אילת 19.08.22

חברי כנסתממפלגותמרצ והעבודהפנו לראשעירייתאילת וביקשו ממנו להפסיקאתהעבודותברצועתהחוףשל העיר ‰ בין היתר טענו בפנייה כי העבודותעלולות לשנותאתאופי החופים ולפגוע בים ‰ העירייה דחתה בעבר כל טענהעל כך שהעבודותמתבצעות ללא פיקוחמתאים ולאחר בחינת כל הנתונים בשטח "הפגיעהבסביבהעלולה להיותבלתי הפיכה"

היתרים מתוקף תוכניות אלו. אם לא די בכך, הרי שהעבודות מבוצעות בסמיכות רבה מאוד לקו המים, דבר שעלול לפגוע בערכי הטבע המוגנים והייחודים במפרץ אילת". "כנבחר ציבור", נחתמת הפנייה לראש העירייה, אלי לנקרי, "בידך למנוע פגי ־ עה זו. אנו קוראים לך להפסיק את עבודות הפיתוח בחופים ולקיים דיון פומבי יחד עם הציבור בעירך, המתקומם כנגד הריסת המרחב החופי הביתי שלו ופגיעה בעירו כאבן שואבת לתיירות מגוונת. בנוסף, הפ ־ גיעה בסביבה עלולה להיות בלתי הפיכה, סביבה מיוחדת שהינה חלק מכוח המשיכה התיירותי של העיר". כידוע, בעיריית אילת דוחים בתוקף לאורך זמן את הטענות כי העבודות בחופים נעשות ללא פיקוח או ללא תוכנית שנבדקה מראש. לפני חודש העניק ראש העירייה, אלי לנקרי, ראיון ל"ידיעות אילת" בו אמר: "שאף אחד לא יילמד אותי מהי שמירה על הים. אנחנו עושים כיום את אחד הדברים הגדולים ביותר בהיסטוריה של העיר. התו ־ כנית לחופי הים היא תוכנית אסטרטגית עם חשיבה של מיטב המוחות, מיטב המקצוענים ומיטב המתכננים, והיא נועדה לשפר את איכות חיי התושבים והנופשים באילת". עוד הוסיף לנקרי בנושא: "לגופים ירוקים ולאנשי סביבה תמיד יהיו טענות, מבחינ ־ תם צריך לעצור כל פרויקט שיש בו היגיון סביבתי והגיון כלכלי. אני כראש עירייה צריך לשמור על האיזון הנכון בין שמירה על החיים הכלכליים והאיכותיים לבחין שמירה על הים". לנקרי גם פנה לתושבים וציין כי "אני מבין את התושבים, כולם אוהבים את הים, אבל מטעים אותם ומוליכים אותם שולל".

עזרא ארבלי

התנגדות נוספת להמשך העבודות לפיתוח רצועת החוף של אילת: מספר חברי כנסת ממפלגות מרץ והעבודה פנו לראש העירייה, אלי לנקרי, וביקשו ממנו להפסיק את העבודות. על המכתב חתומים חברי הכנסת יאיר גולן, גבי לסקי, מיכל רוזין, מוסי רז, נעמה לזי ־ מי, אבתיסאם מראענה ורם שפע. העתקים מהמכתב, שכותרתו "בקשה דחופה בדרישה להפסקת העבודות בחופי אילת ולשקילה מחדש את המשכן", נשלחו גם למנכ"ל משרד התיירות, דני שחר, מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי, מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, ומנהל היחידה להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה, רני עמיר. מעבר לפנייה ללנקרי, פנו אותם חברי כנסת לשר התיירות, יואל רזבוזוב, שביקר בשבוע שעבר באילת (ראו ידיעה נפרדת), וביקשו ממנו לפעול להפסקת העבודות ול ־ מנות צוות שיבדוק את התאמת אופי העבו ־ דות לחופי אילת. בפנייה ללנקרי כתבו בין היתר חברי הכ ־ נסת, "הופתענו לגלות שבימים אלו מבוצ ־ עות עבודות פיתוח לאורך כמה חופים בעיר אילת, מהתמונות ניתן לראות עבודות אלו, הכוללות ביטון רב וחומרי בנייה קשיחים אחרים. עבודות אלו עלולות לשנות את אופי החופים של העיר ולפגוע בים. כלומר, חופי אילת, שכיום מציעים מגוון של חופים אינטנסיביים ואקסטנסיביים, שמירת ערכי טבע ונוף פתוח, עלולים להשתנות למרחב בעל אופי אורבני ובלתי מקיים". בהמשך הפנייה מציינים חברי הכנסת: "העבודות פוגעות בציבור כבר עכשיו, הן

