אילת 31.12.21

בדקנו מה התהליך ורצנו על זה. לאחר חוד ־ שיים, בחודש אוגוסט, כבר עברנו". המעבר לא היה פשוט עבור שמואלי. "היה לי מאוד קשה, הניתוק מהמשפחה הקרו ־ בה, הניתוק מהחברים. עדיין קשה לי, אבל בכל פעם שאני מתגעגעת, אני נוסעת", היא מספרת. "אגב, כיום אחרי יומיים או שלושה במרכז אני מרגישה חנוקה ורוצה לחזור הביתה לאילות כי אני צריכה את האוויר של המדבר. אני גם לא שוכחת את הנסיעות לעבודה שהיו במרכז, שעה וחצי לכל כיוון. היום אין לנו את זה". אף שהם עברו לקיבוץ אילות, מקום שהם הכירו אותו ושיש להם בו משפחה, הם לא

מאז עשו את המעבר מאזור המרכז לקיבוץ אילות. "המעבר היה מתבקש", היא מספרת. "קצב החיים במרכז הוא אחר וזה גבה מאיתנו מחיר משפחתי. לא היינו כל כך נוכחים, אחד עם השני או עם הילדים כמשפ ־ חה", היא מספרת. נושא המעבר תמיד היה באוויר. "בגלל שדרור נולד בקיבוץ אילות, תמיד ביקרנו שם ולמקום יש קסם משלו, אבל אף פעם זה לא הבשיל למשהו רציני. היה ערב אחד שבו ממש נשברתי. היו איזה יומיים שלא ראיתי את הילדים, חזרתי הביתה ושוב פספסתי אותם. ישבנו במרפסת ואמרתי לדרור 'בוא נעבור ונעשה שינוי'. באותו רגע הרמנו טלפון,

קרא 'טועמים ערבה' ובחבל אילות יש כמה מארחים ביתיים בקיבוץ סמר, בקיבוץ אליפז, ביישובים שחרות ובאר אורה ויש לזה ביקוש. החברה הכלכלית גם אישרה את נושא הפו ־ דטראקים. היום יש שניים כאלה, אחד מהם בקיבוץ לוטן שמגיש ארוחות צמחוניות שה ־ בעלים מכינים מהגינה האורגנית שלהם. אז אנחנו כן בכיוון ובסוף ינואר ייערך סוף שבוע קולינרי שבו יטעמו המשתתפים מהתוצרת המקומית של האזור". הדרך אל האושר ), בן זוגה דרור ושלושת 39 ליטל שמואלי ( ) סגרו לאחרונה חמש שנים 11 ו־ 8 ,4 בניהם (

"אנחנו יעד שיש בו הכל. המטרה הכללית היא לפתח את הכלכלה התיירותית באזור והמטרה שלי היא לשים את הערבה הדרומית על המפה"

ידיעות אילת ˆ 31.12.2021 27