אילת 14.07.23

שנה לתוכנית ניטור מפרץ אילת ‰ 20 במכון הבין־אוניברסיטאי למדעי הים באילתציינו ראשהעירייה, אלי לנקרי, ניצל אתההזדמנות להעביר מסר לחברתקצא"א: "אנו נחושים לבלום כל ניסיון שיחשוף אתהמפרץ לסכנותאיומות" מי היםמתחממים וכיסוי האלמוגים ירד ממצאים מטרידים התגלו בתוכנית הניטור של המפרץ:

צילום: אלה אגרא, רשות הטבע והגנים

המגמות העיקריות במפרץ אילת:

עזרא ארבלי

היענים החדשים בשמורה

בייבי בום של יענים

בשבוע שעבר ציינו במכון הבין־ שנה 20 אוניברסיטאי למדעי הים לתוכנית הלאומית לניטור מפרץ

אילת. בכנס מיוחד שהתקיים בהשתתפות מומחים רבים, הוצגו ממצאי המחקר שנא ־ ספו על פני שני עשורים בדגש על המ ־ גמות העיקריות, ובהן התחממות מי הים שנה, קצב 100 בקצב של כשלוש מעלות ל־ מהיר יותר מקצב התחממות האוקיאנוסים, מכיסוי האלמוגים החיים 20% אובדן של כ־ בשונית שנגרם בעקבות הסערה שפקדה ש � , מגמת ירידה ב 2020 את אילת בשנת נים האחרונות בכמות קיפודי הים במפרץ ומחלה שתועדה לאחרונה וייתכן שחיסלה כמעט לגמרי את הקיפודים במפרץ, החשו ־ בים לשמירה על שיווי המשקל האקולוגי בים. בכנס שהתקיים במעמד השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, הציג ד"ר דרור צוראל, מרכז מדעי לניטור ומחקר ימי במ ־ שרד להגנת הסביבה, את השפעת הניטור על מדיניות המשרד בניהול הסביבה הימית במפרץ. עוד לקחו חלק בכנס: ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, פרופ' נגה קרונ ־ פלד שור, שהיא גם יו"רית הוועד המנהל של תוכנית הניטור, ופרופ' אמציה גנין, המנהל המדעי של הניטור הלאומי באילת וצוות הניטור. התוכנית הלאומית לניטור מצב הסבי ־ בה הימית במפרץ אילת, שהחלה בשנת ד � בעקבות המאבק להוצאת כלובי ה 2003 גים, מבוצעת על ידי צוות מדענים ייעודי במכון הבין־אוניברסיטאי באילת, במימון הקרן למניעת זיהום ים של המשרד להגנת הסביבה. התוכנית כוללת מדידות של פרמטרים ביולוגיים, כימיים ופיזיקליים בים, ובניגוד למחקר רגיל המתבצע בתקופת זמן מוגב ־ לת, הניטור הלאומי נפרס על פני תקופת זמן ממושכת המאפשרת איסוף מידע, נתו ־ נים וניתוח מגמות לאורך זמן. במשרד להגנת הסביבה מציינים כי הני ־ טור הלאומי הוא כלי חשוב לקבלת החל ־ טות, ונותן מענה מחקרי לאתגרים החדשים

יענים בשמורת הטבע "חי בר" יט ־ בתה מעוררים התרגשות: לאחר שהחלו להופיע סימני סדקים בביצת יען בשמורה, נצפתה ברא ־ שית השבוע בקיעה במדגרה. כל זה קרה כחודש וחצי לאחר הבקיעה של האפרוח הראשון. ההפתעה הייתה כה גדולה כשאותרו במקביל בקיעה של חמישה אפרו ־ חים, חלקם בטבע בשטח השמורה וחלקם במדגרה. אפרוח נוסף נמצא מיד לאחר שסיים להגיח מהביצה על ידי פקחי ה"חי בר" בקן בשטח. האפרוח נאסף מהשטח והצטרף לאפרוח הקטן הקודם. כמה שעות לאחר מכן התחילה בקיעה נוספת במדגרה ולאחריה עוד שתיים. השמורה התחדשה בחמישה אפרו ־ חים קטנים וחמודים שזוכים לגדול ולהיות ביחד כדור הבא היענים בשמורה. המטפלים בשמורה מטפלים באפ ־ רוחים בשלב הראשון לחייהם במד ־ גרה כדי להגן עליהם מפני טריפות של חיות בר שנמצאות בשמורה, עד שניתן יהיה לשחררם בשמורה. בש ־ לרגל יום המטפלת־מחנכת השנ ־ תי של "ויצו", הגיעה מירה מינס, מנכ"לית הארגון, לביקור במעון "ויצו התמרים" אילת, על מנת להיפגש עם מנהלת המעון, שרה בדש, ועם צוותה, כמו גם להיפגש עם הורי הילדים ולחוות את האוויר המשפחתית במעון האילתי המיתו ־ לוגי, כאשר הורים רבים שמגיעים מדי בוקר עם ילדיהם גדלו בו בע ־ צמם. מירה מינס: "אין דרך טובה יותר לפתוח את יום המטפלת־מחנכת השנתי מאשר במעון 'ויצו התמרים', המעונות שלנו ברחבי 170 אחד מ־ הארץ. פתחתי את הבוקר במעון וחוויתי את קבלת הפנים להורים ולילדים במקום המיוחד הזה. כיף לראות איך הם מגיעים למעון שמ ־ חים ומסופקים. שרה בדש היא מנה ־ לת שכל כולה אור, ויחד עם הצוות המסור שלה, הן שומרות על אווירה חיובית, מעון נקי ומסודר, מטפלות מחייכות והורים שמוסרים את יל ־ דיהם באהבה כל בוקר". עזרא ארבלי יענים. 30 מורה חיים כ־ ביקור בויצו

