אילת 29.11.24

שנה להסכם השלום ההיסטורי בין ישראל וירדן 30 כך אמר ראש המועצה האיזורית הערבה התיכונה, מאיר צור, באירועים לציון ‰ שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אליקים רובינשטיין, חשף מעט מפרטי המשא ומתן בין יצחק רבין ז"ל למלך חוסיין "הסכם השלום היווה אבן דרך בהבטחת היציבות באיזור"

השופט בדימוס אליקים רובינשטיין: "הסכם השלום, בראשות יצחק רבין ז"ל, הכניס לריבונות ישראל את אדמות העיבוד של יישובי הערבה, שהיו ממזרח לקו שביתת הנשק, דבר שהיה חיוני עבור התושבים"

עזרא ארבלי

במעמד שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אליקים רובינש־ טיין, שכיהן כראש משלחת ישראל

להסכם השלום עם ירדן, ציינה הערבה התי־ שנה להסכם השלום ההיסטורי בין 30 כונה ישראל וירדן. האירועים נפתחו בדבריו של רובינשטיין שעסקו בפרטי המשא ומתן בין יצחק רבין ז"ל למלך חוסיין, והצגת תרומתו ותפקידו של שי בן אליהו ז"ל, ממייסדי עין יהב וראש המועצה אזורית הערבה התיכונה דאז, בה־ תעקשותו על שמירת המשאבים החיוניים לאזור. שמירת אינטרסים להסכם השלום עם ירדן, אשר 30 "עברו עומד בעינו, גם בקשיי התקופה הנוכחית. הסכם השלום, בראשות יצחק רבין ז"ל, הכ־ ניס לריבונות ישראל את אדמות העיבוד של יישובי הערבה, שהיו ממזרח לקו שבי־ תת הנשק, דבר שהיה חיוני עבור התושבים. זאת, בנוסף להסדרי מים ולקשר ביטחוני ישיר שהוכיח את עצמו. המשימה שלנו במ־ שלחת הישראלית, הייתה בין היתר להבטיח את שמירת האינטרסים החיוניים של תושבי הערבה, שנתנו בראש הממשלה ובנו אמון מלא. הסכם השלום נותן תקווה בתקופה בה אנו נתונים, כי גם בזמנים סוערים, שיתוף פעולה, אמון והבנה יכולים להוביל לש־ לום", ציין פרופ' רובינשטיין בדבריו. ראש המועצה האזורית הערבה התיכונה, מאיר צור, אמר: "לכבוד הוא לנו לארח את

צילום: עופרי גלילי, הערבה התיכונה

צילום: מועצה אזורית הערבה התיכונה

ראשי המועצות והאורחים

סיור מודרך לאורך גבול ירדן

בעבר ובהווה. עוד השתתפו באירועים אל"מ (מיל') ד"ר חיים סרברו, ששימש סגן ראש ועדת הגבו־ לות עם ירדן, סא"ל (מיל') דוד שטנר, קצין במילואים באמ"ן שהיה אחראי לחקר הגבו־ לות ולמשא ומתן בשיחות השלום, חוקרים ומומחים בתחום הגבולות וההיסטוריה של ארץ ישראל ותושבי הערבה. באוקטובר 26 הסכם השלום שנחתם ב־ , הסדיר את הגבולות בין ישראל 1994 לממלכת ירדן, והיווה צעד חשוב להשגת יציבות אזורית. אחד ההסדרים המרכזיים היה חילופי השטחים בערבה, אשר כללו את שמי־ רת הריבונות הישראלית על האדמות המעו־ בדות, כולל השטחים החקלאיים בערבה. 4,500־ הסדר נוסף כלל החכרת שטח של כ דונם חקלאי בחלקו המזרחי של הגבול (מו־ שנה, למושב צופר. 25 בלעת צופר) למשך 2020 השטח הוחזר לשליטה ירדנית ב־ כחלק מההסכם.

שותף להישג זה, ביניהם פרופ' רובינשטיין, ושותפיו לצוות המשא ומתן, נוח כינרתי, משה קוחנובסקי, דוד שטנר וחיים סרברו, לצד רבים מאנשי הערבה, ביניהם עמי שחם ז"ל, לילך מורגן ז"ל, וגלעד ליבני ז"ל, שהבינו את החשיבות של שמירה על שטחי החקלאות בערבה כבסיס להמשך הפיתוח וקליטה חקלאית, ופעלו בנחישות על מנת להגיע להסדר מיטיב לערבה בתחום המים והשדות החקלאיים". המציאות הגיאוגרפית במסגרת האירועים ביוזמת ד"ר עמירם אורן, גיאוגרף ומומחה בתחום הטריטו־ ריאלי־ביטחוני בישראל, עזרא רבינס מצו־ פר, אמנון נבון מעין יהב, ובשיתוף המועצה האזורית הערבה התיכונה, התקיים גם סיור מקצועי מודרך לאורך גבול ירדן, שסקר את המציאות הגיאוגרפית והיישובית באיזור,

