אילת 16.12.22

"הרגשתי הקלה כשהפסקתי לגלוש" שנה בענף הגלישההחליטה נוי דריהן לפרוש‰ בראיון ל"ידיעותאילת" היאמסבירהמדוע נקטה בצעד הזה ‰ 15 לאחר מספרתעל הקריירההחדשה כמאמנת ‰ ולאשוללתאפשרות לחזור ולהתחרותבעתיד: "הכל יכול להיות"

ספורט

מתהלכת בחודשים נוי דריהן האחרונים בתחושות מעורבות. מצד אחד, היא מרגישה הקלה לאחר שה ־ חליטה להפסיק את אימוני הגלישה האינטנסיביים, אבל מצד שני, מת ־ געגעת לאדרנלין שזרם בגוף בזמן הגלישה בים. "הרגשה הקלה כשהפסקתי לגלוש", היא מספרת בראיון ל"ידיעות אילת". "הרגשתי הקלה מכל המתח הנפשי שעברתי. הרגשתי שיש לי אוויר אחרי שהכל עבר, אבל מצד שני, מאוד כואב לי שאני לא שם". ) החליטה בשלב זה של 23 דריהן ( חייה לפרוש מגלישה בגיל שנחשב שנים בהן עסקה 15 צעיר מאוד ולאחר בענף הזה והצליחה לקבע את מעמדה כגולשת בכירה בנבחרת ישראל. דריהן הייתה זו שחשפה את הפ ־ רשייה שטלטלה את עולם הגלי ־ שה: הרומן בין מאמן נבחרת הנשים פייר לוקט לגולשת האילתית קטי ספיצ'קוב. לסיפור הזה יש קשר ישיר להחלטתה לפרוש. דריהן מספרת שגמלה בלבה ההח ־ לטה לפרוש זמן קצר אחרי שאיגוד השיט השעה אותה לחודשיים בטענה שקיללה את ספיצ'קוב במהלך אלי ־ פות אירופה שנערכה באיטליה ובנו ־ כחות המאמן שחר צוברי. מאז שפרשה החלה דריהן לאמן את נבחרת הנוער במרכז הימי באילת. היא נהנית מהסטטוס החדש שלה, אבל בתוך תוכה מרגישה שהגלישה חסרה לה. "כואב בלב" "ההחלטה לפרוש התקבלה בגלל כל הדברים שהתרחשו בתקופה האחרו ־ נה", היא מסבירה. "זה בגלל כל מה שקרה עם האיגוד ומה שקרה בעבר עם מאמן הנבחרת לשעבר, פייר לוקט וקטי ספיצ'קוב. בכלל, פרשיית האהבים הזו פגעה בכל בנות הנבחרת, אבל בי פגעה מאוד מבחינה אישית. הרגשתי שאיגוד השיט לא תמך בנו, וזה ללא ספק הפריע". איך את מסכמת את הקריירה שלך? "הגלישה הייתה תקופה מאוד טובה בחיים שלי. מגיל שמונה זה מה שע ־ שיתי בעיקר בחיי. מאוד אהבתי את זה והיה לי הכי כיף. היום, כשאני מאמנת את נבחרת הנוער של המועדון, לפע ־ מים יש לוי חשק לרדת לים ולגלוש. קצת כואב בלב שהחלטתי לפרוש בשלב כזה מוקדם בחיים שלי". את שלמה עם הפרישה?

t z i l ump i c@gma i l . co מא י ר א ו ח י ו ן / /

דריהן. "אני עדיין מבולבלת ולפעמים | " רוצה לחזור לים צילום: יונתן נויבירט

"כועסת ופגועה" דריהן מאוכזבת בעיקר מהעובדה שהבעת החרטה שלה על התקרית עם ספיצ'קוב לא התקבלה והיא בכל זאת הושעתה. היא גם עדיין חשה פגועה מההתנהגות של ספיצ'קוב, שהייתה בעבר אחת מחברותיה הטובות. "אני עדיין מאוכזבת, כועסת ופגועה ממה שקרה", היא אומרת. "אני חושבת שהיא ופייר היו צריכים לספר לבנות של הנבחרת על הרומן ביניהם כדי לתת לנו את האפשרות להחליט אם אנחנו רוצות להתאמן תחתיו". בסופו של דבר נראה כאילו הרמת ידיים. "יכול להיות שזה נשמע כאילו שאני מוותרת, אבל אין מה לעשות. בשלב מסוים ירד לי כל החשק לגלוש. הר ־ גשתי הקלה כשהפסקתי לגלוש, אבל זה גם מאוד כואב לי. השבוע עבר לי בראש רעיון לחזור לגלוש. אני עדיין מבולבלת מכל המצב ולפעמים רוצה לחזור לים". יש סיכוי שבעתיד תחזרי לגלוש? "יש סיכוי, אבל אני לא יודעת אם זה יקרה. אני מאוד צעירה. יש גול ־ פלוס שמתחרות ברמות 30 שות בנות הכי גבוהות, לכן אף פעם לא מאוחר. יכול להיות שייקח לי שנה, שנתיים או שלוש ויותר כדי להתאושש ממה שעברתי. אני יודעת שיהיה קשה לחזור להתאמן ולנהל סדר יום של ספורטאי מקצוען. אני לא יודעת אם זה בכלל יקרה, אבל מצד שני הכל יכול לקרות". את מרגישה שאת מוכנה להיות

