אילת 20.01.23

משרד האוצר פרסםתזכיר חוק להארכתהחיסיון של חברתקצא"א בחמששנים נוספות ‰ ארגוניםסביבתיים, בהםהחברה להגנתהטבע, הגישו התנגדות נחרצתבטענה כי החיסיון מונעמהציבור לקבל דיווחיםעל התנהלותהחברה, הפועלתבין היתר במפרץ אילת ‰ קצא"א: "גםאם יחזרו על אמירותשגויותמספר רבשל פעמים - הן לא יהפכו לאמת" הארגוניםהסביבתייםמתנגדים להארכתהחיסיון שלקצא"א

מיכלי נפט סמוכים לעיר

צילומים: יוסי דוס־סנטוס | מסוף קצא"א באילת

שכונות אלו ייאלצו לנקוט צעדים שונים, מאטימת בתים, ואולי א להתפנות. אולם תוכנית החירום של קצא"א ובעיקר השל ־ כותיה לגביה העיר, חסויים וסודיים, וכך לא ניתן לפרסם אותם לציבור, לבצע הע ־ רכות ותרגולים משותפים עם גורמי העיר, וכדומה". "כמו כן, בשל הסודיות נוצרת חרדה בקרב התושבים", עוד נכתב בהתנגדות, "כדוגמה, החלה שמועה בעיר אודות 10.1.2023־ ב דליפה ופיצוץ בצינור קצא"א. בירור שהת ־ קיים למחרת עם גורמים שונים העלה כי לא היו דברים מעולם. בירור נוס העלה כי ככל הנראה בוצעו עבודות ריתוך במכלול אילת, ונהג חול ראה אותם. אולם, בשל הסודיות, לא יכלה קצא"א להוציא הודעה מקדימה אודות העבודות, וא לא להוציא הבהרה רשמית. דברים מעין אלו חוזרים שוב ושוב". קצא"א: "קמפיין פופוליסטי" מקצא"א נמסר בתגובה: "בהמשך לקמפיין הפופוליסטי והדיווחים המגמתיים, לקצא"א אין שום חיסיון בנושאי הגנת סביבה, וגם אם יחזרו על אמירות שגויות מספר רב של פעמים - הן לא יהפכו לאמת. קצא"א אינה נהנית מחיסיון על נושאים הנוגעים להגנת הסביבה, תכנון ובנייה, ועוד, ופועלת על פי החוקים וההנחיות, ככל חברה ממשלתית. החיסיון ניתן לבקשת המדינה ומשרד האוצר משיקולים מדיניים־ביטחוניים". "המכתבים המתוארים בכתבה מעלים טענות ממוחזרות ומופרכות", נמסר עוד בתגובת החברה, "שכל מטרתן לזרוע פחד בקרב הציבור. העובדות הן שקצא"א היא חברה ממשלתית, מפוקחת ומבוקרת, הפו ־ עלת בהתאם להנחיות גורמי המדינה ועו ־ מדת בכל דרישות החוק ובתקנים מחמירים 2020 ביותר. סקר סיכונים שנערך בשנת על ידי חברה בינלאומית ושאושר על ידי המשרד להגנת הסביבה קבע כי צנרת הח ־ ברה 'תקינה וכשירה'. החברה א עושה שי ־ מוש ב'מולוך חכם', רובוט הנע בתוך הצנרת ובודק את תקינותה וכן עושה שימוש בציוד טכנולוגי מתקדם וחדיש, בתדירות הגבוהה מהנדרש. הגם שנפט הוא 'דלק מעבר', הוא ילווה אותנו בעשורים הקרובים. בתהליך המעבר לאנרגיות מתחדשות יש חשיבות לשמירה על הביטחון האנרגטי ורציפות האספקה עבור אזרחי ישראל".

עזרא ארבלי

העניין הציבורי סביב פעילות חברת קצא"א במפרץ אילת לא יורד מהכותרות. משרד האוצר

פרסם בימים האחרונים באתר החקיקה הממשלתי, תזכיר חוק להארכת החיסיון של 31 חברת קצא"א, בחמש שנים נוספות, עד ל־ . 2027 בדצמבר, נ � (ד) לחוק העו 113 קצת רקע: סעיף מסמיך את הממשלה, 1977 שין, התשל"ז־ באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, להכריז כי עניינים מסוימים הם עניינים כ � תוקן צו העונשין (ה 2016 בשנת סודיים. רזה על עניין סודי). א שבמקור החלטת הממשלה לא כללה הגבלת תוק של צו העונשין, בעת דיון בוועדת חוץ ובטחון של הכנסת, הוועדה התנתה את אישורה בכך שתוקפו של צו העונשין יוגבל עד תום שנת וכך קבעה הממשלה. 2017 תוקן הצו, הן לעניין 2017 לאחר מכן בשנת הארכת תוקפו בחמש שנים, והן לעניין הוס ־ פת התייחסות לחברת קו צינור אירופה אסיה בע"מ. בהתאם לכך, כיום קבועה בצו כסודית כל ידיעה הנוגעת לחברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ (קצא"א) או לחברות נוספות בעלות עניין בחברה. עם זאת, נקבע כי מידע העוסק באופן בלבדי בנושאים מסוימים המ ־ פורטים בצו, ובהם איכות סביבה, תכנון וב ־ נייה, רישוי עסקים, לא ייחשב סודי. על פי התזכיר, ניתן להגיש הערות עד לחודש ינואר (היום). יש לציין כי 19 ה־ משרד האוצר ולא קצא"א, הוא זה שביקש להמשיך את תקופת החיסיון. ההערכה היא כי במשרד האוצר מעדיפים להמשיך ול ־ שמור על עמימות בנושא בגלל הרגישות הביטחונית הקשורה לנושא. עד השבוע האחרון הוגשו למעלה ממאה התנגדויות, בהן התנגדות מפורטת של הח ־ ברה להגנת הטבע, עמותת הסביבה "מדבר וים, אילת" ויו"ר עמותת "שומרי הבית", יוני ספיר. כל אלה מגיעים בהמשך לפעילות של פעילים סביבתיים שהביעו במהלך השנה האחרונה התנגדות נחרצת להסכם שחתמה קצא"א עם חברת "רד־מד" לשינוע נפט דרך מפרץ אילת. על בקרה ופיקוח "החשיבות שבהסרת החיסיון על רקע

