אילת 23.06.23

ביתהמשפטהמחוזי דחהאתערעור הבעליםשל "הרפסודההלבנה" וקבע כי המבנה יפונהעד לתחילתחודש אוגוסט ‰ עמדתהבעלים לפיההותר לרפסודה לעגון במקום, לאשיכנעהאתהשופטשציין: "אין דבר פחותטבעי ממנה בסביבההחופית" ‰ הבעלים יואב איגרא: "נדון בפסיקה ונקבל החלטה" סופית: מבנההרפסודה יפונהמהיםהאדום סאגת הרפסודה

מתוך החלטת השופט: "יש להקפיד על האיזון שנקבע, ובין השאר על העיקרון שאין לפגוע בסביבה החופית, ללא היתרים נדרשים. אם נגרמת פגיעה - יש לדאוג להסרתה ולשיקום הנזק שנגרם"

אחרים אשר כבר פגעו בסביבה הטבעית, קבע בית המשפט כי זו הייתה יכולה להיות טענה טובה אילו דובר בתוספת קטנה למ ־ עגנה, שאינה ניכרת. "אולם, אין זו רפסודת העץ הקטנה של האקלברי פין. היא גדולה מאוד, ניכרת לעין, מנקרת עיניים ודוקרת את הלב. המדובר במחיצת פלדה בין הים הפתוח לבין אזור החוף... ואין דבר פחות טבעי ממנה בסביבה החופית הקרובה". לסיכום, ציין בית המשפט כי "האיזון הראוי בין צורכי הפיתוח והאינטרס לנצל משא ־ בים, לבין הגנת הטבע בכללותו והגנת הים והחוף בפרט, נקבע בחוק על ידי המחוקק. יש להקפיד על האיזון שנקבע, ובין השאר על העיקרון שאין לפגוע בסביבה החופית, ללא היתרים נדרשים. אם נגרמת פגיעה - יש לדאוג להסרתה ולשיקום הנזק שנגרם". לאור האמור דחה בית המשפט את הער ־ עור, וקבע כי יש לקיים את הצו ולהסיר את .2023 המבנה על לתחילת חודש אוגוסט את המשרד להגנת הסביבה ייצגה עו"ד תהילה שמשון מפרקליטות מחוז דרום (אז ־ רחי) בליווי עו"ד ליאורה עופרי מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה. הבעלים של מבנה הרפסודה, יואב איגרא, אמר בתגובה ל"ידיעות אילת": "טרם קי ־ בלנו החלטה באשר לרפסודה. השבוע נדון שוב בפסיקת בית המשפט ונקבל החלטה לאן פנינו מועדות". מכל עבודה או התקדמות העשויה לקבע מצב קיים". מעיריית אילת נמסר בתגובה: "ראשית נציין כי אין כל חריגה מההיתרים. העבודות עליהן מדובר לא החלו ורחוקות מלהתחיל, . ולכן אין מן הסתם מה לעצור" "באשר לדיון על החוף הדרומי", עוד נמסר מהעירייה, "נציין כי טרם התקיים דיון בוועדה המקומית ועל כן לא ברורה הטע ־ נה של חבר המועצה. בשלב זה מתקיימים דיונים בין גורמי המקצוע בלבד, ובכל מקרה, זה מסוג הנושאים שמחויבים בדיון במליאת מועצת העיר. לעניין הוועדה, לכ ־ שתקום היא תהיה בראשות ראש העירייה, וכמובן שחבר המועצה שלם יוזמן אליה". "בהתייחס למכתב", ציין ראש העירייה, "כי אלמלא הבחירות שבפתח, מכתב כזה החתום על ידי שמוליק שלם לא היה בא אל רצוף בחצאי אמיתות ובאי העולם. המכתב דיוקים, וכן בהשמצות והכפשות. מעולם לא הפרתי הבטחה לאיש, ואני מצר מאוד הן על התוכן של מכתבו של שמוליק, ועל אחת כמה וכמה על הסגנון, ומצפה להתנ ־ צלותו".

עזרא ארבלי

סוף לסאגה: בית המשפט המחוזי בבאר־שבע קיבל את עמדת המש ־ רד להגנת הסביבה, שיוצגה על ידי

פרקליטות מחוז דרום (אזרחי), ודחה בשבוע שעבר את ערעורם של בעלי "הרפסודה הל ־ בנה" באילת, על החלטת בית משפט השלום בבאר־שבע, שקבע כי יש לפנות את המבנה הגורם לפגיעה בסביבה החופית. מבנה "הרפסודה הלבנה", הנמצא בבעלותו של היזם ואיש העסקים יואב איגרא, ממוקם בים מחוץ לשובר הגלים המזרחי של המרי ־ נה העירונית באילת. המבנה, שהיה בעברו הרחוק כלי שיט, מצוי במקומו ללא היתר בנייה כנדרש וללא תוכנית תקפה החלה על השטח במקום זה. ת � , לאחר הליכי ה 2021 בחודש אוגוסט ראות ושימוע על ידי היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה, הוציא סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכי ־ פה במשרד להגנת הסביבה, יצחק (בנדה) בן דוד, צו לסילוק הפגיעה בסביבה החופית למבנה. בגין החלטה זו הגישו בעלי הרפ ־ סודה הלבנה ערעור לבית משפט השלום בבאר־שבע, שדחה את הערעור וקבע כי יש לפנות את המבנה. גם על החלטה זו הגישו בעלי הרפסודה ערעור לבית המשפט המחו ־ זי בבאר־שבע.