"ממש לא. אני אוהבת את זה ומ ־ תגעגעת, אבל אני לא מרגישה מב ־ חינה נפשית שאני יכולה לחזור. אני מרגישה מאוד פגועה מהאיגוד על ההשעיה. ערערתי על זה, אבל באיגוד לא קיבלו את ההסבר שלי. הייתה כאן סיטואציה משני הצדדים. אני טענתי ועדיין טוענת שזה היה דו־צדדי". מאז ההשעיה מישהו ניסה לשכנע אותך לחזור בך? "יו"ר המרכז הימי באילת, זוהר הלפנבאום, מאוד רצה שאחזור בי מהפרישה, והוא אמר את זה בפגישה בנוכחות מאמן הנבחרת, שחר צוברי. אמרתי באותה פגישה שאני צריכה את הזמן שלי ושאני לא מוכנה עדיין לחזור, אם בכלל". הסיבה העיקרית לפרישה הייתה רק בגלל כל המקרים עם איגוד השיט? "כן. מאוד התאכזבתי מהטיפול של האיגוד בכל המקרים האלה. הרגש ־ תי שבאיגוד השאירו הכל בצד. אני מרגישה שלא טיפלו בזה באמת כמו שהיה צריך לטפל. אם זה היה קורה במקום אחר, מיד היו דואגים לאיש מקצוע שילווה אותי במשבר הזה ויעזור לי בכל מה שחוויתי. אני בע ־ צמי לא ידעתי מה אני עוברת ומה קרה לי. נסעתי לאליפות אירופה באיטליה כי הכל בער בי. למרות שלא גלשתי הרבה זמן, הרגשתי שמשיוט אחד לשני אני משפרת את עצמי, אבל בסוף כל מה שקרה עם קטי הנחית אותי שוב למטה. במקום לבוא ולעזור, במיוחד כשהייתי בת ־ קופה לא קלה אחרי לידה, קיבלתי עונש של השעיה".

מאמנת? "אני מרגישה שזה מחפה מעט על הכאב מההחלטה להפסיק לגלוש. אגב, אני אף פעם לא אומרת לאנשים שפרשתי כי המילה הזו קשה לי. כל זה עדיין טרי וכואב לי. מצד אחד, העו ־ בדה שנשארתי בתחום כמאמנת מחפה על הכאב, ומצד שני, אני מאוד אוהבת את נושא האימון. אני יכולה לתת המון מהידע שלי. כיף לי לראות את בני הנוער גולשים, אבל עדיין כואב לי להיות בים ולא להיות חלק מזה". עד עכשיו השתתפת בלא מעט תחרויות בחו"ל. חשבת על זה שב ־ תחרות הקרובה תהיי מאמנת ותראי את הכל מהצד? "נכון שזה יהיה חדש לי, אבל רוני מאיר, שהיה המאמן שלי והיום הוא המנטור שלי, נותן לי את הכלים לה ־ צליח. הוא מאוד תומך בי כדי שאתק ־ דם בתחום האימון. זה יהיה קצת מוזר שאני אהיה בצד השני ולא בתוך המים כמתחרה מן המניין. אני מאוד אוהבת את האדרנלין הזה של פתיחת המפ ־ רש ביום התחרות וכל הלחץ מסביב, שאגב הייתי לוקחת למקום טוב. עכ ־ שיו רק נשאר לי לקחת את החניכים שלי למקום הטוב ביותר". איזה טיפים את יכולה לתת מני ־ סיונך לגולשים שאת מאמנת? "שצריך להיות מאוד חזקים מבחי ־ נה מנטלית. גם אחרי שפרשת הרו ־ מן התפוצצה זכיתי במקום השלישי באוסטרליה וניצחתי את התחרות הראשונה במשחקים העולמיים. ככל שהם יהיו יותר חזקים מנטלית בראש, הם יוכלו ליישם כל מה שלמדו".

"אני מאוד צעירה. יש גולשות 30 בנות פלוס שמתחרות ברמות הכי גבוהות, לכן אף פעם לא מאוחר" אני יכולה לתת המון מהידע שלי. כיף לי לראות את בני הנוער גולשים, אבל עדיין כואב לי להיות בים ולא להיות חלק מזה"

16.12.2022 ˆ ידיעות אילת 36