אילת 28.01.22

לירן יוחאי: "מה שראינו בזום זה בעיקר מסכים שחורים, אף אחד לא רצה בעצם שיראו אותו. ילדים התחילו להיסגר, ובאופן פרדוקסלי מאוד הם מודעים יותר לאיך שהם נראים. אנחנו לוקחות את הכלי שהפך בקורונה להיות סוג של מפלצת והפכנו אותו לפיה"

ענבל וקנין: "עברתי חוויה מאוד לא נעימה בהריון השני. חליתי במחלה מאוד נדירה שהשביתה אותי לשנתיים וחצי וכמעט שלא יצאתי מהבית. המקצוע שבחרתי בו עזר לי להתרומם, והבנתי שאני יכולה לעזור לנערות ולנשים אחרות"

חוויה מאוד לא נעימה בהריון השני שלי", מספרת וקנין, "חליתי במחלה מאוד נדירה, תסמונת מנייר, שהשבי ־ תה אותי לשנתיים וחצי וכמעט שלא יצאתי מהבית. מדובר בפגיעה בעצב של האוזן שגורמת להתקפי כאבים. עד היום ואני חיה עם המחלה הזאת, ואני מטפלת בעצמי, ולמדתי לחיות עם זה. כל אותה תקופה הייתי במצב הכי נו ־ ראי שיש, עם דיכאון, אבל תמיד הקפ ־ דתי על איך שאני נראית. גם כשהייתי בדאון תמיד קמתי בבוקר, החלפתי בגדים והתאפרתי. לא רציתי להר ־ גיש חולה. הרגשתי שהגוף שלי בגד בי, אבל המקצוע שבחרתי בו עזר לי להתרומם. זה מאוד עזר לי אישית לע ־ בור את התקופה הזאת, והבנתי שאני יכולה לעזור לנערות ולנשים אחרות". יוחאי משתפת שהיא התחברה לפו ־ טותרפיה בעקבות אירוע אישי שח ־ וותה. "בשלב מסוים הבנתי שדרך המ ־ צלמה אני ממש צריכה לשנות קודם כל לעצמי, לנפש שלי, כי הגעתי ממקום מאוד מורכב, וכשאני מצלמת - אני ממש מצלמת מהנשמה". מה דעתכן על מצבם של בני הנוער היום? היו בעיות לפני הקורונה, אבל נראה שבעיות אלה התעצמו בשנ ־ תיים האחרונות. יוחאי: "היום אנחנו רואות בעצם את התוצאות של מה שהביאה הקורונה. אני ממש רואה את זה בפניות אליי בקליניקה, הרבה פניות של בני נוער עם חרדות חברתיות ודיכאונות. זה מאוד בולט, הסגירות, הביקורת, הנו ־ קשות". וקנין: "כן, זה ניכר על בני הנוער, בעיקר הפחד שלהם מהרשתות החב ־ רתיות". איך אתן מסכמות את הפעילות שלכן אחרי שנתיים של עבודה משו ־ תפת? יוחאי: "אני לא מסכמת כלום, כי רק התחלנו. זה רק החימום. אנחנו ממש כמו תינוק שנולד עם ההתפתחות שלו. לאט לאט התחלנו, ללכת ועכשיו אנ ־ חנו בריצה למרחקים ארוכים, ויש לנו עוד הרבה דברים בקנה. יש לנו עוד הרבה תוכניות לבני נוער".

אלה עם ענבל | ולירן. מרוצה צילום: לירן יוחאי סטיילינג: 

יש נערות שהלבשתן וצילמתן שז ־ כורות לכן במיוחד? יוחאי: "הייתה אמא לילדה על הרצף מעוטף עזה שממש בכתה ולא האמינה איך הילדה מסתכלת במצלמה, איך היא מרגישה ביטחון. יש לי ניסיון עם ילדים עם אוטיזם ולוקח זמן להשתח ־ רר. אני משתמשת בתרגילי גוף ובכל מיני דרכים יצירתיות שמתאימות לי ־ לדה. עם ענבל יש לנו לאחר מכן חדר הלבשה מדהים שאין מצב שמישהי תמדוד משהו והיא לא תרגיש בנוח איתו. כולן מרגישות אצלנו בנוח, אני מצלמת מהלב, מצלמת רגש. זה כמו סדנת אם ובת. אנחנו יוצרות את היכו ־ לת להתבונן. אני מתבוננת בבת שלי ורואה אותה. הילדה שלי רואה שאני רואה אותה, וזה כל כך משמעותי, כי בני הנוער חיים בתחושה שלא רואים אותם, במיוחד עכשיו בקורונה". וקנין: "הייתה ילדה מאזור ירושלים עם ביטחון עצמי נמוך וסבתא שלה שלחה לי הודעה שמאז שהנכדה שלה עברה את התהליך איתנו, היא פשוט ילדה חדשה ושהיא מודה לנו. נערה אחרת עשתה בוק בת מצווה וחזרה עם חוויה לא טובה. אמא שלה כל כך רצתה שלילדה שלה תהיה חוויה טובה. כל ההכנה איתה הייתה בעדינות וב ־ רכות עם שיחות, ולבסוף הייתה חוויה מהממת, וכיף לנו לראות שכן עשינו משהו, שנתנו לה כלי אקסטרה שהיא נהנית ממנו". המפלצת הופכת לפיה ככל שהחודשים עוברים ומגפת הקו ־ רונה נמשכת, מתבררת ההשפעה הר ־ חבה שלה, לא רק על הבריאות הפיזית, אלא גם על הבריאות הנפשית, ובייחוד זו של ילדים ובני נוער. איך הכלי הטיפולי שלכן מסייע לב ־

