אילת 27.01.23

| שמורת חי בר יטבתה צילום: לימור פרידמן, רשות הטבע והגנים

בימים הראשונים נראה היה כי הוא מתקשה להסתגל ולא זוכה לקבלת פנים חמה במיוחד מחיות הבר האח ־ רות. צוות החי־בר עקב אחריו מקרוב, וידא שהוא אוכל מספיק, ואף דאג לתת לו אוכל נוסף באופן מפוקח. כשבוע לאחר מכן נראה פרנקו, שמינו עדיין לא ברור, כשהוא כבר מוצא את מקומו ואת מזונו באופן עצמאי. מעקב צמוד המקרה של היען הצעיר הוא רק דוגמה אחת לפעי ־ לויות ההשבה לטבע של מינים המצויים בסכנת הכחדה שנעשות בישראל זה עשרות שנים. עם זאת, מסבירה ראש תחום מגוון מינים ברט"ג, האקולוגית ד"ר טל פולק, לעיתים ניסיונות ההשבה לטבע לא עולים יפה, ואז, כמו במקרה של היענים, בעלי החיים נותרים בשמורה ביטבתה. "בעבר היה ניסיון להחזיר את היענים לטבע באופן מלא, הניסיון לא עבד טוב ואין לנו כוונה לחזור עליו", היא מספרת. "היענים שיש אצלנו כיום חיים בסביבה טבעית בשמורת החי־בר ולא בטבע הפתוח". ולפעמים, בעלי חיים שכבר שוחררו לטבע, מעדיפים לחזור לשמורה ביטבתה. "שחררנו ראמה שהצטרפה לעדר בטבע. הנקבה הזו הייתה מאוד דומיננטית וחזקה, כך שהיא פשוט השתלטה על העדר וגררה את כולו אחריה לשמורה", מספרת ד"ר פולק. "היא פשוט עמדה בשער החי־בר וביקשה להיכנס חזרה עם כל העדר". בעלי חיים שגודלו בשבי וששוחררו מאוחר יותר לטבע לא נמצאים בסכנה? איך הם יודעים להסתדר, למצוא את מזונם ולחמוק מטורפים? "ברוב המקומות ששחררנו לטבע, ידעו בעלי החיים להסתדר ולמצוא מזון, כי בסך הכל הם משוחררים באותה סביבה שבה גדלו. כששחררנו את הראמים הצעירים רצינו שהם יחברו לעדר חופשי, וזה בדיוק מה שקרה. הם התחברו והשתלבו בתוך ההיררכיה של העדר". אתם עוקבים אחרי בעלי החיים שהושבו לטבע? "עוד לפני שאנחנו משחררים את בעל החיים לטבע, אנחנו מצמידים לו מכשיר מעקב ג'י.פי.אס שמשדר לנו את מיקומו. באמצעות המכשיר אנחנו יכולים לדעת את מצבו כל זמן שהוא בתנועה. אנחנו מקבלים נתו ־ נים מאוד מדויקים, וכך אנחנו יכולים לראות אם הוא התחבר לחיות בר ששוחררו בעבר, מה שנותן לנו סימן להשבה מוצלחת". תהליך מורכב ואולם, לא תמיד החיות המושבות לטבע מצליחות לשרוד, מקצתן עוברות את הגבול לירדן ושם הן ני ־ צודות, ומקצתן מוצאות את מותן בכבישים, בעיקר בלילות. "השבה לטבע היא דבר מורכב מאוד", מדגישה ד"ר