שופט בית המשפט העליון בדימוס פרופ' אליקים רובינשטיין, ומכובדים נוספים שנה להסכם השלום בין ישראל 30 באירועי לירדן, כאן בערבה התיכונה. הסכם השלום היווה אבן דרך משמעותית בהבטחת היצי־ בות באיזור, ואנו מוקירים את כל מי שהיה מאיר צור: "אנו מוקירים את כל מי שהיה שותף להישג זה, ביניהם פרופ' רובינשטיין, ושותפיו לצוות המשא ומתן, שהבינו את החשיבות של שמירה על שטחי החקלאות בערבה כבסיס להמשך הפיתוח וקליטה חקלאית"

בגלל מקרים רבים של אלרגיה:

ד"ר בצלאל רוזנברג: "לאור השכיחות הגבוהה של רגישות לאבקני הינבוט בקרב תושבי העיר והסביבה,

עצי ינבוט לא יישתלו באילת

ההחלטה התקבלה בעקבות המלצה שקיבלה העירייה מהאלרגולוגית ד"ר שירה בצלאל רוזנברג, שבדקה ומצאה כי שכיחות האלרגיה לעצים מסוג זה גדולה יותר באילת ‰ עצי הינבוט היו אמורים להישתל בפרויקט לשדרוג רצועת החוף

תול ינבוטים נוספים ברחבי העיר". ש � ) נפוץ מאזור א mesquite עץ הינבוט ( קלון ודרומה, לאורך הבקעה והערבה ובאזור אילת. הינבוט הוא עץ מועדף על אדריכלי נוף באזור הדרום, בזכות עמידתו במזג האוויר החם, דרישת מים מועטה, גדילה מהירה ואפקט ההצללה שהוא מספק. בתקופות פריחתו, באביב ובסתיו, עלולים אנשים עם רגישות לפריחתו, לסבול מהת־ לקחות של אסתמה, נזלת אלרגית ודלקת לחמית אלרגית. פרופ' ארנון אליצור, יו"ר האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, הוסיף כי "במקרים מסוימים, כמו במקרה של עצי הינבוט באילת, האלרגולוג יכול להשפיע על החלטות ברמה העירונית, על מנת להפחית, או למנוע, תחלואה אלר־ גית בתושבים".

באזורים בהם הם נפוצים, לעומת אזורים אחרים בארץ. לשם כך, ערכה סדרת תבחי־ נים עוריים, לשם השוואה בין שכיחות האל־ רגיה לינבוטים בקרב מטופלים במרפאת האלרגיה באילת, לבין מטופלים במרפאת אלרגיה של "הכללית" מאזור ירושלים. התוצאות שקיבלה הן חד משמעיות: מבין מטופלים במרפאת האלרגיה באילת, 298 שסובלים מאסתמה ו/או נזלת אלרגית, נמ־ ) 68.1% מהם ( 203 צאו בתבחינים העוריים, כאלרגים לפריחת הינבוט. מטופלים במרפאת 127 לעומת זאת, מבין ,)20.5%( מהם 26 אלרגיה בבירה, נמצאו כאלרגים לפריחת הינבוט. לדבריה, "הממצאים מהבדיקות שערכתי, עברו לעיריית אילת, והיא החליטה, לאור השכיחות הגבוהה של רגישות לאבקני הינ־ בוט בקרב תושבי העיר והסביבה, שלא לש־

עזרא ארבלי

בעיריית אילת התקבלה באחרונה החלטה שלא לשתול יותר עצים מזן ינבוט, בעקבות המלצה שקי־

בלה העירייה מהאלרגולוגית, ד"ר שירה בצלאל רוזנברג, חברת האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, המועסקת כרופאה בקופת חולים כללית. התוכנית לשתול ברצועת החוף ובטיילת באילת עצי ינבוט, הדאיגה תושבים רבים, שהביעו התנגדותם בפניי עיריית אילת, ואף דרשו לעקור עצים קיימים. בעקבות הלחץ מהתושבים, פנתה העירייה לד"ר שירה בצלאל רוזנברג כדי לקבל חוות דעת בנושא. ד"ר בצלאל רוזנברג החליטה לבחון האם תופעת האלרגיה לעצי הינבוט שכיחה יותר

צילום: גל אשכנזי שטיינבאום

העירייה החליטה שלא לשתול ינבוטים נוספים ברחבי העיר"

עצי ינבוט באילת

29.11.2024 ˆ ידיעות אילת 18