ירושלים 01.04.22

התאומות רוני וסתיו בן עזרא: הרבה שופטות נשברות בדרך, לא אנחנו ההקנטות מצד הקולגות ‰ ההערות השוביניסטיות מהיציעים ‰ ותקרת הזכוכיתשמחכה להן בדרך לסגל השופטים הבכירים בליגות ), שופטות מדי שבוע 22( המקצועניות ‰ האחיות למשפחת בן עזרא באצטדיוני הכדורגל הכי קשוחים בליגות הנמוכות ‰ ואין להן שום כוונה לתלות את המשרוקית והדגל לפני שהן יגיעו לשפוט באצטדיונים הכי גדולים ‰ ראיון

ספורט

של השבת בשעות הבוקר שעברה, בזמן שאתם משכתם עוד כמה דקות מתחת לפוך, רוני בן עזרא, שופטת כדורגל בליגה ב', שרקה את שריקת הפ ־ תיחה של משחק הקצוות בליגה ב' צפון א', במג'דל כרום, בין איחוד בני מכרום לצעירי סכנין. ובזמן שאתם חזרתם מעוד יום עבודה, ביום ראשון האחרון, האחות התאומה סתיו, שופטת קווים, התרוצצה לאורכו של מגרש 'חולון חדש' במשחק ליגה ג' במחוז תל אביב, בין צפרירים חולון לשיכון ותיקים רמת גן. "האמת, להיכנס לתחום 15 כשהחלטנו בגיל השיפוט, לא אהבנו כדורגל", מודות ). "זה היה עניין עקרוני, 22 השתיים ( להיכנס למקצוע של גברים. עד עכשיו זה משהו עקרוני, ואנחנו מרגישות את זה בכל פעם שאנחנו עולות למשחק. הנוכ ־ חות שלנו במגרש היא משהו שאי אפשר להיות אדיש אליו". איך היתה הנוכחות שלכן במשחקים האחרונים? סתיו: "לי יש בכל משחק תאקלים עם מאמנים, ובתור שופטת קווים אני תמיד מבקשת שיציבו אותי בקו שקרוב לספס ־ לים. הם תמיד חושבים שהם יודעים יותר טוב ממני והרבה יותר קל להם לערער על החלטות שלי, ובתכל'ס, הם פשוט מרגישים פחות בנוח לידי". רוני: "אנשים חושבים שמשחק קצ ־ וות הוא בהכרח משחק חד־צדדי, ואני הגעתי למגרש עם התמודדות קשה בין מג'דל כרום לסכנין, כשהקבוצה במקום פ � במחצית אבל ה 0:1 האחרון הובילה מ � לסכנין מהצמרת. בנוסף, ה 3:1 סידה שחק שותף בפייסבוק, והיה כיף לראות איך הצופים פרגנו לי, ובכלל הרגשתי

רוני 15 חדשים, להתנסות. כילדה בת ואני אמרנו טוב, זה גם משהו שיכניס כסף. זה גם ספורט, וכן, זה גם קצת קורץ העניין הזה שאין הרבה בנות, זה ייחודי". נכון להיום, באיגוד השופטים פעילות שופטות, רובן שופטות בליגות 30 כ־ הנמוכות, ליגות הנשים וליגות הילדים. הבכירה שבהן היא מיתר שמש, שופטת ליגה לאומית. תקרת זכוכית זה בי ־ טוי קטן לעומת המחסום שקיים בשטח לשופטות בדרך לליגות המקצועיות - הלאומית והעל. איך הקולגות מקבלים אתכן במגר ־ שים? סתיו: "התגובות מגוונות. זכור לי משחק מאוד מסוים, שרוני ואני שפט ־ נו אותו יחד. מבקר השופטים במשחק, בחור די צעיר, נכנס לחדר ואמר לנו: 'מה יש לכן מהתחום הזה? בשביל מה אתן כאן?' אז ענינו

