אילת 15.11.24

רס"ב רועי רייך: "בגלל שיישובי הערבה הדרומית מרוחקים מנקודת המשטרה באילת, אני הוא זה שמטפל בכל העניינים הדורשים את התערבות המשטרה" "המפגש עם ניצולי השואה הוא חוויה מיוחדת. אנחנו כאן כדי להקשיב ולתמוך, והחשוב ביותר - לאפשר להם להרגיש שמישהו נמצא שם בשבילם" רס"ב יאיר כהן: "המשטרה צריכה להיות חלק מהקהילה, לא רק גוף זר. כשאנחנו משקיעים קשר אישי, כשאנחנו באמת מכירים את האנשים כאן - אנחנו מצליחים לעבוד בצורה הרבה יותר יעילה" רס"מ תומר ו: "הרבה מרציאנ פעמים תושב פשוט יפנה אלינו בגלל בעיה אישית או סכסוך עם שכן. אנחנו לא שופטים, אנחנו קודם כל מתווכים ומקשיבים" רס"מ תומר פינקלשטיין:

השוטרים בסמוך למרכז השיטור הקהילתי "דקל". מטפלים בבעיות איכות חיים

שוטרי הקהילה בפעילות עם ילדים צילום: | דוברות המשטרה

במפגשים עם אוכלוסייה זו, אנחנו מס־ בירים להם כיצד להימנע מזה ובאיזה דרכים יש לנקוט". רס"מ פינקלשטיין מוסיף ומספר על מקרה אחד שבו קשישה קיבלה שיחת טלפון ממישהו שהזדהה בפניה כגורם רשמי, אילץ אותה לכתת רגליה אל אלף שקל. 40 הבנק ולמשוך מחשבונה לפקידת הבנק היא סיפרה כי הכסף נדרש לה עבור שיפוץ שהיא עושה בביתה. "כשהיא הגיעה עם הכסף לנקודת המפגש שקבעו לה, התעורר בה חשד והיא מיהרה להסתלק מהמקום, עוד לפני שמסרה את הכסף לגורם הפלילי. זה מקרה אחד שהסתיים בטוב לשמחת־ נו, אבל היו מקרים שקשישים נתנו בת־ מימות את כספם לגורמים העבריינים ונותרו בלא כלום". להקשיב ולתמוך נושא נוסף שדורש טיפול רגיש במיוחד הוא הצורך להעניק מענה לני־ צולי השואה. העיר אילת, שהיא עיר קטנה יחסית, מונה מספר לא מבוטל של ניצולי שואה, אשר לעיתים לא מצאו את הדרך לקבל את התמיכה הנ־ דרשת להם. גם כאן נכנס לתמונה שוטר הקהילה, אשר ידע בדיוק מתי לגייס את עזרת המוסדות השונים, ולדאוג כי כל אחד מהם יקבל את הטיפול המתאים. רס"מ פינקלשטיין מציין, "המפגש עם ניצולי השואה הוא חוויה מיוחדת. מעבר להיותם תושבים מבוגרים, הם מביאים איתם סיפור חיים כבד, ולעיתים אף תחושות של זיכרונות קשים שמציפים אותם. אנחנו כאן כדי להקשיב ולתמוך, והחשוב ביותר - לאפשר להם להרגיש שמישהו נמצא שם בשבילם". אחד האלמנטים המייחדים את שוטרי הקהילה באילת הוא הקשר החם והאנו־ שי שהם מצליחים לפתח עם התושבים. לעיתים מדובר בקשר שכולל היכרות עם כל אחד ואחת מהתושבים, היכרות עם שמותיהם, היסטוריית החיים שלהם, והמאבקים האישיים שהם חווים. התוש־ בים באילת יודעים כי הם יכולים לפנות לשוטרי הקהילה לא רק כאשר יש בעיה פלילית, אלא גם כאשר יש צורך בכתף תומכת.

