ירושלים 02.02.24

מלחמת אחים תכירו: מולי ודרור נחמה, שני אחים שגדלו בבית בית"רי, עד שדרור ‰ החליט לעבור לצד האדום של העיר שנה, הם מתכתשים 50־ מאז, יותר מ דרור בטוח שהפועל תחזיר ‰ ביניהם מולי לא מבין על איזו ‰ עטרה ליושנה האח הצהוב מצקצק ‰ עטרה מדובר לזה ‰ בלשון שהאימפריה עוד תחזור האדום אין ספק שהמהפך בהגמוניה ‰ של ירושלים הוא רק עניין של זמן לכו תאמינו שביומיום הם החברים ניפגש ביום שני (כי ביום ‰ הכי טובים ראשון כל אחד יישב ביציע אחר)

ספורט

שלומי אהרוני

האחים דרור ומולי נחמה מייצגים כנראה המון משפחות ירושו למיות, כאלה שבעץ השורשים שלהם יש אוהדים צהובים של בית"ר ואדומים של הפועל, שבאירועים משפחתיים או בארוחות שבת הם האנשים הכי קרובים ו � דקות, בדרבי היר 90 בעולם, א במש ך שלמי, הם הופכים לאויבים ספורטיביים משני מחנות שונים. וחצי, מבוגר מדרור בשנה 59 מולי בן וחצי. השניים, שכבר מזמן לא גרים ביו רושלים (מולי בתל מונד ודרור במושב מסילת ציון) גדלו בקרית היובל לאבא אוהד שרוף של בית"ר שלקח אותם בכל שבת לימק"א, ושם, ביציע העץ, גידל אותם לאהבת המנורה. הטוויסט בעו הפועל זכתה 1973 לילה התרחש כשב־ בגביע הראשון בתולדות הכדורגל בעיר ודרור החליט לעבור לצד האדום. "הפוו על אז היתה הקבוצה הבכירה של העיר, במציאות שבה הקבוצות היו מזוהות פוליטית, בית"ר עם חרות והפועל עם ההסתדרות. אבא שלנו היה ליכודניק בכל רמ"ח איבריו והוא גידל אותנו כליכודניקים וכבית"רים. בזכייה של הפועל בגביע כל החברים שלי בכיתה ב' חגגו והקניטו אותי. אמרתי לכולם שגם אני הפועל וגם אני שמח וחציתי

והפועל משחקת במקומות שכוחי אל". שנה חזרתי 20 דרור: "אחרי כמעט למגרשים עם הקמתה של הפועל קטמון. פתאום היתה לנו תקווה. פתאום קמה לתחייה האהבה הכי גדולה שלנו..." מולי: "אז אתה לא אוהד הפועל ירושו לים, אתה אוהד קטמון..." דרור: "אנחנו רשומים בהתאחדות לכו דורגל כהפועל ירושלים כל ההיסטוריה, הסמל, התארים זה אנחנו..." מולי: "אל תגיד תארים, תגיד גביע אחד 51 . אתה יודע כמה זמן עבר מאז? 1973 ב־ שנה אתם עם הגביע הזה. חוץ מזה, אתה אוהד של הצלחות. ברגע שהפועל ייפלו שוב אתה תנטוש אותם עוד פעם". דרור: "אנחנו לא ניפול כי אנחנו קבוו צה עם תשתית, עם ניהול ועם חוסן. לא כמו בית"ר שבכל פעם בא אליה בעל בית, מפרק אותה כלכלית וכל המדינה מפחדת לגעת בה אז היא משאירה אותה בליגה למרות חדלות פירעון. איזו עוד קבוצת כדורגל הצליחה לקבל מהבקרה התקציבית ארכות כמו בית"ר רק בשביל שהיא תישאר בענף כי אולי פחדו שיבו עירו פה את המדינה". מולי: "חביבי, אנחנו הקבוצה של המו דינה. אין רחוב במדינת ישראל שאין בו אוהדי בית"ר. תמיד יהיה בעל בית שיו

את הכביש כאוהד כדורגל". מולי: "אבא שלנו אמר שדרור הוא הכו בשה השחורה של המשפחה, שהוא ילד מרדן ועקשן שעושה בכוונה הכל הפו . באותם ימים אמא שלנו לקחה אותנו ל'ספורט הבירה'. אני יצאתי צהוב-שחור מכף רגל ועד ראש ודרור אדום מכף רגל ועד ראש. מיותר לציין שאבא שלנו מאוד לא אהב את זה". דרור היה מלווה את הפועל לכל מקום, מולי את בית"ר. בזמן שדרור חווה מפחי נפש רבים, מולי חגג אליפויות וגביעים ועל פי רוב גם נצחונות בדרבים. הקדו נציה של יוסי סאסי וויקטור יונה שברה את דרור, שבשלב מסוים נשאר אוהד אדום פסיבי שלא מגיע למשחקים. מולי המשי לרכוש מינוי למשחקי בית"ר בכל עונה. "התסכול ממצב הקבוצה אכל אותי. הייתי מגיע לעבוד במשחקים בחו ברת השמירה של האצטדיון כדי לפחות להרוויח כסף מהצפייה במשחקים. בשלב מסוים הפכתי לאוהד פסיבי שרק צופה בטלוויזיה". מולי: "אי שנהניתי באותם ימים להו מהמקרים 99 סתלבט עליו. איזה כיף. ב־ שהייתי אומר לו 'היום אתם מפסידים', גם צדקתי. אי גדלת בבית בית"רי וזה מה שבחרת? אנחנו נוסעים לבלומפילד

דרבי בימק"א. אומרים שהיה | פה שמח צילומים: פרטי

בוא למותג כזה. תמיד יהיו לנו אוהדים בעשרות אלפים, לא כמוכם שמביאים בלחץ אלף איש למשחק. בגלל הכוח והעוצמה שלנו ארון התארים שלנו מלא".

2.2.2024 ˆ ידיעות ירושלים 50