אילת 14.01.22

"אבאהיהפראבמובן החיובי של המילה"

‰ הואהיהמעורב בחיי 90 פליקס דה־פז, ממייסדי העיר אילת ומהדמויותהבולטותשבה, הלך בשבועשעבר לעולמו בגיל הלילה ונחשב לאחד האנשיםהמוכרים בענף המלונאות והתיירות ‰ לפני שלוששניםסיפר ל"ידיעותאילת" על החיבורשלו לעיר והודהשהוא פחותאוהב אתהשינוייםשעברו עליה: "אילתהשתנתה, החלוציותשל פעםאיננה"

צילומים באדיבות המשפחה

דה־פז עם חברו אנריקו מסיאס

אלי פפושדו: "אני חייב להגיד שאבל כבד נפל עליי כששמעתי על מותו של חברי פליקס. הוא עבד עבורי במשך שנים רבות והיה המלך של מלון 'סונסטה'"

דה־פז מברך את שמעון פרס עם הגעתו לאילת

צילום: יוסי דוס־סנטוס | " פליקס דה־פז. "מלח הארץ

כל כיוון הציע לי לעבוד איתו כטייח בחב ־ רת 'סולל בונה'. כמובן שקיבלתי בשמחה את ההצעה כי בתוך זמן קצר מאז שהגעתי לעיר מצאתי לי עבודה ומקום לישון בו". פעיל בכל התחומים זמן קצר אחר כך השתלב דה פז בענף התיירות, הפך למורה דרך, והתערה בחיי העיר. דה פז היה גם מראשוני נהגי המוניות אף 70 בעיר, ובתקופה מסוימת בשנות ה־ נבחר לכהן כחבר במועצת העירייה. בשנת ו � הכיר את רעייתו בתיה, שהייתה ש 1959 טרת בעיר, הוא נישא בפעם השנייה ונולדו להם ארבעה בנים, אמיר, עופר ז"ל, רענן וירום. שנים, אחרי מותה של בתיה 17 לפני כ־ ז"ל, נישא דה פז בשלישית והפעם לאישה פיליפינית שהייתה המטפלת של רעייתו ואשר ליוותה אותו עד יומו האחרון. דה פז היה מוכר בעיר גם מתחום המלו ־ נאות וחיי הלילה. הוא היה הברמן הראשון של הפאב המיתולוגי "סוף העולם" ולאחר מכן כמלווה אח"מים במלון "סונסטה" בטא ־ בה שהיה בבעלותו של אלי פפושדו. דה פז היה מהבודדים שזכו להכיר את כל ראשי העיר של אילת בעבר ובהווה, החל מראש העיר הראשון ועד לנוכחי. הוא זכה גם להכיר מקרוב אישים רמי מעלה שביקרו במלון כמו שמעון פרס, חיים בר־לב, שחקני קולנוע מהארץ ומהעולם, ועוד רבים אחרים. אלבומיו הפרטיים היו מלאים בתמונות שצולמו באותה תקופה עם כל האורחים שפ ־ קדו את העיר. הוא קשר קשרים חבריים קרו ־

בים עם הזמרים שמוליק קראוס ז"ל ואנריקו מסיאס יבדל"א. מסיאס שמרבה לבקר ביש ־ ראל, היה מגיע גם לאילת ולא היה מחמיץ אף פעם את המפגש הנוסטלגי עם דה פז. בשנותיו האחרונות, דה פז לא אהב את אילת המתפתחת, ותמיד נזכר והתרפק על שנותיה הראשונות. "העיר השתנתה, החלו ־ ציות של פעם איננה. בנו את אילת של פעם בזיעה כדי לעשות ממנה עיר טובה, והיום יש כאן דברים אחרים שאנחנו רואים בערים אחרות, חלקם מאוד שליליים, וזה כואב לי. פעם יכולת להשאיר את דלת הבית לא נעו ־ לה. היום זה פחד גדול", סיפר בראיון האמור. תמיד במרכז העניינים "אבא היה מלח הארץ. פרא במובן החיובי של המילה שאין שני לו. הוא היה אבא נוכח ואת הנוכחות שלו יכולת להרגיש בכל סי ־ טואציה של החיים", סיפר בנו, אמיר דה־פז. "אבא היה אדם מלא חוש הומור שתמיד היה הציר המרכזי בין חבריו. תמיד במרכז העניינים והוא לא היה יכול להיות ולו רגע אחד לבד. לצערנו, בימיו האחרונים הוא סירב לקבל טיפול רפואי בבית החולים, וכל שביקש היה למות בביתו. הוא מאוד יחסר לנו". משה אזולאי יו"ר ההסתדרות במרחב אילת סיפר, "פליקס היה עבורי כמו משפחה. הוא היה חבר קרוב מאוד של הוריי והמפגשים שחוויתי אתו נצרבו אצלי חזק. התייחסתי אליו כאל אבא ומאוד אהבתי אותו. איש מנומס, חכם ומלא הומור שתמיד ידע להגיד את המילה הנכונה במקום הנכון".

