלויים בעובדים מבחוץ", הוא מדגיש. "לצערי, הישרא ו לים אינם מתלהבים לעסוק בעבודות מסוג זה ואנו נאלצים להעסיק עובדם

הירדנים באים לעשות את העבודה

כורח המציאות מ"מ ראש העירייה, מתן בארי, מציין כי למרות שהצעירים לא אוהבים לעסוק בעבודות כפיים, העירייה מקדמת תוכנית להקמת מרכז להכשרות מקצועיות בעיריית אילת מכירים את בעיית ההכשרות המקצועיות, ולכן הוחלט לגבש תוכנית הכשרות שבימים אלה נמצאת עדיין בשלביה הראשונים. סגן ומ"מ ראש העירייה, מתן בארי, מציין בעניין זה, "למרות שהצעירים לא אוהבים לעסוק בעבודות כפיים, מקדמת העירייה תוכנית להקמת מרכז להכשרות מקצועיות. אנו מודעים לכך שהפוטנציאל לא גדול, אבל ממשיכים ועושים את כל המאמצים כדי לקדם את הנושא, בתקווה שראשוני החניכים יביאו אחריהם בעתיד צעירים נוספים ללמוד מקצועות נדרשים". בארי מוסיף שלפחות בעת הזו, העסקת עובדים ירדנים היא הכרח מתבקש. "יש מקצועות שהישראלים לא מעוניינים לעסוק בהם ואין זה משנה כמה ישלמו

משה אזולאי: "ידוע וברור לכל כי המחסור בעובדים מקשה על כל הענפים, ואין לנו עניין להתערב ולהביע התנגדות אם מסגרייה, נגריה, מכבסה או קבלן, מעסיקים עובדים במקום הישראלים שלא רוצים בעבודה זו"

להם. אף אחד באילת לא רוצה לראות שעובדים זרים בכלל, ועובדים ירדנים, בפרט, לוקחים את העבודה לי ו שראלים. אבל זו אינה המציאות והעובדים מירדן פשוט באים לעשות את העבודה שהישראלים לא מעוניינים בה. בתפיסה הכלכלית שלי הייתי מעדיף שאותם עוב ו דים זרים שמשתכרים באילת יוציאו את כספם באילת, בדיוק כפי שהיה בתקופה של מהגרי העבודה מאפריקה ששכרו בתים, קנו במכולת ורכשו בחנויות".

מתן בארי. לעודד צעירים

8

12.11.2021 ˆ ידיעות אילת