אילת 3.3.23

תמיד קאובוי אבנר עובד, עובד חברת חשמל. מי אני: ● "קאובוי. תחפושת שגרתית מה התחפשתי בילדותי? ל ● באותה תקופה". ה � "אז לא היינו קונים תחפושת ומי ש פורים של ילדותי: ● כין אותן היו האימהות שלנו, שלקחו בגדים רגילים והוסיפו להם כל מיני אביזרים. לא היו לנו תחפושות מושקעות כפי שאנחנו רואים היום. כמו כל ילד הייתי מחכה לחג פורים והייתי מתכונן אליו. היינו מסתובבים עם התחפושת בין בתי השכונה בחולון ועוברים בין חברים ובני משפחה. בדרך חזרה הביתה היינו משחקים 'הנדס־אפ' ויורים באקדחי קפצונים". "פורים לא למי שלחתי משלוח מנות ומה הוא כלל? ● היה עובר בלי משלוחי מנות שהיינו שולחים בעיקר לשכנים הקרובים. אמא הייתה מכינה עוגיות עיראקיות לפורים שנ כ קראות 'בעבע בתמר' ואליהן היינו מצרפים חלביצה לבנה שאת טעמה אני זוכר עד היום, ועוד כל מיני עוגיות מתוקות של העדה העיראקית". כ � "השנה לא אתחפש. יש לי ילדים ונ השנה אתחפש ל: ● דים ואשאיר להם את עניין התחפושת". במה אני שונה מהדמות שאני מתחפש אליה ● "תמיד הייתי קאובוי וגם היום ובמה אני דומה לה? אני חושב שנשארתי כזה. התחפושת הזו ליוותה אותי שנים ארוכות והרגשתי חלק ממנה".

מי אני?

שמח בשכונה אייל סורגיט, יו"ר ועד ההורים המרכזי. מי אני: ●

"אינדיאני. בילדותי לא היו הרבה מה התחפשתי בילדותי? ל ● אפשרויות ואת התחפושות היינו מכינים בבית. תחפושת האינדיאני נעשתה משק של תפוחי אדמה שהוסב לבגד". "כמי שגדל במקום לא כל כך מבוסס, היינו פורים של ילדותי: ● מסתפקים במועט והיינו מאלתרים תחפושות ומשחקים. לא הייתה ראוותנות, אבל הייתה חגיגות שלוו בהתרגשות גדולה לקראת וב כ משך החג". "היינו עושים משלוחי למי שלחתי משלוח מנות ומה הוא כלל? ● מנות, אבל בעיקר החלפות של משלוחים בין חברים ושכנים. במ כ נות שהייתי מביא לחברים ולשכנים היינו מכניסים ממתקים תוצרת בית ומוסיפים גם לחם שהיו מכינים במיוחד לפורים כשמרכזו ביצה שנקראת עין המן". "השנה אין לי כוונות להתחפש. אולי אתחפש השנה אתחפש ל: ● קצת לעצמי". במה אני שונה מהדמות שאני מתחפש אליה ובמה אני דומה ● "אני דומה לתחפושת בעיקר בענווה ובצניעות. אף פעם לא לה? הייתי ראוותן ותמיד האמנתי שצריך לדבוק בערכים של פעם. אני לא רואה משהו ששונה בי מהתחפושת. גדלנו בשכונה כמו אינ כ דיאנים והתחפשנו לאותה דמות".

אייל סורגיט. מחופש לאינדיאני בילדותו

אייל סורגיט צילום: יוסי | דוס־סנטוס

בלי מסכות כ � אסתי אדרעי, מעצבת ת מי אני: ● שיטים בהווה ובנקאית בעבר. ח � "הת מה התחפשתי בילדותי? ל ● פשתי לליצנית". "תמיד הייתי פורים של ילדותי: ● שובבה וצוחקת, אוהבת לרקוד ואמא כנראה ראתה את מה שלא ראיתי. אמא תפרה לי את התחפושות".

אבנר עובד בילדותו. מחופש לקאובוי

| אסתי אדרעי צילום פרטי

צילום: | אבנר עובד שמוליק לוי

ש � "הייתי שולחת מ למי הייתי שולחת משלוח מנות ומה הוא יכלול? ● לוח מנות לאמא שלי והייתי שמה בו אוכל מבושל של יום שישי של אז: דג קרפיון מבושל, לחם ביתי, פשטידת 'מחמר' וסלט תפוח אדמה עם ביצים כדי להראות לה שאני שומרת על המסורת בחגים". "אם אלך למסיבה אלבש שמלה צבעונית וכובע". השנה אתחפש ל: ● "היום אני במה אני שונה מהדמות שאני מתחפשת אליה ובמה אני דומה לה? ● שונה מהדמויות שהתחפשתי אליהן בפורים ובכלל, פעם חיפשו אותי והתחפשתי והסתרתי המון כאב, היום הורדתי את כל המסכות ונשארתי דומה לדמות, רק עם שמחת החיים, הצחוק, השובבות, והסקרנות שלא נגמרת".

אסתי אדרעי הליצנית עם אחותה

26

3.3.2023 ˆ ידיעות אילת