אילת 17.3.23

"כבר בגיל שש למדתי בעל פה את סיפור הכיסוי שלנו למקרה וייערך לנו תשאול. אבי נאלץ אז לחתום ערבות שיש בכוונתנו לחזור לאיראן. וכך עלינו על המטוס לטורקיה, שם המתינו לנו אנשי המוסד שליוו אותנו לשגירות ישראל, ובתוך כשעה כבר היינו על המטוס לתל־אביב"

ההחלטה לעזוב את איראן, אבל לא לפני שבנה יוחזר הביתה. אבי נאלץ להתערב ולשלם כסף רב לחברים מוסלמים שפעלו להשבתו של אחי הביתה. החברים איתרו את הבן בדרך לגבול עיראק, שילמו שוחד לקצינים ואחרי יומיים הצליחו במשימה והחזירו את אחי האובד הבי ־ תה". סיפור כיסוי בדרך לא דרך הצליחה אמה של בכר להשיג עבורה ועבור שתי בנותיה דרכונים מזויפים שנשאו שמות מוסלמיים, ויצאה עם שתי מז ־ וודות בלבד אל שדה התעופה, שם סיפרה כי היא נוסעת לארצות הברית כדי להיפרד מאמה ואביה שהיו על ערש דווי. "כבר בגיל שש למדתי בעל פה את סיפור הכיסוי שלנו למקרה וייערך לנו תשאול", נז ־ כרת בכר. "אבי נאלץ אז לחתום ערבות שיש בכוונתנו לחזור לאיראן. וכך עלינו על המטוס לטורקיה, שם המתינו לנו אנשי המוסד שליוו אותנו לשגירות ישראל, ובתוך כשעה כבר היינו על המטוס לתל־אביב". האב והבן נותרו מאחור, ורק כחצי שנה מאוחר יותר החליט האב לוותר על העסקים והנכסים ולהימלט מהשלטון המוסלמי המהפכני. האב שילם שוחד לפקידים בכירים והצליח להשיג עבורו ועבור בנו דרכונים מזויפים, והשניים יצאו לדרכם כשהם מסתתרים במ ־ שאית שהובילה ירקות לגבול עם פקיסטן. ה � ביקש האב ל 1989 עם הגיעו לארץ בשנת תגורר ברעננה, אבל נציגי הרשויות שקיבלו את פניו שלחו אותו לבאר־שבע. "אמרו לו שאין דירה פנויה בעיר ושבינתיים הוא יועבר עם משפחתו לעיר קרובה לרעננה. כך הגע ־ נו למרכז קליטה בבאר־שבע", מספרת בכר בחיוך. "בתמימותו המתין אבא במשך שלוש שנים שהרשויות יצרו עימו קשר ויעבירו אותו לרעננה, עד שהוא הבין שאף אחד כבר לא ית ־ קשר אליו". נחושה להתגייס בבאר־שבע החלה בכר ללמוד בבית הספר כשכל רצונה היה להיות ישראלית כמו כולם, בלי תוויות, בלי מבטא ובלי גינונים מהבית. "גדלתי בבית מאוד שמרני עם תרבות פר ־ סית נוקשה ופטריארכלית שבה הגבר קובע הכל ומחליט בכל נושא", היא מספרת. "תפקיד האישה הוא לגדל את הילדים ולדאוג לבית. אחותי המבוגרת ממני בחמש שנים נישאה לגבר שבחרו ההורים עבורה, גם אחי 20 בגיל נישא לאישה שבחרו ההורים עבורו". כשבכר הייתה בכיתה י' ונושא הגיוס עלה על הפרק, הוא התקבל בביתה בהתנגדות עזה. "הגיוס לצה"ל בכלל לא בא בחשבון בתוך הבית", היא מספרת. "החלטתי שאני אתגייס לצבא למורת רוחם של הוריי ועשיתי הכל מאחורי גבם. שלושה שבועות בלבד לפני יום הגיוס, הודעתי על כך לאימי שקיבלה את זה קשה מאוד. כמובן שביום הגיוס אף לא אחד מבני משפחתי ליווה אותי ללשכת הגיוס". למה היית נחושה כל כך להתגייס לצה"ל?

דבורה בכר. עזבה את איראן עם דרכון צילום: עזרא | מזויף ארבלי

7

ידיעות אילת ˆ 17.3.2023