אילת 15.07.22

תמונה משפחתית

צילום: ג'ו קוט | מוריס ופיי עם קופסה ובתוכה התנין ממצרים

דבר מזה לא היה בתכנון או במחשבה, לעשות סרט כזה עולה הון תועפות והם

שהם חושבים. היה להם מאיתנו חופש יצירתי טוטאלי. רצינו לעשות מפעל הנצחה ראוי לאבא". לאחר כארבע שנים צביאלי ואלקלעי חזרו אל בני המשפחה עם המוצר המוג ו מר. "הם עשו טרום הקרנה אצלנו בסלון, בדיוק באותו מקום שבו אבא היה מק ו רין לנו בימי שישי את הסרטים ישירות מהמקרנה בלי קול, אבל הפעם זה היה 25 פשוט מדהים, הם הכניסו תזמורת של נגנים ולקחו את זה למקום מדהים שזה סרט לכל דבר. זה הרבה מעבר לסיפורה של משפחה, זה הרבה מעבר לסיפור של אילת, והיום כולם נפעמים מהסרט הזה". הקרנת הבכורה של "המצלמה של דוקטור מוריס" התקיימה בסינמטק תל־אביב בנוכחות כל בני משפחת מו ו ריס. "הסרט קיבל תהודה שלא חלמנו עליה", אומר אנדרו. "הסרט זכה בפס ו טיבל 'דוקאביב' ומועמד עכשיו לפרס 'אופיר'. הם אפילו קיבלו מלגה כדי להגיש את זה לאוסקר האמריקאי. שום

עכשיו קוצרים את הפירות". אתם נהנים מרווחי הסרט?

"נתנו להם את כל הזכויות כי זה לא מעניין אותנו. כל מה שרצינו שזה יהיה מפעל הנצחה לאבא. אנחנו לא רואים מזה שקל, ולהיפך, אנחנו אפילו רוכשים כרטיסים כדי לראות את הסרט בקול ו נוע". מתרגשים מההצלחה ו � ביולי "המצלמה של דוקטור מ 21 בו ריס" יוקרן באילת בהקרנה מיוחדת שתיערך ב"בית פיליפ מוריי". "רצינו שזה יהיה מיוחד ובבית פיליפ מוריי זה מרגיש כמו הסינמטק האילתי", מסביר אנדרו מדוע הקרנת הבכורה של הסרט תיערך במקום זה. אתם נרגשים מהצלחת הסרט? "אנחנו עדיין לא נרגעים מכל זה כי אנחנו מבינים שהסרט מופיע בכל מקום נכח 12 וזה לא נגמר. יונתן ריגר מערוץ בהקרנת בכורה, בא לאמא שלי שהיא ש � ושאל אותה מה היא חו 92 כבר בת בת על הסרט ובשיא האותנטיות היא אמרה לו באנגלית: 'לא היה צורך'. אבל מי שמכיר אותה, יודע שזו אמא שלי. בסרט יש קטעים עצובים, קשים ושמ ו חים. זה לא פשוט. אף אחד גם לא ידע שאיבדנו אחות. אביבה שהייתה הילדה הבכורה ונולדה עם תסמונת דאון ונפטרה כשהייתה בת תשע". אם אביך היה עדיין בחיים, מה הוא היה אומר על הסרט? "אני חושב שהוא היה מאוד אוהב את זה. הוא היה מתחבר אליו מאוד. יוצרי הסרט אומרים שאבא שלי למעשה החל לערוך את הסרט בעצמו. חלק ממה שרואים בסרט זה למעשה עריכה כבר שלו, והם הרגישו שהתפקיד שלהם הוא לקחת את הסרט ולהמשיך לערוך אותו מהנקודה שבה הוא עצר. אבא שלי היה נפעם מה ו תוצאה הסופית". אתם מרוצים מהתוצר הסופי? "בטח. אתה סומך על אנשים שיעשו עם זה משהו ואין לי אפילו הערה. זו פשוט יצירה נפלאה. אנחנו בני מזל שזה יצא כך. פה יש סרט שגם אנשים שלא מכירים את המשפחה או את העיר אילת ולא מחוברים לשום דבר, פשוט נהנים ממנו".

