אילת 30.06.23

ים של אהבה מקפידה לבקר נעמה בן עמי כמה שיותר בים כדי לתעד ערכי טבע נדירים ) עובדת בעמותת "אקו 39 זה שנתיים נעמה בן עמי ( פיס" ועוסקת בפרויקט הים המשותף שמטר ־ תו ליצור שיתופי פעולה בין עקבה לאילת בתחום השמירה על הים. נוסף על כך, היא חברה בוועד המנהל של עמותת "סבבה" - סביבה בריאה בערבה. החיבור של בן עמי לים בפרט, ולטבע, בכלל, נולד עוד בילדותה בחדרה. "זה התחיל בקטן ולא בטבע פראי ומטורף כמו שיש באילת", היא נזכרת. אחרי הצבא עברה לאילת ועבדה כשנתיים בשדה התעופה, וכשהתפנתה משרה של מד ־ ריכה בבית ספר שדה באילת, החליטה להישאר. שנה בחברה 13 היא השלימה קורס מדריכים ועבדה כ־ להגנת הטבע באילת. "אילת היא בשבילי החיבור בין הים למדבר, האפשרות לטייל ולצאת לשקט של המדבר בלי מאמץ והאפשרות להיות בן רגע במים של מפרץ אילת. הטבע פה כל כך פראי ונגיש, זו התחושה הכי טובה. יש דברים שרק באילת יכולים להתקיים. אני כל הזמן מקנאה בילדים שלי שגדלים פה". במהלך השנים בן עמי זכתה לפגוש לא מעט ערכי טבע במהלך התצפיות שהיא עורכת בים. "היה מפגש מאוד מיוחד עם כינורן, דג סחוס וסוג של כריש חול, שהיה בחוף הצפוני לפני כשנה, אבל פגשתי גם לא מעט עם ארנבוני ים", היא מספרת. "מה שמרגש אותי זה להכיר את הסביבה, גם ביבשה וגם בים, לדעת לאן

ללכת לחפש, ומה צריך להיות בתקופה מסוימת כמו אחרי שיטפון או מעוף כלולות של טרמיטים או סרטן חולות (מסוון) שמסווה את עצמו. זה משהו שאני עוקבת אחריו במשך שנים על החוף הסלעי". בן עמי מקדישה לא מעט זמן למעקבים האלה, אבל לעיתים היא נתקלת בערך טבע מעניין גם באקראי. "כשיש ידיעה על משהו שקורה, זה מיד מביא אותי לשם", היא מספרת. "אני עושה את זה כמה שיותר וכמה שאני מצליחה. כשגרתי באילת זה היה בכל יום שהייתי בים, מאז שעברנו לקיבוץ סמר בערבה לפני שנה זה קצת מאתגר". בן עמי מתעדת את ערכי הטבע שהיא פוגשת כדי לה ־ גביר את המודעות לשמירה על הסביבה. "צילום זה כלי מאוד חשוב, יש לזה כוח מאוד גדול, זה ממש מקפיץ את המודעות לחינוך ושמירה על הטבע", היא מציינת, ומוסיפה שהיא נעזרת בצלמים או שהיא מצלמת בעצ ־ מה במצלמת התנועה בטלפון הנייד שלה או במצלמת . 350 ניקון התצלום האהוב על בן עמי הוא של ארנבוני ים. "זו הת ־ מונה האהובה עליי כי היא מייצגת את הציפייה שלי כל השנה לראות אותם שוב", היא מסבירה. "ארנבוני הים נמצאים רק בתקופה מסוימת ומה שמנבא את ההג ־ עה הקרובה שלהם הוא המצע הירוק שהחוף מתכסה בו בחודשי החורף ואחריו ארנבוני הים מגיעים. זה מסמל עבורי את המחזוריות והנשימה האינסופית של העולם ועוד הרבה מיסתוריות וסקרנות". מה המסר שלך למי שפוגע בערכי טבע? "זה מאוד עצוב ומכעיס שפוגעים בערכי הטבע. יש בזה ראייה קצרת טווח של ליהנות מזה כאן ועכשיו בלי להסתכל קדימה, בלי לתת כבוד לטבע ולדברים שסו ־ בבים אותנו, בטח שמי שעושה את זה הם גם אילתים שצריכים להיות הראשונים ששומרים על המשאב הזה שאנחנו חיים בו ונהנים ממנו".

מקנאה בילדיה שנולדו באילת. נעמה בן עמי

זה בטבע שלהם

ארנבוני ים. לראות אותם שוב

תשוקה גדולה לטבע עירוני. אסף שוורץ

בים, בעיר ובמדבר אחרי אינספור צלילות וטיולים מתרכז אסף שוורץ ברחבי העולם, לצד ‰ היום בעיקר בטבע העירוני זה הוא גם ממשיך לתעד גם את הטבע מתחת למים ובמדבר