ג'ין בוטיק איפור:  ירדן דמרי

חוויה שתורמת לביטחון העצמי ) נעזרו בשירותיהן של לירז וענבל בחגיגות בת 12.5( מיטל יצחקי בן נון והבת אלה המצווה של אלה. "זו היתה חוויה מאוד כייפית", מספרת מיטל ל"ידיעות אילת", "זה משהו שונה, שלא היה באילת ולא עשינו אותו לפני כן. לירן וענבל מאוד מקצועיות וכייפיות, ולילדות שמגיעות אליהן זו חוויה שמטפחת את הביטחון העצמי שלהן וזו גם אחלה מתנה לקראת הבת מצווה". "לירן וענבל נותנות הרגשה מאוד טובה ואני מאוד אוהבת את זה", סיפרה אלה על החוויה שעברה בסטודיו, "הן עשו את זה ברמה ממש גבוהה, וזה הרגיש לי מקצועי וכייפי. האווירה שם היתה ממש טובה ומהמפגש הזה יש לי מזכרת יפה". מיטל והבת אלה אומנם לא היו צריכות כל כך את הגישה הטיפולית שבה לירן וענבל מתמחות, אבל בכל זאת הן קיבלו מענה. "לאלה אין בעיה עם הדימוי העצמי שלה, אבל כאמא ולפי מה שראיתי מהצד, לירן וענבל באמת עושות עבודה טובה, אין שום התייחסות למשקל או לאיך שאתה נראה, הן פשוט מתייחסות לכל מי שמגיעה אליהן בצורה מעוררת כבוד והשראה, וזו באמת גישה מדהימה. הרבה חברות של אלה עברו את זה וכולן יצאו שמחות ומרוצות מכל התהליך".

בוחרות בזה, לאו דווקא בגלל הקנייה של הבגדים אלא יותר בגלל המפגש החווייתי בין אמא לבת. אני עושה איתן דרך כי הרבה מאוד אימהות סו ־ בלות מאוד בקניות עם הבת, זה משהו שאני שומעת מכל כך הרבה אימהות. לפעמים הן צריכות את העזרה הזאת מבחוץ, וזה כל כך כיף, זה הופך את החוויה הזאת לחוויה כייפית. הילדות לא רוצות שהיום הזה ייגמר וקיבלתי הרבה פידבקים מאימהות שזה המשיך אחר כך להסתדר". זו רק ההתחלה הכלים הטיפוליים שווקנין ויוחאי רכשו, עזרו להן לאורך השנים להת ־ מודד עם משברים אישיים. "עברתי

נות ובני נוער להתמודד עם משבר הקורונה? יוחאי: "מה שראינו בזום זה בעי ־ קר מסכים שחורים, אף אחד לא רצה בעצם שיראו אותו. ילדים התחילו להיסגר, ובאופן פרדוקסלי מאוד הם מודעים יותר לאיך שהם נראים. אנ ־ חנו לוקחות את הכלי שהפך בקורונה להיות להיות סוג של מפלצת, והפכנו אותו לפיה. צריך לקחת את הכלי הזה ולדעת איך להשתמש בו. הערך המו ־ סף הזה שאנחנו מביאות בשופינג או במפגש בבית, זה סוג של טיפול, והן נשארות איתנו בקשר ומזמינות אותנו לאירוע ונקשרות אלינו ברמה כזו". וקנין: "יש את עניין השופינג שלא כולן יכולות להרשות לעצמן, ואנחנו מבינות, אבל יש אימהות שדווקא כן

18

28.1.2022 ˆ ידיעות אילת