אילת 25.08.23

ממצאי הניטור של המשרד להגנת הסביבה: נמשכת הידרדרות שונית האלמוגים במפרץ אילת

התחממות טמפרטורת מי הים, הצטברות מזהמים בעומק והתפרצות מחלות ביצורים ימיים • אלה הם חלק מהגורמים • החברה להגנת הטבע: 2022 העיקריים המאיימים על האלמוגים בים האדום שעולים מדו"ח של המשרד להגנת הסביבה לשנת "ממצאי הדו"ח ברורים וחד משמעיים - על המפרץ צריך להגן ולשמור מכל משמר ובטח שלא להעמיד בסיכונים נוספים"

מזהם נוסף המוכר בהיותו גורם לעיוות בשלד של בעלי חיים ימיים הוא מתכות כבדות. בעת האחרונה נמצאו ריכוזים חרי־ גים של מתכות מול מוצא הקינט באזור שבו עמדו בעבר כלובי הדגים. כמו כן בעשור האחרון נמדדת מגמת ירי־ דה מתמשכת בצפיפות קיפודי הים באילת. קיפודי הים ניזונים מאצות ולכן יש להם תפקיד חשוב בשמירה על האיזון בין אלמו־ גים לאצות בשונית. פ � הת 2023 הדו"ח מתריע על כך שבשנת רצה מחלה שפגעה קשה באוכלוסיית קיפו־ די הים במפרץ, ולא ברור אם תצליח להש־ תקם. עד כה לא נפגעה השונית מכך, שכן האצות נאכלות בידי דגים צמחוניים. יש לקוות שלא תתפרץ מחלה הפוגעת בדגים הצמחוניים. מצב זה מחזק את הצורך לאסור דיג במפרץ אילת. "לפעול באחריות" בתגובה לממצאי הדו"ח נמסר מהחברה להגנת הטבע: "ממצאי הדו"ח הם ברורים, חד משמעיים ומוכיחים שוב, בפעם המי יודע כמה, דבר אחד - על מפרץ אילת וערכי הטבע הייחודיים שבו, צריך להגן ולשמור מכל משמר ובטח שלא להעמיד אותו בסיכונים נוספים, כתוצאה ממעשה ידי אדם, לטובת רווח כלכלי. לא רק שאת תעשיית שינוע הנפט במפרץ, על ידי חברת קצא"א, אסור להגדיל, אלא יש לה־ פסיק אותה לחלוטין ואנו קוראים למשר־ די הממשלה הרלוונטיים, לפעול להפסקת פעילות זו, המעמידה את מפרץ אילת ואת ערכי הטבע שבו, בסיכון גדול ומשמעותי, ממנו עלולים להיפגע גם התיירות והכלכ־ לה, של העיר אילת. החברה להגנת הטבע תמשיך לפעול בשיתוף ארגוני הסביבה ובריאות הציבור, על מנת להגן ולשמור על מפרץ אילת וערכי הטבע שבו, מול האיומים השונים, המסכנים אותו". השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, סי־ כמה: "השונית באילת היא נכס לאומי ועו־ למי, שמושפעת משינויי האקלים ומאירועי מזג אוויר קיצוניים שמובילים להידרדרות במצבה. בהינתן שהתנאים הגלובליים, דו־ גמת התחממות מי הים והעלייה בחומציות, אינם משתפרים ואף מידרדרים, השונית תתקשה להתמודד עם עקות מקומיות של זיהום ים, דליפות נפט ופיתוח לא אחראי. על כלל הגופים לפעול באחריות, ולעשות שימוש נרחב במדע לגיבוש מדיניות סביב־ תית, במטרה לשמור על המערכת האקולו־ גית ושונית האלמוגים במפרץ אילת".

עזרא ארבלי

המשרד להגנת הסביבה פרסם בא־ חרונה את דו"ח הניטור הלאומי . את 2022 של מפרץ אילת לשנת

החברה להגנת הטבע: "לא רק שאת תעשיית שינוע הנפט במפרץ אסור להגדיל, אלא יש להפסיק אותה לחלוטין, ואנו קוראים למשרדי הממשלה הרלוונטיים, לפעול להפסקת פעילות זו, המעמידה את מפרץ אילת ואת ערכי הטבע שבו, בסיכון גדול ומשמעותי"