אנדרו ודולי בילדותם. חוויות מיוחדות ולא שגרתיות

שנה יהיה 30 אין לך. אני חושב שבעוד לאנשים געגוע גם לאילת של היום. תמיד יהיה לאילתים מה לומר על העיר, אבל בסופו של דבר אילתים אוהבים את אילת". אוצר בארון הסרט "המצלמה של דוקטור מוריס" נולד לפני כארבע שנים, אף שבני המש ו פחה פגשו את יוצרי הסרט מיטל צביאלי ואיתמר אלקלעי עוד לפני כעשור כשהשניים צילמו סרט דוקומנטרי אחר. "הם נפגשו אז עם אבא שלי, אבל לפני כארבע שנים נפגשנו איתם אני ושאר בני המשפחה עם אמא שלי ובפ ו גישה בבית פתחתי בפניהם ארון שהיו מ"מ של 8 בו מאות סלילים של מצלמת קנון", מספר אנדרו. "הכל ישב שם בארון ונשמר במזג האוויר היבש של אילת כמו חדש. הם ראו את זה ופשוט הלסת נש ו מטה להם. הם מבינים באותו רגע שיש כאן אוצר. הוצאתי את המקרנה והקר ו נתי להם חלק מהסרט. הם ראו לא רק את איכות הצילום מבחינת הצבע, אלא גם את המקצועיות שבה אבא שלי צילם למרות שהיה צלם חובב. הם הבינו שיש פה משהו מיוחד ומיד הציעו להעביר את הכל לדיגיטלי ולעשות עם זה משהו". ומיד הסכמתם להצעה? "שמחתי שמעבירים הכל לדיגיטלי כי זה מה שרציתי לעשות לאורך הש ו נים כדי לשמור על זה. למרות שמדובר באוצר, החלטנו בני המשפחה לתת בהם אמון ולהעביר להם את הכל ויותר מזה, נתנו להם את האישור לעשות כל מה

מפחיד שילדים נכנסים לבית לצפות בו וחלילה היה קורה משהו", מסביר אנד ו רו. "זה תנין יאור, הכי מסוכן שיש, ולא רציתי שחלילה יקרה משהו. היו דרמות לא מעטות והרגשנו שזה המקום והזמן להעביר אותו לגן החיות. עד היום אנחנו מגיעים מדי פעם לבקר אותו. בגן החיות, כמו בסרט, לא רצינו כסף או שום דבר אחר. רצינו רק שיציבו שלט להנצחה של אבא שלי. הציבו שלט מאוד מכובד, והד ו רישה היחידה הייתה שאנחנו נוכל להגיע ולבקר אותו מתי שאנחנו רוצים". ילדות בלתי נשכחת ילדותם של אנדרו ואחיותיו הייתה רצופה בחוויות מיוחדות. "הרכב שרואים בסרט, ואן פולקסווגן שההורים רכשו אותו באנגליה והגיע לארץ, עמד מחוץ שנים. כשהגעתי לגיל 14 לבית במשך ו � לא היה לי על מה לנסוע, תוך ח 17 דשיים שיפצתי אותו ונסעתי עם חברים לפירמידות במצרים. הרכב הזה ליווה אותי גם בקורס חובלים כשהייתי בחיל הים. לאחר מכן אני ואשתי אורלי נסענו ' עם הרכב בחזרה לאנגליה. עד 93 בשנת היום שואלים אותי איפה הרכב". אתה מתגעגע לאילת של פעם? "לכל אילתי יש געגוע לימים ההם. מי לא מתגעגע לזה שאתה בא, מחנה את הרכב בחוף ועושה מה שאתה רוצה בלי לדאוג לגבי החנייה או משהו אחר. הכל אז היה פתוח, פשוט, נעים ובתולי. הכל היה קטן וכולם הכירו את כולם. היה בית ספר תיכון אחד. כשהלכנו לים, כולם היו אותו דבר ולא משנה בכלל אם יש לך או

שנה בחצר הבית 33 התנין קלרנס. חי

"אבא שלי אנדרו מוריס: כרופא התנדב בארגון הבריאות העולמי, ובאחד הביקורים בסודן הוא הביא איתו שני תנינים קטנים בגודל של מברשת שיניים"

22

15.7.2022 ˆ ידיעות אילת