ירושלים 01.10.25

.3 טאברש וקאלו הם לא היחידים בבית"ר שהו לחץ מכריע אותם. זה נכון גם לגבי שחקנים אחרים בקבוצה שההפסד להפועל ת"א, הפלישה של האוהדים לחדר ההלבשה לאחר מכן וגם הטירוף בקרב הקהל שדורש ותובע קבוצה שתיאבק על האליפות, בזמן שהיא לא ברמה של ומכבי ת"א וב"ש, גורם לא פעם לרגליים של לא מעט שחקנים להיות כבדות. שני הנצחונות האחרונים מול קרית שמונה וריינה אמורים לתת המון אוויר להם ולמערכת, אבל העסק ימשיך כנראה להיות תקוע ומו גומגם, עד שבבית"ר לא יפנימו שהם חיים ממשחק למשחק ולא מתוסכלים ומפוחדים מעצם העובדה שאין להם שום סיכוי להשיג את ב"ש ומכבי ת"א. במובן הזה, האג'נדה של הפועל ת"א, בדיוק כפי שאפיינה את בית"ר בעונה שעברה, לפיה אנחנו באים ליהנות ולספק חווית צפיה של כדוו רגל שמח מבלי להיכנס לחשבונות של מהי תקרת הזכוכית שלנו, עובדת בגדול. בית"ר חייבת לחזור לתפיסת עולם שכזו. עם כל הכבוד לציפיות של הקהל, יש מציאות. במציאות הזו, השחקנים של בית"ר חייבים להפסיק "לסבול" בגלל הפערים משתי המובילות כי אז גם המקום הטבעי של הצהובים שחוו רים באיזורים של מאבק על כרטיס לאירופה לא יושגו. .4 ההחלטה של ברק יצחקי להוציא במו שחק בריינה את גרו גורי מורוזוב בדקה היתה מסר ברור לשחקן וגם 40 ה לשאר האנשים על כר הדשא. מאמן בית"ר ניחן בהמון קרדיט לשחקנים שלו, הוא לעולם לא יאשים אותם או יפיל עליהם תיקים של כשלונות כמו ג'נטלמן אמיתי, אבל כשהוא מאבד את הסבלנות לגבי יכולת של שחקן כזה או אחר, הוא לא רואה בעיניים. מורוזוב, דשנו בזה בעבר, לא מספק את הסחורה ויצחקי גם במשחקים הקרובים צפוי לתת את הבמה לרועי אלימלך בתקו ווה שבית"ר תתחיל לשחק כדורגל גם דרך האגפים ובמקביל, בשאיפה שמוו רוזוב יתאפס על עצמו. .5 בית"ר תפגוש בשבת הקרובה את הפועל ) 20:00 פ"ת בטדי ( משחק שבניגוד למו פגשים מול קרית שמונה וריינה, הוא שונה לגמרי. הקבוצה של עומר פרץ היא לא קבוצה שמתגוננת ומגיעה כדי לחזור הביתה בשלום אלא משחקת התקפי ומסתכלת בלבן של העיניים גם ליריבות טובות ממנה. זה אתגר מבחינת בית"ר, כי לשחק בהליכה או בהילוך ראשון כמו מול קרית שמונה וריינה לא יעבוד כאן במיוחד עם חלק התקפי שכולל את סונגה, קליי, אדניי, וטאבי. בית"ר כמובן פייבוריטית, אבל לשחקני ההגנה שלה יהיה מאד קשה להתמודד עם המהירות והאיכות של החלק הקדמי של העולה החדשה וכדי להמשיך ברצף הנצחונות החניכים של ברק יצחקי יהיו חייבים להעלות את הרמה שלהם.