עזרא ארבלי

רבים מתושבי אילת ליוו ביוםשישי האחרון בדרכו האחרונה את פליקס דה־פז, שנחשב לאחת מאושיות העיר בעבר, שהלך לעולמו. בשנים האחרו ־ נות סבל ממחלה גריאטרית שהשפיעה על תפקודו הרגיל, והוא נטמן בבית העלמין של היה במותו. 90 העיר שכה אהב. בן דה־פז עלה ממצרים שנה אחת בלבד לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, בדיוק בשנה שאילת נכבשה והפכה לחלק מיש ־ ראל הריבונית. שלוש שנים אחר כך, בע ־ קבות פרידתו מאשתו, החליט דה־פז לעקור ממרכז הארץ ולעבור למקום מרוחק שבו יוכל להתחיל את חייו מחדש. , אחרי שהתגרשתי מאשתי 1952 "בשנת חיפשתי לעבור למקום מרוחק כדי שאוכל להתחיל את חיי מחדש", סיפר דה־פז בראיון שקיימנו עמו לפני כשלוש שנים. "המקום המרוחק ביותר היה באילת וכך מצאתי את עצמי נודד בטרמפים, עם מזוודה מקרטון וכמה פרטי לבוש, ומגיע בדרך לא דרך לאילת הקטנה והמרוחקת. כל מה שרציתי היה מקום עבודה שבו אוכל להרוויח מעט כסף מבלי לבזבז אותו, ובאילת, בגלל שלא היה כלום, לא היה היכן לבזבז". דה־פז המשיך אז ונזכר, "הגעתי לאילת, היה חום נוראי ואני התחלתי ללכת ללא כיוון ומטרה, כשלפתע אני שומע מישהו צועק לעברי, 'המפקד, המפקד'. הסתו ־ בבתי וזיהיתי שמי שקרא לעברי, היה אחד החיילים שהדרכתי בצבא. למזלי, הוא זכר לי חסד, שאל מה מעשיי, וכשהבין שאין לי

דה־פז כברמן במועדון "סוף העולם"

"עבורי פליקס היה חבר כאח. הכרנו לפני עשרות שנים והקמנו יחד את תחנת המו ־ נית הראשונה באילת". סיפר חברו הקרוב מומי אזולאי. "פליקס היה אדם שמילה אצלו הייתה מילה. הוא יחסר מאוד בנוף האיל ־ תי. וכולנו, כל חבריו, נחסר את הסיפורים המיוחדים שלו ואת הבדיחות שהיו רק שלו. הפרלמנט בבית הקפה הקבוע שלנו, איבד את אחד החברים המובילים שלו. לי באופן אישי, כואב מאוד ואני מתקשה לעכל את לכתו מאיתנו". איש העסקים, המלונאי והיזם אלי פפושדו, שהיה חברו הקרוב של דה פז, אמר השבוע ל"ידיעות אילת": "אני חייב להגיד שאבל כבד נפל עליי כששמעתי על מותו של חברי פליקס. הכרתי אותו באילת כשהיה נהג מונית והוא עבד עבורי במשך שנים רבות. כשרכשתי את פאב 'סוף העולם' מרפי נלסון ז"ל, לקחתי את פליקס כברמן של המועדון והפכנו לחברים קרו ־ בים. כשעזבתי את 'סוף העולם' והקמתי את המועדון במלון 'הסלע האדום', הוא עזר לי גם שם. אבל התפקיד העיקרי שלו בא לידי ביטוי במלון 'סונסטה', שם הוא היה מלך המלון ועשה דברים מופלאים. מאוד אהבתי אותו, ומכאן אני מוסר את תנחומיי הכנים לבני משפחתו".

אמיר דה־פז:

"אבא היה אדם מלא חוש הומור שתמיד היה הציר המרכזי בין חבריו. תמיד במרכז

העניינים והוא לא היה יכול להיות ולו רגע אחד לבד

14.1.2022 ˆ ידיעות אילת 10