צילום: עזרא ארבלי | דליפת נפט בשמורת עברונה

ששלח למשרד האוצר יו"ר עמותת "שומרי הבית" יוני ספיר, הוא מציין: "שאלת החי ־ סיון, היא לא שאלה שמונחת לפתחה של רשות החברות הממשלתיות. עמדתנו ועמ ־ דת החברה, היא שהחיסיון הזה צריך להיות מוסר מהחברה. החיסיון הזה, הוא לא טוב לחברה ואני חושב שחלק מהדיס אינפורמ ־ ציה שיש כאן, נובעת מאיזה סוג של חשש, שיש דברים שהם מוסתרים, אני אומר את זה באחריות, העסקה הזאת היא עסקה שלא התקבלה במחשכים, להיפך, העסקה הזאת, לתפיסתנו התקבלה בהליך סדור והחברה פעלה כפי שמצופה מחברה ממשלתית, בעניין הזה". עמותת הסביבה "מדבר וים, אילת" נגעה לנושא עליו מדברים תושבים רבים בעיר: פחד מהלא נודע עקב נזקים סביבתיים. "הסודיות גורמת לסיכון מהותי כמו גם לחרדות בקרב תושבי אילת", נכתב בה ־ תנגדות של העמותה. "מספר שכונות באילת נמצאות בקרבה למתקני קצא"א ברמת יותם. במקרה של תקלה, תושבי עמותת הסביבה "מדבר וים, אילת": "בשל הסודיות נוצרת חרדה בקרב התושבים. כדוגמה, החלה שמועה 10.1.2023־ ב בעיר אודות דליפה ופיצוץ בצינור קצא"א. בירור שהתקיים למחרת עם גורמים שונים העלה כי לא היו דברים מעולם"

העניין הציבורי הרב שבקיום בקרה ופיקוח ס � התנהלות החברה, היא ההי נאותים ע ל טוריה העשירה והעגומה ביותר של קצא"א ת � סביבתיים", נכתב בה בגרימת אסונו ת נגדות של החברה להגנת הטבע. "תזכורת כואבת להשפעות אסונות אלו ניתן לראות בשמורת עברונה בערבה, שם התרחש בשנת אחד האסונות הסביבתיים הקשים 2014 שידעה המדינה, עקב דליפת חמישה מיליון מ"ק נפט מצינור הנפט של קצא"א. נזכיר גם את דליפת הנפט בנחל צין שהתרחשה , ודליפות נוספות שהתרחשו 2011 בשנת בשנים האחרונות". בסעיפים נוספים במסמך ההתנגדות של החברה להגנת הטבע, עליו חתומים עו"ד אס בן לוי ועו"ד אס רוזנבלום, נכתב כי "עוד נציין כי צינור הנפט היבשתי נמצא במצב ירוד והוא מאוכל במקומות רבים". "בנוס ", עוד נכתב בהתנגדות, "מכלי האגירה של הנפט באילת ואשקלון מהווים מפגע סביבתי חמור הגורם זיהומי אוויר משמעותיים. מפגעי הריח הקשים להם גורם הנפט במכלים פוגעים בבריאות ואיכות חייהם של תושבים רבים הנמצאים בימים אלו בהליכים משפטיים כנגד החברה". את הפנייה למשרד האוצר חותמים כך היועצים המשפטים של החברה להגנת הטבע: "כל אלו מצביעים על החשיבות שבהגברת הפיקוח על קצא"א, ועל הצורך שלא לאפשר לה להמשיך ולהסתתר מאחורי מעטה החיסיון שלה, אלא להתחיל לפעול באופן שקו וגלוי ההולם חברה ממשלתית המחוייבת לאינטרס הציבורי הכללי". פחד מהלא נודע החברה להגנת הטבע אינה היתה המת ־ נגדת היחידה להארכת החיסיון. במכתב

החברה להגנת הטבע: "החשיבות שבהסרת החיסיון על רקע העניין הציבורי הרב שבקיום בקרה ופיקוח נאותים על התנהלות החברה, היא ההיסטוריה העשירה והעגומה ביותר של קצא"א בגרימת אסונות סביבתיים"

8

20.1.2023 ˆ ידיעות אילת