.1 אף אחד בבית"ר לא חגג או יצא מגדרו אחרי הניו צחון על בני ריינה, אם כבר היתה שם אנחת רווחה קולנית שטוב שהמשחק הזה עבר בשלום. אלה בדיוק היו התו חושות גם אחרי הניצחון על עירוני קרית שמונה, מה שממחיש עד כמה בבית"ר אמנם עומדים בצורה טובה אחוזי 66.6 , 15 מ- 10 ברף הנקודות ( הצלחה) אבל יש לצהובים שחורים המון סיבות לדאגה. מי שראה את המשחק מול חניכיו של סלובדן דראפיץ' מבין שבית"ר משחקת בהליכה. אין שום תנוו עה לא מצד המגינים, לא בקישור האחורי ובטח לא משלישית שחקני הקישור שאמורים לספק יצירתיות, שועה אצילי ומיכה. אלה למעשה, בדיוק הדברים שניסה אלמוג כהן בקיץ האחרון למנוע כשניסה לייצר פה עם ברק יצחקי קבוצה שעושה תנועה ללא הפסקה. התקווה היתה שמוזי, מנדי והחלוץ קאלו יהיו הגוו רמים המאזנים של חוסר התנועה של מיכה אצילי ושועה ויספקו מהירות וכדורים לשטח. זה לא קורה, ולכן בית"ר מסתבכת בכל פעם מחדש מול יריבות באופן יחסי נוחות כמו ריינה וקריית שמונה ואפילו סכנין שעלה מול בית"ר בחצי הרכב. בסוף, אי אפשר להפוך פעולות אישיות בודדות של שועה ואצילי לתוכנית עבודה. אי אפשר לשחק דקות ארוו כות בפול גז בניוטרל. מול הפועל ת"א, בית"ר שילמה על הגמגום הזה ביוקר, כי היא שיחקה מול יריבה עם איכויות שגם חתרה למגע ולא חיו פשה להסתפק בתיקו. ריינה וקרית שמונה נכנעו לבית"ר בגלל נאיביות ובגלל שהם עדייו עשו המון חשבון לשם הזה שנקרא בית"ר ירושלים. קבוצה פחות נאיבית מריינה לא מבצעת פנדל בתוספת הזמן של המו חצית הראשונה, קבוצה יותר קשוו חה מקרית שמונה לא שולטת בטדי מבלי למצוא את הרשת. אלמוג כהן ויצחקי יודעים שזה לא יחזיק לאורך זמן וגם לא יעבוד מול קבוצות איכותיות/גדולות שבית"ר תתמודד מולן. אין שום אפשרות לבצע שינויים בסגל עד ינואר וצריך למצוא את התשובות מתוך הסגל הקיים. יש כאן התלבטות אמיתית אצל הצוות המקצועי כי מצד אחד יצחקי וכהן מאמינים שמוזי למשל, חייב להיות בהרכב על חשבונם של אצילי ושועה כי רק ככה המשחק יהיה שוטף. מצד שני, גם הצוות המו קצועי מבין שאצילי ושועה, הם שני השחקנים היחידים שמסוגלים לתת לבית"ר תוצרת. הגול של בית"ר מול ריינה, זה של אצילי שהכריע את ההתמודדות סיפר למעשה עד ו � הם המ 77 ומספר 7 כמה מספר ציאים לפועל והווינרים של בית"ר כשהקפטן שם את הכדור על הראש של אצילי שסגר עניין. .2 בבית וגן יודעים ששום דבר טוב לא יקרה כאן אם בית"ר לא תקבל ערך מוסף אמיתי מהשחקנים הזרים שלה. זו הסיבה שבמועדון לקחו את אליסון

צילום: אלעד גרשגורן | טאברש. מנסים להחזיר אותו למסלול

עם כל הכבוד לציפיות של הקהל, יש מציאות. במציאות הזו, השחקנים של בית"ר חייבים

להפסיק "לסבול" בגלל הפערים משתי

המובילות כי אז גם המקום הטבעי של הצהובים שחורים באיזורים של מאבק על כרטיס לאירופה לא יושגו

קאלו. שער בכורה

אנרגטיים ועם חיות במשחק. דבר נוסף שפוגע בהם כמו גם בקראבלי הבלם, זו העובדה שהם מעולם לא שיחקו במועדון עם רף ציפיות תוו בעני שבו הדרישות אינן נגמרות. טאברש הגיע מקבוצות צנועות בליגות השניה והשלישית פורטוגל שבה המנטליות היא להעביר עונה בשלום. קאלו בליגה השבדית שיחק בקבוצות בליגות הנמוכות בשבדיה עד שהגיע לקבוצה שנלחמת על חייה בליגה הראשונה. אין להם את החומרים לרמות הגבוהות באמת שבהן באים לנצח כל משחק. בבית"ר מקווים שהשער של קאלו מול ריינה יגרום לו להיפתח. ההחו לטה של יצחקי לפתוח איתו על הסו פסל ולהעדיף על פניו את דור חוגי היתה ניסיון לקריאת השכמה עבור החלוץ. בסוף, הסיפור הוא לגרום לשניים הללו לדעת לעמוד בלחצים ורק משם אפשר יהיה לקוות שהם יראו את היכולת האמיתית שלהם. אם הם ימשיכו "להיחנק" מרף הציו פיות, בבית"ר יהיו חייבים לחשב מסו לול מחדש בחודש ינואר.

טאברש וג'ובנסקו קאלו כפרויקט, הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית. בודקים שם, מדי יום, מה חסר להם, למה הם זקוקים ועד כמה יש משהו שיכול להוסיף למצב הרוח שלהם. מקצועית, מראים להם המון וידאו, עובדים איתם באופן פרטני ומו ראים להם הלכה למעשה באימונים מה נדרש מהם. לגבי טאברש, במו שפט אחד, הדרישה היא מעורבות יתר במשחק. באופן יותר מעשי, זה להגיע קרוב לבלמים ולקבל את הכדור, להניע את המשחק, להיות האיש שמנסה להרוויח את הכדור כשהוא אצל היריב ולהוציא את הקבוצה קדימה. קאלו לעומת זאת, נדרש לחפש את השער, להיות זה שמנצל את התנועה שלו גם לכניסה בין הבלמים והאפשרות לפתוח אופו ציה מסירה למיכה, אצילי ושועה. לשחק עם הפנים לשער ולא לברוח לאיזורים שאין בהם שום משמעות. הבעיה של בית"ר עם השניים הללו, היא שברמת האישיות שלהם, מדובר באנשים מאד מופנמים. עדיו נים מבחינת היכולת שלהם להיות

ידיעות ירושלים ˆ 1.10.2025 71