עזרא ארבלי

הצליחו אנשי רשות הטבע בשבוע שעבר ביטבתה " חי־בר " והגנים (רט"ג) להשיב לטבע בשמורת את פרנקו, יען אדום צוואר כבן חצי שנה שבקע במד ־ רגה. פרנקו הוא היחידי שהצליח לשרוד מתוך ארבע ביצי יען שבקעו השנה בשמורה. סיפורו של היען הצעיר מרגש במיוחד שכן הוא בקע מביצתו במדגרה מלאכותית. המדגרה הזו נותנת תק ־ ווה למאמצי ההשבה שרשות הטבע והגנים מקדמת עם גופים מקבילים במדינה המערב אפריקאית סנגל שבה המין הזה כמעט ונכחד בטבע. ב � יט " חי־בר " מאז הושב לטבע, פקחי ומטפלי שמורת תה פוגשים את היען הצעיר מדי יום במרחבי השמורה, ומתרגשים לראות אותו משתלב בכוחות עצמו עם שאר היענים וחיות הבר האחרות המשוטטות בשמורה. תקווה חדשה הפרויקט המשותף של רט"ג וגופים מקבילים בסנגל להשבתם לטבע של היענים אדומי הצוואר נולד לפני כמה שנים בהובלתו של רוני מלכא, גמלאי רט"ג ומנהל חטיבת אכיפה ברשות בעברו. בדיקות דנ"א הראו כי היענים החיים בשמורת חי־ בר יטבתה, היען אדום צוואר והיען הצפון האפריקני, כמעט זהים מבחינה גנטית לתת המין שחי בסנגל. עם השקת שיתוף הפעולה להצלת המין הוקמה בשמורת חי־בר מדגרה מלאכותית לביצי היען כדי לבסס גרעין רבייה מקומי, ולתמוך בסנגל להקים גרעין רבייה משלה המבוסס על ביצי יען מישראל. המטרה היא שגם סנגל תשיב את היענים לטבע בשמורות המתאימות בש ־ טחה ותצליח לאושש את אוכלוסייתם המצויה בסכנת הכחדה. יענים אדומי צוואר, 30 בחי־בר יטבתה חיים כיום כ־ אך הישרדותן ופוריותן של ביצי היען בשטח הפתוח, ובכלל, אינה גבוהה. לכן הביצים שהועברו עד כה מי ־ שראל לסנגל באופן מפוקח לא בקעו ברובן בהצלחה. עוד אתגר בהשבתם לטבע של היענים הוא שילובם בטבע של הביצים שהודגרו במדגרה מלאכותית. אך כעת, השבתו לטבע של פרנקו, שבקע במדגרה מלא ־ כותית בחי־בר, נותנת תקווה למאמצי ההשבה המשו ־ תפים. יום במדגרה. 40 פרנקו בקע בחודש יוני שעבר אחרי כדי להגן עליו מפני טורפים וכדי שיוכל לגדול ולהת ־ חזק חי פרנקו בחצי השנה הראשונה של חייו בשטח מוגן בשמורה ובהשגחה קפדנית של מטפלי שמורת חי־בר. בסוף השנה, ולאחר שגדל במקצת, הועבר פרנקו לשטח הפתוח בשמורה, ושם פגש לראשונה את בני מינו ואת חיות הבר האחרות השוכנות בשמורה.

ד"ר טלי פולק. "השבה לטבע היא צילום פרטי | " דבר מורכב מאוד

ד"ר טל פולק, ראש תחום מגוון מינים ברשות הטבע והגנים: "ברוב המקומות ששחררנו לטבע, ידעו בעלי החיים להסתדר ולמצוא מזון, כי בסך הכל הם משוחררים באותה סביבה שבה גדלו"

צילום פרטי | אריק סוכר

אריק סוכר: "אנחנו לא יכולים לדעת מה עלול לקרות בהליך השחרור. לפני שאנו משחררים את החיה לטבע, אנו שולחים בה חץ הרדמה כדי להכניסה לכלוב, להסיעה למקום השחרור, לפתוח עבורה את דלת הכלוב ולשחררה"

יחמור בשמורת | הטבע

ראם לבן בחי־ צילום: | בר אורן עמית, רשות הטבע והגנים

צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים

יונק ממשפחת הפרסתנים/אנטילופות, בזכות ראם לבן: התאמתו לתנאי המדבר הקיצוניים, הראם יכול לשרוד ימים רבים מבלי לשתות. לקרנו של הראם הלבן יוחסו סגולות, שהמחזיק בהן מוגן מפני חיות טרף

איילים בעלי פרווה בצבע חמרה יחמור: מנוקדת בלבן, המין הפרסי מצוי בכמה אזורים בישראל, לאחר שהובא אליה בעקבות הכחדתו של תת־מין דומה שחי בה בעבר

7

ידיעות אילת ˆ 27.1.2023