ירושלים 01.04.22

צה הם בגלל אוחנה או חלילה באשמתו. שישה מחזורים לסיום העונה, כשבית"ר בסכנת ירידה מוחשית, אין אוהד אחד של המועדון שלא נושא את עיניו ומ ־ חפש סיבות לאופטימיות בתוך הייאוש הטוטאלי ששורר בבית וגן וביציעים. אוחנה, והוא צריך לשמוח מכך, הוא בין הבודדים בבית"ר, יש כאלה שיגי ־ דו היחיד, שמסוגל באמת, כשנחה עליו הרוח לייצר פרנסה שתביא איתה נקודות ושערים. זה לא מופרך ולא מוגזם, עם כל שלל הנסיבות המקילות שיש לו, ביניהן של בית"ר, 10 הפציעה, לצפות ממספר שהגיע לכאן בסכומים דימיונים־ שמונה מיליון שקל שולמו עבורו תמורת מחצית מכרטיס השחקן שלו והשכר שלו עמד אלף 100 כך על פי גורמים במועדון על לחודש (אחרי הקיצוץ הוא נותר עם "רק" אלף שקל שכר חודשי) שייתן תמורה 75 בעד האגרה. הצל שלי ואני מהרגע שבו נרכש אוחנה מהפועל מיליון יורו 2־ באר שבע תמורת קרוב ל עבור מחצית מכרטיס השחקן שלו, אף אחד בבית וגן לא פספס את ההזדמנות להשוות את מיכאל לאלי אוחנה. ברמה השיווקית זה היה אקט מבריק, במיוחד לנוכח העובדה שהחולצות של אוחנה החדש, לגמרי בזכותו של אוחנה ה'ישן', נחטפו כמו לחמניות. אבל ההשוואה לאלי אוחנה, כולל צילום משותף של השניים, שבבית"ר הריצו בכל רשת חברתית אפשרית, רק הכניסה את הילד מקרית יובל, שהיתה גם שכונת ילדותו של אוחנה המיתולוגי, לסחרור של משקל בלתי אפשרי על הכתפיים. אבירם ברוכיאן חווה דבר דומה בעבר כשהקפידו להזכיר אותו באותה נשי ־ מה עם דודו אורי מלמיליאן, ג'ורדי קרויף כמעט שלא הצליח לפתח קריירה ככדורגלן כשהשוו אותו בלי סוף לאביו יוהאן, ומיכאל אוחנה, שבילדותו בקבו ־ צות הטרום של בית"ר היה מי שהקפיד לקרוא לו 'מיכאלי' רק כדי להעצים את ההשוואה למקור, היה צריך להת ־ מודד גם עם תג המחיר המפ ־

אוחנה ואוחנה. השוואה שנשארה כגימיק שיווקי בלבד

לפני שרוטמן לקח את הכדור וגם לפני שעדי תמיר נדרש לתקן את ההחמצה. זה דווקא היה אקט בוגר. אוחנה יודע שהוא לא פנדליסט מצטיין, והוא חשש להקריב את טובת הקבוצה למען טובתו האישית. "הגיע הזמן שמישהו יבין שמיכאל אוחנה, הוא לא האיש שאמור לשים את הכדור ברשת אלא זה שמזין את החלו ־ צים ומבשל להם" אומר גורם בבית"ר. "מה לעשות שפעם אחרי פעם, אוחנה מצא את האסלביינק ואת שועה במצ ־ בים של מאה אחוז גול והם לא הבקיעו? אותו גורם ממשיך: "בכל הקבוצות שבהן מיכאל שיחק בעבר, החלוצים שלידו היו מסיימים את העונה עם מספרים דו ספרתיים בטור השערים. צריך גם לז ־ הדקות הכי טובות של בית"ר 65 כור ש־ 20 העונה כשמיכאל היה כשיר, היו הדקות במחצית השניה בסמי עופר מול מכבי חיפה וכל המחצית הראשונה מול הפועל חיפה לפני שבועיים כשמיכאל הוא הברומטר שלנו". אגב, במשחק מול הפועל חיפה, אוחנה סבל ממתיחה בש ־ ריר התאומים וברגע שנגמר לו האוויר והכאבים בשריר הכריעו והוא יצא, כמעט ולא ראו את בית"ר על המגרש. לא מעט אנשי כדורגל שאיתם שו ־ חחנו השבוע, אמרו לנו שזה לא ממש הוגן להפיל על אוח ־ אוחנה אמור להיות, אם ניתלה באילנות גבוהים, הקווין דה ברוינה של מנצ'סטר סיטי, זה שמנהל את המשחק, משחק מאחורי החלוצים ומספק את המסירה האחרונה לגול. הוא רחוק מאד, בלשון המעטה מביצוע המלאכה הזו

שית, במסגרת מצבת השחקנים בבית וגן אוחנה הוא כמעט היחיד שמסוגל לייצר פס לגול וכדור ברשת. כל זה כמובן על הנייר, כי עובדתית הוא עם שער ובי ־ שול אחד כשאנחנו בישורת האחרונה של העונה והוא פשוט לא מצליח לייצר לקבוצה שלו פרנסה. וזה לא שאוחנה לא משקיע. יש לו אוב ־ רדרפט של קיץ שלם שבו סבל מכאבים בברך ופספס את כל ההכנה לעונה. הוא ניסה לחפות על זה בעזרת אינספור אימונים אישיים, עבודה עם פסיכולוגית, ואפילו אנליסט פרטי שאחרי כל משחק מנתח עבורו את הביצועים שלו. הבעיה היא שבעוד אוחנה מייצר לא פעם מהלכי כדורגל שמציתים את הדמיון ומזכי ־ רים לכולנו מישהו אחר עם שם משפחה זהה, זה תמיד קורה, לפחות העונה, עד לפעולה האחרונה, מבלי להגיע לחלק החשוב ביותר בסיפור, וזה כדור ברשת. אם תשאלו את אוחנה, אגב, הוא לא אוב ־ ססיבי לגבי כמות השערים שלו העונה. עובדה שבמשחק האחרון בסמי עופר מול הפועל חיפה הוא ויתר פעמיים על התע ־ נוג לבעוט את הפנדל לזכות בית"ר, גם

המספרים של מיכאל אוחנה העונה: (שוות 815 דקות משחק: ‰ ערך לקצת יותר מתשעה משחקים מלאים) 0 שערים: ‰ 1 בישולים: ‰ 7 איומים לשער: ‰ 2 איומים למסגרת: ‰

לצתי ששולם עליו וגם אם חובת הוכחה בלתי אפש ־ רית. כי מה לעשות שגם במאה השנים הבאות לא יקום כאן חלוץ ברמתו

נה את תיק הכישלון של בית"ר. אז נבהיר: אף אחד לא חושב שהחולאים הר ־ בים של המועדון והקבו ־

ידיעות ירושלים ˆ 1.4.2022 99