חיים", מציין שוורץ. "היום יש לי תשוקה גדולה לחיים בטבע העירוני. אני יכול לבלות זמן ארוך במעקב אחרי צרעה שטורפת זחל או זרע שנובט ומתפתח. כמורה ואב לילדים אני מראה להם את הטבע שעוטף אותנו, ומצליח לסחוף אותם להתבונן בטבע שנמצא לידנו, ברחוב, בבית הספר, בפארק". "אני אוהב את התמונות ועוד יותר את הסיפורים שמא ־ חוריהן", הוא אומר על התצלום הנבחר המתעד דבורים. "צהריים אחד בדרך הביתה מהגן של בני הקטן מצאנו חלת דבש של דבורה ננסית שכנראה נפלה מהעץ והמלכה מתה. המדרכה הייתה מלאה בנ ־ מלים קטנות (מורית הבית) ששמחו לדבש וגם לבשר הדבורים המס ־ כנות. לצד הכוורת שכבה המלכה, היא הייתה עטופה בפועלות שהגנו עליה מהשמש החזקה, החום והנמלים התוקפניות. נתקענו שם כמעט חצי שעה כמו מול פרק בסדרה של טבע עירוני שלא היה מבייש את ערוץ דיסקברי. צילמתי שם סרט עלילתי מרתק, למרות שלא היה לי שנות צלילה יצא לי לראות באילת כמעט את כל הרפרטואר 20 "ב־ שיש לים שלנו להציע. גם מתחת למים אני אוהב את המאקרו, וכבר קרה שראיתי תופעות טבע לא מוכרות כמו סרטן שחי יחד עם קיפוד אש ופשוט נכנס לתוך הגוף שלו, או תופעות חיזור ורבייה של מגוון חסרי חוליות שהן פשוט קסם של הטבע. המדבר הוא מיוחד בפני עצמו והכי מיוחד אחרי גשמים וסערות. כשהאבק נשטף וכל הצבעים העזים מתגלים, כשאגמים ושלוליות נקווים ומושכים אליהם בעלי חיים, וכ ־ מובן בתקופת הפריחה כשהמדבר מתמלא לתקופה קצרה מאוד בשלל פרחים צבעוניים". מה המסר שלך למי שפוגע בערכי טבע? "לצערי הגדול אנחנו לא משכילים להעריך את הערך הכלכלי האמיתי של אוצרות הטבע שלנו. אנחנו מנותקים מהטבע וכך פוגעים בו בעבור תמורה מיידית ועל חשבון דורות העתיד. אלו חלק מהסיבות שבגללן ולמרות שהשונית האילתית היא מהשורדות האחרונות 2023 גם בשנת בעולם, עדיין מתקיימת מתחת לאף שלנו תעשייה של סחר אלמוגים, אבל לא רק שם. על הפגיעה האנושה בחופים עוד נשלם מחיר כבד. אותו הדבר בעניין כריתה של עצים בוגרים ופגיעה בריאות הירוקות המעטות שאין להן תחליף". ציוד צילום אלא רק את הטלפון הישן שלי". אילו ערכי טבע יצא לך לפגוש באילת?

), יזם ופעיל חברתי וסביבתי באילת ובתנועה הירוקה 48 אסף שוורץ ( הארצית, מורה למדעים ולקיימות, עוסק כיום בעיקר בתחום החקלאות העירונית ככלי להתמודדות והיערכות הקהילה לשינויי האקלים. במ ־ קביל, הוא מוביל ומפעיל בהתנדבות קבוצות של פעילים קהילתיים בחינוך, חברה וקיימות. "נולדתי וגדלתי בקריות ליד הים, שם החל החיבור עם המים", הוא מספר. "אחרי סיבוב ארוך בעולם ושנים רבות שלא צללתי באילת, לעבוד כמדריך צלילה במועדון גדול באילת. 2000 התחלתי בשנת במהלך העבודה נתקלתי בשונית שמצבה השתנה לרעה בהשוואה למה שזכרתי כילד מהחופשות המשפחתיות באילת. כך הבנתי שאני בעצם רוצה לעסוק בשימור השונית ובשמירת טבע, והתחלתי לפתח עניין באלמוגים". שוורץ הצטרף אל פרופ' נדב ששר וביחד הם הובילו יוזמה להקמת להניח מבנה מלאכותי שמוכר בשם 2007 שוניות מלאכותיות. "בשנת שונית תמר. היוזמה ההיא נחשבת להצלחה כבירה והאלמוגים בשונית המבנה שתוכנן לספוג 2020 תמר שגשגו לאורך השנים. בסערה של סערות שרד בצורה מיטבית, ולהבדיל מהשונית הטבעית האלמוגים שגדלו עליו כמעט שלא ניזוקו. כיום שונית תמר היא אחד מאתרי "היו לי היתקלויות עם חיות בר קטנות וגדולות. לילה אחד מצאתי את עצמי באמצע הג'ונגל מול נחש ארסי ומסוכן, ובטיול אחר נתקלתי בטעות בדוב. בים התיכון נקלעתי לדו־קרב עם תמנון גדול וחזק, אבל המפגש הכי מסוכן שלי היה ביער בהודו כאשר לא נשמעתי לקולי הפנימי וגרמתי לעדר של פילי בר כועסים לרדוף אחריי". "כחובב טבע ברור לי שסבלנות היא תכונה הכרחית במעקב אחרי בעלי הצלילה הפופולריים ביותר באילת", הוא מספר. איזה מפגש עם ערך טבע זכור לך במיוחד?

דבורים. "כמו פרק בסדרה של טבע עירוני"

26

30.6.2023 ˆ ידיעות אילת