אילת 23.12.22

בית החולים "יוספטל". משרת מאות אלפי תושבים צילום: | ונופשים דוברות בית החולים

"התעלמות מוחלטת" בחודש יולי השנה הגיעה ענבל מליחי, תושבת העיר ואמא לשני ילדים עם אל ־ רגיה למזון, עם בנה לחדר המיון, בשל תגובה אלרגית למוצר חלבי. "במקרה כזה הילד צריך לקבל טיפול תרופתי", היא מסבירה. "הוא שכב במי ־ טה ואף אחד פשוט לא ניגש ולא התייחס, למרות ששמתי לב שהוא מקבל תגובה שנייה. עד שהואילו לגשת אלינו, זה לקח בערך שעתיים, וגם כשהגיעו, הת ־ חילו לדבר מעל הראש של הילד שלי בערבית, לא שיתפו אותי כאמא שלו מה קורה ומה הם מתכוונים לעשות, פשוט התעלמות מוחלטת". מליחי ממשיכה ומספרת, "כאשר הילד רצה לגשת לשירותים והיו צריכים לש ־ חרר אותו מהמיכשור הרפואי, ביקשתי שמישהו יבוא, ותוך כדי ראיתי שאחד האחים אוכל בורקס גבינה, ביקשתי שיימנע מזה כי הילד שלי צריך סביבה סטרילית, אבל התייחסו בזלזול לבקשה שלי". מה קרה בסופו של דבר? "אני ממשיכה לחכות עד שלבסוף אחרי שעתיים פלוס נתנו לו תרופה, אבל המי ־ נון מהניסיון שלי לא היה מדויק. רצו להכניס לו צינור ולא הסכמתי לאחר התייעצות מהירה עם רופא המשפחה שאמר שזה רק יכול להחמיר, ממש בכיתי שלא יעשו כלום. בסופו של לילה אשפ ־ זו את הילד. למחרת ישבתי עם רופאת

והלכנו הביתה בלי לקבל טיפול, וזו פעם שנייה שזה קורה לנו בבית החולים הזה. בפעם שעברה זה היה בגלל נקע ביד", אומר אדרעי בזעם. "פשוט אסור להת ־ קרב לבית החולים הזה, זה פחד אלוהים. אם הייתי יודע שזה כך, היית מניע את הרכב ותוך שעתיים וחצי הייתי מגיע לבית החולים 'סורוקה'". אין זה המקרה היחידי של תושבים הטוענים שלא קיבלו טיפול ראוי בחדר המיון. לפני כחצי שנה לקחה מעיין בן דוד, תושבת העיר, את בנה, שהיה אז בן פחות משנה, לחדר מיון כי היה לו חום מעלות. 41 שעמד על "אחרי שנכנסנו פנימה למיון השכ ־ בתי את הילד במיטה והוא נרדם מרוב בכי ואחרי שעה של המתנה אף אחד לא ניגש אליי", היא מספרת. "הלכתי אליהם וביקשתי שמישהו יבוא לפחות לראות את הילד, אבל ארבעה רופאים יושבים מול המחשב ולא מגיעים. אחרי שעה וחצי הלכתי הביתה, ולמחרת לקחתי אותו למרפאת 'טרם'. זה פשוט אבסורד שאף רופא, אחות או מישהו, לא הגיע במשך הזמן הארוך הזה כדי לראות מה לא בסדר. פשוט תקעו אותנו בחדר האחרון ואמרו שהם קודם תופרים מי ־ שהו, אבל כמה זמן זה יכול לקחת? עצוב מאוד שאנחנו האילתים רחוקים מכל בית חולים אחר, וזה המצב שלנו, שלא נדבר על זה שבכלל אין רופא ילדים במשמרת במיון ושצריך להזעיק אותו מהבית".

להיקף המשרה שלהם. אנשי ונשות צוות אחרים ששוחחו איתנו מתארים מצב דומה של עבודה תחת לחץ ועם כוח אדם מצומצם. לא קיבלו טיפול נראה שהמצב הזה משפיע מאוד על טיב הטיפול שמקבלים המטופלים. אחד מהם הוא דני אדרעי, תושב אילת השותף עם בנו חיים בחברת "ד.ח אדרעי קירור ומיזוג", שחווה באחרונה את ההתנהלות הבעייתית בחדר המיון. בשבוע שעבר נפל על רגלו של בנו מעבה של מזגן בזמן שהוא עבד באתר בנייה, וגרם לחתך עמוק בעקב. "הגע ־ נו לבית החולים ללא הפנייה. מילאנו שקל. עד 1,500 טפסים ונדרשנו לשלם כאן הכל היה בסדר", מספר דני אדרעי. "נכנסנו לרופאה והמתנו שיגיעו אלי ־ נו, אבל את הרופאה שהייתה עסוקה באיזו הלוואה שהיא צריכה לקבל לא עניין המצב של הבן שלי. כשהוא שאל אותה אם להוריד את הגרב כדי שהיא תראה את החתך, היא אמרה שאין צורך, והמשיכה בשיחה הטלפונית בזמן שהבן שלי סובל מכאבים. אפילו להסתכל אי אפשר? אולי זה מסוכן? אולי זה חתך רציני? במשך שלוש וחצי שעות חיכי ־ נו". אחרי שהבינו שלא יקבלו בקרוב טי ־ פול, החליטו אדרעי ובנו לעזוב. "קמנו, אמרנו שיבטלו את התיק והתשלום,

צילום: יוסי דוס־סנטוס

ד"ר רויטל בר אושר, מנהלת המרכז הרפואי "יוספטל": "יש כל כך הרבה דברים שעשינו כדי לשפר, אז למה לחפש רק את מה שלא עשינו? מעולם לא הייתה באילת רפואת גריאטריה או כל מה שקשור לשיקום ובנינו מאפס. יש פה כל כך הרבה שירותים יפים וטובים"

7

ידיעות אילת ˆ 23.12.2022