מי הים מתחממים בקצב של

שלוש מעלות שנה, 100־ ל קצב מהיר יותר מקצב התחממות האוקיאנוסים

צילום: עיריית אילת | השרה סילמן במכון הבין־אוניברסיטאי לחקר הים

שעמם מתמודד המפרץ כמו התחממות מי הים, אובדן חלק מכיסוי האלמוגים, ירידה במספר הקיפודים, הזרמת שפכים, קביעת ערך סף לחנקן המוזרם לים, ועוד. הניטור כולל גם מרכיב של שיתוף פעולה עם המכון הימי הירדני, מתוך הבנה שלחי הימי אין גבולות. עוד מציינים במשרד כי ממצאי הניטור מסייעים למשרד להגנת הסביבה ולרשות הטבע והגנים לא רק בניהול השוטף, אלא גם בניהול אירועים חריגים. סייע הניטור בזיהוי הסיבה 2017 בקיץ לתמותת דגי השונית, כשקבע שמדובר בהתפרצות מחלה כתוצאה מהתחממות מהירה של מי הים, תוך מתן מענה מהיר שקטע את שרשרת ההדבקה. בנוסף, איפ ־ שר הניטור להעריך את מידת הנזק שנג ־ אלי לנקרי: "תוכנית הניטור החשובה והמשמעותית יצרה תשתית מדעית רצינית וראויה, המשמשת בסיס לגיבוש המלצות ביצועיות לפתרון בעיות אקולוגיות"

רם לשונית בעקבות סערת החורף החריגה . 2020 שפקדה את חופי העיר בשנת כלי חשוב ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, ברך את השרה ואת הצוותים המקצועיים במשרד ובמכון, ואמר: "תוכנית הניטור החשו ־ בה והמשמעותית יצרה תשתית מדעית רצינית וראויה, המשמשת בסיס לגיבוש המלצות ביצועיות לפתרון בעיות אקו ־ לוגיות, לניהול תוכניות ממשק סביבתי ולהמשך פיתוח מושכל של אזור החוף והים במפרץ אילת בו שוכנת שונית האלמוגים הצפונית ביותר בעולם, ואחד מנכסי הטבע הלאומיים שלנו". בדבריו התייחס ראש העירייה גם לני ־ סיונות חברת קצא"א להגדיל את היקף שי ־ נוע הנפט, ואמר: "אנו נחושים לבלום בכל דרך כל ניסיון שיחשוף את מפרץ אילת המפרצים היפים בעולם, 43 שהוא אחד מ־ כמו גם את שונית האלמוגים ואת הבריאות של כולנו, לסכנות איומות". השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה בכנס: "יש להפחית לחצים מהים באילת, ומשונית האלמוגים, בפרט. נושא שימור וניטור הים הוא קריטי בסביבה רגישה וייחודית זו, ולכן אני רואה חשי ־ בות רבה להמשיך ולקדם שימור אלמוגים בראייה אזורית ובינלאומית, דבר המהווה כלי של שיתוף פעולה אזורי במזרח התיכון ובניית הקומה הבאה יחד עם המדינות הש ־ כנות בראייה סביבתית. זו המשימה שאותה אני שמה לנגד עיניי". "הניטור הלאומי במפרץ אילת", הוסיפה השרה, "הוא אחד הכלים החשובים ביותר המשמשים את המשרד להגנת הסביבה לצורך גיבוש מדיניות סביבתית מבוססת מדע. ממצאי הניטור מלווים את עבודת המשרד בכל פעילותו במפרץ אילת, והני ־ טור הלאומי ימשיך להוות אמצעי חשוב במאבק לשמירה על שונית האלמוגים כך שגם הדורות הבאים יזכו ליהנות מיופייה של מערכת אקולוגית ייחודית זו".

נצפה אובדן 20% של מכיסוי האלמוגים החיים בשונית בעקבות הסערה שפקדה את אילת בשנת 2020

כמות קיפודי הים במפרץ צומצמה משמעותית בעקבות מחלה

שתועדה לאחרונה

צילום: שאטר סטוק | מפרץ אילת. מנוטר תקופה ארוכה

ידיעות אילת ˆ 14.7.2023 15