צילום: עזרא ארבלי | מבנה הרפסודה באילת

זה, הוא ממשיך ופוגע בפועל פגיעה ממשית בסביבה החופית, מעבר לעצם קיומו. בנוסף, קבע בית המשפט כי מכיוון שהר ־ פסודה קובעה לקרקע, היא הפכה ל"מבנה", ולכן חלים עליה חוקי התכנון והבנייה. גם אם התיר חוזה העגינה להציב את הרפסודה על רגליים, אין בו כדי להתיר בנייה ללא היתר בנייה ושלא על פי תוכנית. ממילא יש לומר, כי חוק השמירה החופית ודאי חל בענייננו. ביחס לטענת המערערים כי ישנם מבנים

במסגרת הערעור, טענו בעלי הרפסודה כי כיוון שחוק שמירת הסביבה החופית נחקק לאחר מיקום הרפסודה במקומה הנוכחי, הוא לא חל על עניינו. עוד נטען כי החוזה לפיו הותר לרפסודה לעגון באופן קבוע במקום, מהווה חוזה המקנה זכויות שימוש או בנייה במקרקעין בסביבה חופית. בהחלטתו, קיבל השופט אלון אינפלד את עמדת המדינה, וקבע כי אין ממש בטענות אלה, וכי אין בחוזה בכדי למנוע מתן צו כלפי מבנה, אשר אף אם נבנה בהתאם לחו ־

שלםדורשלעצוראתהעבודותבחופים חבר מועצתעירייתאילת, שמוליקשלם, מבקשמראשהעירייה לכנס בדחיפותאתהמליאהעל מנת לדון בעבודות המתבצעותבחופי אילת ‰שלםמזהיר מאסון סביבתי וטוען כי הבטחותשניתנו לעריכתשינויים בתוכניתהופרו ‰ העירייה: "אין חריגהמההיתריםשניתנו" ‰ אלי לנקרי: "אלמלאהבחירות, מכתב כזה לאהיה באאל העולם"

עזרא ארבלי

חבר מועצת עיריית אילת, שמו ־ ליק שלם, המשמש כיו"ר הוועדה לאיכות הסביבה, שלח השבוע

מכתב לראש העירייה, אלי לנקרי, ודרש את כינוסה מחדש של ועדת המליאה, על רקע העבודות המתבצעות בפיתוח החוף הדרומי. לטענת שלם, ראש העירייה הפר הבטחות הנוגעות לעבודות המתבצעות במקום. כזכור, העבודות לפיתוח הרצועה החופית באילת גרמו לחילוקי דעות גדולים בקרב תושבים בעיר וארגונים ירוקים שביקרו את האופן שבו מתבצעות העבודות. "לאחר שראיתי איך ההיתרים נוצלו לפי ־ תוח החוף הצפוני והזדעזענו כולנו מהתו ־ צאות, החלטתי לשים קו אדום ולעצור את המשך הנזק לסביבה החופית, בהם עדיין לא הספיקו לחבל", כתב שלם לראש העירייה, והוסיף, "זאת על אף שבדרך הבטחת שבא ־ מצעות הידברות ניתן יהיה לעשות שינויים בתוכנית. ראיתי שדבר לא קרה והבנתי שהדרך היחידה ליצור שינוי היא באמצ ־ עות עצירת ההיתר שניתן לפיתוח הטיילת

צילום: עזרא ארבלי | עבודות המתבצעות בחופי אילת

והחוף הדרומי". שלם טוען עוד במכתבו כי היה זה לנקרי עצמו שפנה אליו וביקש ממנו למשוך את הבקשה לעצירת ההיתר, תוך שהוא מב ־ טיח לו שבתוך חודשים אחדים תוקם ועדה מיוחדת שתדון בנושא תכנון החוף הדרומי. "קיבלתי את בקשתך על מנת שהעיר לא תיפגע כלכלית ותשתיתית", כותב שלם, "לאחרונה נדהמתי לגלות ששוב אתם בו ־ חרים לא לכבד הסכמים, לא לספור אנשי ציבור, ובטח לא את שולחיהם התושבים.

זאת מכיוון שהוועדה אכן הוקמה ואף ניהלה מספר גישות שכלל לא הוזמנתי אליהן. לא נכח בהן אף גורם עירייה אחר, לא איש מח ־ ברי המועצה ולא נציג מהיחידה הסביבתית". לדברי שלם, באופן תמוה, דווקא בוועדה שאמורה לדון בחופי אילת, ישבו סביב השו ־ לחן נציגים לא מקומיים. עוד כותב שלם כי "אני מזועזע מהתנהלותך ומההתעלמות הבוטה מהאסון הסביבתי שכבר מתגשם לנגד עינינו". לסיום מכתבו דרש שלם: "לחדול לאלתר

8

23.6.2023 ˆ ידיעות אילת