צילום: דוברות המשטרה | הדרכה לאוכלוסייה המבוגרת

היו אירועים שהצליחו לרגש אתכם במיוחד? רס"מ פינקלשטיין: "היה לי מקרה שהביא לאיחוד משפחות שמאוד ריגש אותי", הוא משתף. "באחת השכונות חנה רכב שלא כחוק. לפי מספר הרכב אית־ רתי את בעליו, אבל לא הצלחתי ליצור עמו קשר. פניתי למספר הטלפון הנוסף שהיה במערכת, ומהצד השני ענתה בתו של בעל הרכב שהופתעה מאוד לשמוע שרכבו של אביה באילת. התברר שהק־ שר בין האב ובתו נותק לחלוטין לפני שנים. כאן החלטתי לקחת עוד צעד 28 קדימה ולנסות לקשר ביניהם. איתרתי את האבא, פניתי אל לבו, וכך, במשך כשבועיים של שיחות גישור ביני לבי־ נם, הצלחתי לשכנע את הבת להגיע לאילת. היא התקשתה להאמין כי מי שמנסה לתווך הוא באמת שוטר, ולכן כשהגיעה לאילת, היא התייצבה בתח־ נת המשטרה, והדבר הראשון שעשתה היה לברר אם אכן מדובר בשוטר אמיתי ולא במתחזה. רק אחרי זה היא הסכימה להיפגש איתי, ומשם הייתה קצרה הדרך לאביה שזכה להכירה מחדש". רס"מ מרציאנו מספר גם על קשר מרגש עם הילדים. "אחת לשנה מגיעה לאילת ניידת המשאלות לילדים עם צרכים מיוחדים. תמיד ישנם ביניהם ילדים שרוצים להרגיש מה זה להיות שוטר, ולכן הכנו מדי שוטר המתאימים למידותיהם, אנחנו מלבישים אותם במדי משטרה ויוצאים איתם לסיור בעיר. כשאתה רואה את האושר שלהם ואת החיוך שיש על פניהם, אתה אומר לעצמך, כמה טוב להיות שוטר שיכול גם לשמח ילדים".

רס"מ מרציאנו מספר על אחד המ־ קרים, "לפעמים אני מקבל שיחת טלפון מאחד התושבים שפונה אליי בבעיה שכלל אינה קשורה למשטרה. הוא מתלונן בפניי על נזילת מים מה־ שכן מלמעלה שאינה מטופלת ושה־ מים מחלחלים לביתו. לכאורה, אין כאן כלל טיפול משטרתי, אבל לאותו תושב, קל יותר לפנות אליי, גם כדי ליצור הרתעה אצל השכן וגם כדי שמישהו יקשיב לו. במקרים מסוג זה, אני מגיע, שומע את הצדדים, מפנה אותם לאנשי מקצוע, ומנסה לגשר ביניהם, לפני שאירוע יהפוך לסכסוך קשה יותר". הקשר הקרוב הזה, אומרים השוטרים, לא רק מקל על עבודתם, אלא גם מב־ טיח את ביטחונם האישי של התושבים. "העבודה שלנו אינה רק אכיפה", אומר רס"ב כהן. "המשטרה צריכה להיות חלק מהקהילה, לא רק גוף זר. כשאנחנו משקיעים קשר אישי, כשאנחנו באמת מכירים את האנשים כאן - אנחנו מצ־ ליחים לעבוד בצורה הרבה יותר יעי־ לה". ומה קורה עם הנתינים הזרים המת־ גוררים בשכונות? רס"מ מרציאנו, החולש על השכונות הוותיקות, משיב ואומר, "אני מצוי במס־ פר רב של קבוצות ברשתות החברתיות, גם של זרים. דרך קבוצות אלו, אנו מע־ בירים להם מסרים בשפתם, מתדרכים אותם איך לנהוג בזמן אזעקה ולאיזה מקלט עליהם להגיע. הקשר עם הזרים נעשה כל כך הדוק עד כדי מצב שהם פונים אליי בשאלות כמו היכן וכיצד עליהם לחדש את ויזת השהייה שלהם".

8

15.11.2024 ˆ ידיעות אילת