טענות חברי הכנסת: "העבודות פוגעות בציבור כבר עכשיו, הן על ידי גזילת שטחי חול, גזילת שטחי חוף ופגיעה בבתי הגידול הייחודיים של ים סוף"

צילום: עזרא ארבלי | " עבודות בחופי אילת. "לשמור על האיזון הנכון

על ידי גזילת שטחי חול, גזילת שטחי חוף ופגיעה בבתי הגידול הייחודיים של ים סוף. המשך העבודות בחופים אלו ואחרים עלול לפגוע בציבור גם בעתיד, וכן לגרום למג ־ מה של הימנעות מלהגיע לעיר בכלל. בנוסף עבודות פיתוח אלו מבוססות על תוכניות , ואלו אינן מבוססות לא 80 ישנות משנות ה־ על המידע הקיים לגבי השטח ולא על עק ־ רונות התכנון המוסכמים לגבי אופן תכנון החופים בישראל. אנו רואים בחומרה מתן

מתוך הפנייה ללנקרי: "הפגיעה בסביבה עלולה להיות בלתי הפיכה, סביבה מיוחדת שהינה חלק מכוח המשיכה התיירותי של העיר"

שומריםעל בתי הגידול במפרץ עמותתהסביבההאילתית "מדבר וים" ממשיכה לפעול לעידוד התיישבותאוכלוסיותשל ייצורים ימייםסמוך לחוף ‰ המטרה: בתי הגידול ישמשו כמחסה לחלזונות ובלוטי ים, ויסייעו בהגברתהמגוון הביולוגי במפרץ אילת

לות האדם לבין הסביבה. יצירת בתי הגידול המשמשים גם כמחסה נועדו לסייע בהגברת המגוון הביולוגי במפרץ. ניסוי דומה שרשם הצלחה התבצע על הע ־ של חוף קצא"א, עליהם נבנו 1 מודים במזח מרפסות המשמשות כבתי גידול וממשיך עם השקעת בתי הגידול וביצירת בתי גידול נו ־ ספים באזורי הגאות והשפל. בעמותת הסביבה ציינו כי הם פעלו מול מתכנני החופים לשיקום המסלעה ("סלע חוף ביץ' רוק") באזור חוף אום־רשרש והסלע האדום כחלק מהעבודות בחופים. לצורך כך הושקעו בקו השפל והגאות סלעים כבדים שנחרצו במקומות רבים כדי לאפשר כאמור לייצורי הים המתיישבים עליהם התיישבות מחודשת ושיקום. כזכור, נפגע האזור קשות מהסערה האח ־ רונה והשיקום היה חיוני במיוחד.

וון הביולוגי במפרץ הן ביצירת מרפסות תת ימיות, השקעת בתי גידול, שיקום אלמוגים ושתילתם מחדש בשונית הטבעית ובשונית המלאכותית הפרוסה לאורך המפרץ, ועוד. בחודש מרץ האחרון "הושקעו" שישה בתי גידול לדגים בחוף הצפוני של אילת. ברוח חג הפורים נבנו בתי הגידול בצורת מסכות הכוללות חורים המאפשרים כניסה ויציאה של הדגים. את בתי הגידול יצר סטודנט במגמת הביולוגיה והביוטכנולוגיה הימית באוניברסיטת בן גוריון באילת, והם הושק ־ בחוף הרודס בסמוך 3 עו בסיוע מצילי תחנה לשובר הגלים. פרופ' נדב ששר מאוניברסיטת בן גוריון, שליווה את עבודת הסטודנטים ומלווה גם את העבודות ליצירת חריצים במסלעה כחלק מפעילות עמותת "מדבר וים", ציין כי התפיסה בבסיס הרעיון היא לשלב בין פעי ־

עזרא ארבלי

כחלק מעידוד התיישבות אוכ ־ לוסיות החוף - חלזונות, בלוטי ים, ועוד, פועלת עמותת הסביבה

האילתית "מדבר וים" להפוך את מערך ההגנה מפני סערות בחלקים המושפעים מגאות ושפל, לבתי גידול. במסגרת זו בוצ ־ עו חריצים ראשונים במסלעה החדשה בחוף הצפוני. מפרץ אילת, שהוכתר מבין המפרצים היפים בעולם, משופע בשוניות אלמוגים מרהיבות ובמגוון רחב של דגים וייצורי ים אחרים. יחד עם זאת, מושפעת השונית מההתחממות הגלובלית ועדיין מתאוששת מנזקי הסערה שפקדה את אילת לפני שנ ־ תיים. יצירת בתי גידול היא דרך להגברת המג ־

צילום: עיריית אילת

יצירת החריצי ם במסלעה בחוף קיסוסקי

19.8.2022 ˆ ידיעות אילת 18