אילת 3.3.23

אתי קריחלי (שנייה מימין). מחופשת להיפית

מי אני?

בזכות השכנה ההודית

נערת הפרחים אתי קריחלי, משנה לסמנכ"ל משאבי אנוש ברשת מלונות "ישרוטל". מי אני: ● "התחפשתי להיפית. תחפושת שהכנו במו ידינו בבית. באנו מבית מה התחפשתי בילדותי? ל ● שלא היה בו הרבה, ולכן בכל פורים הייתי מתחפשת להיפית מבגדים ישנים או למלכת אסתר". "פורים של ילדותי היה חוויה אחת גדולה. מדי שנה הייתה מתקיימת פורים של ילדותי: ● תהלוכת עדלאידע שצעדה משכונה ד' בבאר־שבע ועד לגן הפיל. בגן היו נדנדות ומגלשות שעליהן היו משחקים, והיה גם פיל אבן גדול שהיינו עומדים בתור כדי לטפס עליו. העירייה הייתה עורכת הפעלות לילדים שתמיד שמחנו לקחת חלק בהן. הכי כיף היה להתפאר בתחפו ־ שות שהכנו בעצמנו". ע � "היינו עוברים מדלת לדלת אצל השכנים ומ למי שלחתי משלוח מנות ומה הוא כלל? ● ניקים להם משלוחי מנות. בתוך המשלוח היו בדרך כלל סוכריות ועוגיות שהיינו קונים בשוק, עוגיות שהיינו מכנות 'עוגיות חנק'. בדרך לשכנים היינו גם חוטפים משהו מתוך המשלוח בלי שאף אחד יידע או ירגיש". "בא לי מאוד להתחפש, אבל עדיין לא החלטתי מה תהיה התחפושת. ייתכן השנה אתחפש ל: ● שאתחפש לרפורמה". פ � "רוב השנים התח במה אני שונה מהדמות שאני מתחפשת אליה ובמה אני דומה לה? ● שתי למלכת אסתר ותמיד הרגשתי שאני רוצה להיות כמוה, לוחמת, יפה ומשפיענית. מדמות ההיפית אני שונה לגמרי כי בניגוד לבגדים הקרועים שלה, אני מאוד אוהבת להתלבש יפה ועל פי צו האופנה".

אמירה אדרי, מנהלת מי אני: ● השירות להתנדבות בעירייה ויועצת ראש העיר לאזרחים ותיקים. ת � "ה למה התחפשתי בילדותי? ● חפשתי לאישה הודית. שכנה שלנו, עולה חדשה מהודו שאותה אהבתי מאוד, היא שנתנה לי את הביגוד

| אמירה אדרי צילום פרטי

האותנטי וגם הלבישה אותי". ח � "הייתה שמחה שונה לגמרי ומנהגים א פורים של ילדותי: ● רים. גדלתי במעברה בקריית־מוצקין וגילינו שיש במעברה הרבה ניצולי שואה. היינו הולכים לבתיהם עם התחפושת ועם משלוח המנות, ועושים להם שמח, ובתמורה היינו מקבלים דמי פורים בסך של אגורות בודדות. אני זוכרת גם שהקפדנו ללכת ולשמוע את המגילה בבית הכנסת שהייתה מלווה ברעשנים". "היינו עושים למי הייתי שולחת משלוח מנות ומה הוא כלל? ● משלוחי מנות לשכנים ומקבלים מהם משלוח בחזרה. השכנות המדהימות שלנו שעלו ממרוקו, היו אופות עוגיות, מכינות מג ־ שים עמוסים בכל טוב ושולחות לכולם". "עדיין לא החלטתי באיזו תחפושת אבחר, השנה אתחפש ל: ● אבל ברור שאתחפש יחד עם הנכדים שלי. אחליט ברגע האחרון". במה אני שונה מהדמות שאני מתחפשת אליה ובמה ● "בתחפושת ההודית הייתי דומה לדמות עם אני דומה לה? השיער השחור והארוך וחשתי גאווה להתחפש לדמות הזו. השו ־ ני הוא באירוח שאני עושה מאז ילדותי. מדי שנה אני עורכת משתה לזכרם של מרדכי היהודי ואסתר המלכה כמוסרת יהודי איראן".

אתי קריחלי צילום: מיתוג ויזואלי | TALOU וקריאטיב L ' OREN

רוזי לוי בתחפושת

עידן התמימות רוזי לוי, מוכרנית בחנות טקסטיל וכלי בית. מי אני: ● "התחפשתי לכיפה אדומה, תחפושת למה התחפשתי בילדותי? ● שעברה בירושה מאחיותיי הגדולות". "פורים של ילדותי בקריית־גת זכור לי בעיקר פורים של ילדותי: ● בגלל התכונה שהייתה בבית ובעיר לפני החג. העירייה הקימה בי ־ תני משחקים, וכולנו עמדנו בתור כדי לשחק בהם. הייתה אז אווירה שמחה בכל מקום. אני זוכרת את תהלוכת התחפושות השמחה שנ ־ דדה ברחבי העיר ובה לקחה חלק כל כיתה מבתי הספר בעיר". "היינו מכינות למי הייתי שולחת משלוח מנות ומה הוא כלל? ● מנות בבית ולוקחות אותן בעצמנו לשכנים והיינו עושים משלוחי מנות גם לחברנו בכיתה. במשלוח המנות היו אוזני המן, הפתעות והרבה ממתקים".

"עדיין לא החלטתי, אבל אין השנה אתחפש ל: ● ספק שאתחפש בפורים כמו שאני עושה כל שנה". במה אני שונה מהדמות שאני מתחפשת אליה ● "תחפושת כיפה אדומה לקוחה ובמה אני דומה לה? מדמות של ספרי הילדים שעליהם גדלנו. אהבתי את הדמות שהייתה תמימה מאוד, תכונה שלפעמים אני מוצאת גם בי, אבל כיום אני יכולה להעיד שאני לא ממש תמימה אלא יותר חדה ומפוקחת".

| רוזי לוי צילום: רועי טפר

אמירה אדרי בילדותה. בתחפושת הודית

28

3.3.2023 ˆ ידיעות אילת