הדו"ח הכין המכון הבין־אוניברסיטאי למד־ עי הים באילת, במימון הקרן למניעת זיהום ים ובהנחיית ועד מנהל מדעי שבראשו עו־ מדת המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה פרופ' נגה קרונפלד שור. ממצאי הניטור הלאומי מצביעים על כך שנמשכת ההידרדרות במצבה של שונית האלמוגים באילת. הממצאים גם מעידים על המשך מגמת התחממות ים סוף. התחממות הים, הצטברות מזהמים בעו־ מק, סערות קיצוניות והתפרצות מחלות, הם בין הגורמים העיקריים, על פי הדו"ח, המאיימים על האלמוגים. ביקוש למים מותפלים נ � , נכ 2003 תוכנית הניטור שהחלה בשנת . מועד זה צוין בכנס מיוחד 20 סת לשנתה ה־ שנערך באחרונה בהשתתפות השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, גורמי המקצוע במ־ שרד וברשות הטבע והגנים, ומדענים ימיים אשר ליוו את המחקר והניטור של מפרץ אילת בעבר ובהווה. אושר 2022 הדו"ח הסופי לסיכום שנת ביולי בידי הוועד המנהל של תוכנית הני־ טור, ד"ר יונתן שקד ופרופ' אמציה גנין, וב־ ליווי המדענית הראשית של המשרד, פרופ' נגה קרונפלד שור, ומרכז מדעי לניטור ומ־ חקר ימי, ד"ר דרור צוראל, במשרד להגנת הסביבה. 2022 ממצאי הניטור הלאומי לשנת ממשיכים להצביע על הידרדרות המערכת האקולוגית הרגישה של מפרץ אילת - השו־ נית הצפונית בעולם - ומחזקים את הצורך בהמשך אימוץ המדיניות למפרץ אילת שאותה מתווה המשרד להגנת הסביבה. הדו"ח מראה כי יש לפעול לצמצום הפי־ תוח הקיים והמתוכנן על הסביבה הימית, בדגש על צמצום השפעת תאורה מלאכו־ תית על החיים בים. חלק ניכר מהנזק שנגרם לשונית כתוצאה ש � נבע ממתקני ת 2020 מסערת החורף של תית בחופים שהתפרקו. על פיתוח חופי אילת להיות מינימלי ופ־ ריק, כך שאפשר יהיה למנוע נזקים דומים בעונת החורף, זאת שלא כעבודות הבטון . 2023 שנעשו לאורך החוף במהלך נוסף על כך, קיים חשש כי הרחבת פעי־ לות מתקן ההתפלה תביא לעלייה בכמות

צילום: עזרא ארבלי | עבודות בחופי אילת. מהווים סיכון נוסף

החנקן והתמלחות המוזרמים לים. עיקר ההרחבה נובעת מהביקוש למים מותפלים לצורך השקיה של חקלאות בערבה. מחברי הדו"ח סבורים כי יש לגבש תוכנית לניהול משק המים באילת ובערבה הדרומית באופן מקיים אשר יאפשר קיום של חקלאות מבלי לפגוע בשונית האלמוגים. עלייה בכיסוי האלמוגים על פי ממצאי הדו"ח, בעקבות הסערה הקשה שפקדה את חופי אילת בחודש מרץ , נגרם נזק רב לשונית האלמוגים, 2020 הן בשל שבירת אלמוגים וכיסויים בחול שהורחף על ידי הגלים, והן בשל פגיעת פסולת וחלקי תשתית שנסחפו מהחופים אל ש � נמדדה התחלה של ה 2022 הים. בשנת תקמות של השונית ועלייה איטית בשיעור הכיסוי החי של אלמוגי אבן. על פי ממצאי הדו"ח, מפרץ אילת נחשב לעני בריכוזי נוטריינטים (חנקן וזרחן), שהם גורם מגביל לגדילה של אצות ואלמוגים. צילום: שאטר סטוק | מושבת אלמוגים במפרץ אילת

במצב מאוזן מקבל המפרץ את תכונותיו הידועות כגון מים צלולים. כל תוספת או גריעה מריכוז הנוטריינטים הטבעי במי הים עלולים לגרום לשינויים קיצוניים במצב השונית. בנוסף, מגמת העלייה בטמפרטורת המים העמוקים שתועדה בסקרים הקודמים נמ־ מעלות 0.045־ שכת, בקצב ממוצע של כ צלזיוס לשנה. עיוות בבעלי החיים נמצאו בפעם הראשונה בחוף 2020 בשנת הצפוני פרטים של פורמיניפרים (חוריריות, ייצורים חד־תאיים ימיים) בעלי עיוותים במבנה השלד הגירני שלהם. ממצא זה נצפה . 2020 בפעם הראשונה בשנת נמצאו בפעם הראשונה 2022 בשנת עיוותים גם בחוף הדרומי. התופעה אינה מאפיינת את כל המפרץ אלא רק את תחנות הדיגום מול תעלת הקינט בחוף הצפוני, מה שמצביע על התעלה כמקור אפשרי לבעיה זו.

אילו צעדים יכולים לצמצם את הנזקים:

איסור דיג במפרץ אילת על מנת שלא לפגוע בדגים הצמחוניים

צמצום הפיתוח הקיים והמתוכנן על הסביבה הימית

גיבוש תוכנית מים למשק החקלאות בערבה שלא תפגע בשונית

25.8.2023 ˆ ידיעות אילת 12