אילת 24.2.23
ריקוד עולמי של מתנ"ס "יעלים" "החוויה האתנית" מרכז
אוכלוסיית שכונת קצת עלינו: ● "יעלים" היא אוכלוסייה רב־עדתית שבמשך השנים יצרה משפחתיות ולכידות. חלק ממטרות המתנ"ס הש ־ כונתי הן להמשיך לגבש ולהפעיל את תושבי השכונה בתחומים רבים ומגוונים. נבנתה במתנ"ס תוכנית 1985 בשנת שתאפשר יצירת גשר בין העדות השונות באמצעות חשיפה למנהגי כל עדה ועדה. אחת הדרכים הייתה ליצור להקת זמר ומחול שתחבר ותביא לידי ביטוי את מנהגי כל עדה באמצעות מראות, ריחות וצלילים. המשימה הוטלה על הכוריאוגרפית אילת טובי. היא ומתנדבות נוספות עברו מדלת לדלת בשכונה ושכנעו את הנשים להצטרף למיזם. כך גוב ־ שה לראשונה להקת הפולקלור המ ־
רוקאית. הצלחת הלהקה הייתה מנוף לעוד התארגנות של תושבי השכונה שהקימו במתנ"ס את להקת "צליל תימן" שפעלה גם היא ברחבי העיר. ח � אוחדו שתי הלהקות וה 2007 בשנת לו לפעול בשם מרכז החוויה האתנית 60 וכיום חברים בלהקת המחול כ־ רוקדות ורוקדים ממגוון של עדות, שרוקדים בהתנדבות 85 בני שש עד במגוון של אירועים ברחבי העיר. לפני כשש שנים פרשה טובי מניהול הלהקה והחליף אותה הכוריאוגרף והרקדן שי סוזנה שפרש אף הוא לפני כשנה. החליפה אותו המורה למחול נעמה שני. השנה תזכה להקת המ ־ חול של מרכז החוויה האתנית בפרס מפעל חיים שיעניק לה ראש העי ־ רייה, אלי לנקרי, בטקס לציון חגיגות יום אילת.
האנשים שעושים עיר
השנה תזכה להקת המחול של מרכז החוויה האתנית בפרס מפעל חיים שיעניק לה ראש העירייה, אלי לנקרי, בטקס לציון חגיגות יום אילת
יוצרת גשר בין העדות. להקת מרכז "החווה האתנית"
העיר שפתחה לי את הלב גמלאית עיריית אילת, סייעת רפואית בגני העירייה מדינה אשקר, באמצעות חברת כוח אדם
מדינה אשקר. משפחה לתפארת
מדינה אשקר, הדרוזית מעוספיה, מוכרת קצת עליי: ● עזבה אשקר את הכפר ועברה 1984 היטב באילת. בשנת לאילת ביחד עם בעלה אמין ז"ל. ללא ידע בתחום מסוים וללא שפה, הצליחו בני הזוג למצוא לעצמם דירה, ול ־ פרנסתם עסקו בעבודות גינון בבתי התושבים. מדינה השתלבה מאוחר יותר במפעל תפירה קטן ולאחר מכן כסייעת בגני ילדים. כחמש שנים מאוחר יותר, בעק ־ בות נסיבות משפחתיות, חזרו בני הזוג לעוספיה, אבל מהר מאוד הם הבינו שאילת היא המקום שלהם ושנה מאוחר יותר הם שבו, וביססו עצמם בעיר, והקימו מש ־ פחה לתפארת, שתי בנות עובדות סוציאליות, בן אחד מאמן כדורגל, בן אחד פסיכולוג, ובן נוסף איש עסקים בארה"ב. בסיועו של ראש העירייה, הקימה מדינה אולפן ללימוד עברית לנשים מבוגרות מכל העדות. אחרי שלמדה היטב את השפה, שימשה כמתרגמת בבית משפט השלום בעיר, במקביל לעבודתה בגני הילדים.
מה היא אילת בשבילך? ● "אילת בשבילי היא הבית השני שלי. לא פעם אני נשא ־ לת בעוספיה, כפר הולדתי, מתי אני חוזרת לשם, והת ־ שובה שלי היא שאחזור, רק אם יעבירו את אילת לצפון", היא משיבה בחיוך רחב. "אילת היא המקום שבו גדלו והתחנכו ילדיי, עיר שפתחה בפניי את הלב, עיר שהיא עוגן ועיר שבה אני רואה את ילדיי ואת נכדיי". למה את הכי מתגעגעת? ● "אני מתגעגעת יותר לאנשים הפשוטים שאיתם היינו במגע, ולאירועים בחגים שהיינו עושים בגני הילדים". מה כיום את הכי אוהבת באילת? ● "אני אוהבת את ההרגשה שכל תושבי אילת הם בעצם חמו ־ לה אחת גדולה. אני אוהבת את העובדה שאין באילת גזע ־ נות ושכולם משפחה. כשבעלי נפטר חוויתי את זה במלוא העוצמה כשבאו לנחם דרוזים, יהודים, נוצרים ומוסלמים. ולהבדיל, ראיתי את זה בחתונת בתי ובחתונת בניי כש ־ מאות מתושבי אילת מכל העדות והדתות באו לברך".
"אני אוהבת את ההרגשה שכל תושבי אילת הם בעצם חמולה אחת גדולה. אני אוהבת את העובדה שאין באילת גזענות ושכולם משפחה"
24.2.2023 ˆ ידיעות אילת 10
Made with FlippingBook - Online catalogs