שנמצאות במערכת לא רוצות מספיק. יש שלב שהן מגיעות למעלה, נשברות ופורשות. אני חדורת מטרה, מסודרת. חדר כושר, למשל, אם זה ביומן אני עושה את זה. אני רואה את המטרה מולי ובעז ־ רת ה' גם אשפוט משחקים במונדיאל וב ־ ליגת האלופות. נכון, אי אפשר לתקן את העולם בכל מה שקשור למעמד הנשים ביומיים או בשנה. כן, גם הענף הזה פועל אחרת עם נשים ולנו לוקח זמן להתק ־ דם. אבל תראה את מיתר שמש. אם גבר לפיק שלו, מיתר הצליחה 25 מגיע בגיל . היום היא בליגה 30 לעשות את זה בגיל לאומית, אבל היא תעלה גם לליגת העל, היא יכולה. היא מנטורית ומדהימה, היא מודל עבורנו". סתיו: "לי יש שאיפה להגיע הכי גבוה שאפשר. אני מכירה שופטת קווים בכי ־ רה שטיפסה למעלה אבל נמאס לה. לי לא נמאס. כן, זה מקצוע מאוד שובר, יש הרבה ביקורת, והרבה עיניים, במיוחד עלינו, כנשים, וזה מאוד משפיע". באילו סיטואציות הביקורת הלא הוגנת באה לידי ביטוי? סתיו: "היתה איזו סיטואציה שכדור נבעט משער לשער ולא הספקתי להגיע אליו, לטענת המבקר, בגלל שהרגליים שלי קצרות. אני נורא מהירה, אני זריזה, אבל לשופט גבר לא יעירו שהרגליים שלו קצרות, פשוט יבינו שהוא לא אוסיין בולט". רוני: "יש גם גברים נמוכים, קטנים, אבל אם זה גבר אז יגידו שליאו מסי נמוך וזאת לא מגבלה, אבל אצלנו זה יוזכר כמשהו שלילי שאמור להגביל אותנו על המגרש". סתיו: "גם אוהבים להקניט אותנו בכל

הרבה כבוד במגרש". יש הבדלים ביחס אליכן במגזרים השונים? "תראה, יש לי חברה ערבייה שהיא גם כן שופטת, וקצת ולא מקבלים אותה במ ־ גזר, אז היה כיף להגיע לאחד הכפרים ולראות את הכבוד שקיבלתי, לפעמים אפילו יותר מבמגזר היהודי. גם אם הם מטילים ספק בהתחלה, מהר מאוד הם מבינים שאני יודעת מה אני עושה". מהפרקט לדשא רוני, סייעת בבית ספר וסטודנטית לאדריכלות ועיצוב פנים, וסתיו, עו ־ בדת ב'איתוראן' וסטודנטית ). שתיהן תושבות 22 לקולנוע ( חולון. לא רק שלא היתה להן שום זיקה לכדורגל, הן בכלל גדלו במגרשי הכדוריד של א.כ. חולון ונבחרת תיכון קציר. "הת ־ חלנו לשחק כבר בגיל יסודי", מש ־ חזרת סתיו, "אבל הגענו לכיתה ט' ואח שלנו, תום, שבעצמו שפט בליגות נמוכות, הציע לנו להצטרף אליו, והוא קישר אותנו לחבר של ההורים שלנו, יוסי אוסידון, שהוא אח של השופט שי אוסידון שיותר מוכר לאוהדי הכדורגל. ובאמת, הלכנו לקורס בווינגייט, ואחרי שנתיים התחלנו ממש מלמטה, מליגות הילדים". למה בעצם לא לפרוש, אחרי הכדו ־ ריד, מספורט באופן כללי? רוני: "כי עדיין רצינו לעשות משהו ספורטיבי, והבנו שאין כל כך עתיד בכ ־ דוריד נשים". סתיו: "אני אוהבת לעשות דבריו

ש י ב נ י מ י ן ־שמש / צ י ל ו ם : י א י ר ש ג י א

לו 'בשביל מה אתה כאן? מה אתה עושה כאן? אתה שואל אותנו כי אנחנו בחורות?' אז הוא ענה: 'כן'". רוני: "אני חושבת שכמו הרבה אחרים הוא ניסה לשבור את הקרח, אבל יצא לו משהו מאוד חסר טאקט". אבל הוא בעצם משקף מציאות. קשה להתעלם מהכמות הדלה של שופ ־ טות ברמות הגבוהות. רוני: "אין ספק שמערי ־ מים עלינו כנשים קשיים מיוחדים, אבל זה גם כי הנשים

צילום: עוז מועלם | " מיתר שמש. "מהווה מודל עבורנו

92

1.4.2022 ˆ ידיעות ירושלים