ירושלים 02.06.23

אוהדי בית"ר עם גביע הדמה. הדבר האמיתי הגיע לגן צילום: עוז | סאקר מועלם

ברוכיאן. הפעם | מהיציע צילום: ראובן שוורץ

אבירם ברוכיאן

לצאת מהיוטיוב אבירם ברוכיאן העביר לילדיו את מורשת הקרב של בית"ר דרך היוטיוב ‰ הפעם סוף סוף הוא והם זכו לראות במו עיניהם מהיציע בסמי עופר את הקבוצה עם סמל המנורה זוכה בגביע עם שני ילדיי. אינספור הגעתי לסמי עופר פעמים הראיתי להם את הרגעים הגדולים של בית"ר ביוטיוב. חיכיתי כבר לרגע שהם יחוו משהו גדול במו עיניהם., יבינו סוף סוף מי היא ומהי בית"ר. כשחקן על הדשא, הדברים תלויים בך. אתה יכול לצעוק על הש־ חקנים שיתעוררו, לקחת פיקוד ועם פס חכם או איזה דריבל להשפיע על התוצאה. הפעם, כאוהד, כל מה שאתה מתפלל אליו ומייחל לו זה שכולם יהיו בריאים, שכולם יהיו מפוקסים ומחויבים ויבינו את גודל המע־ מד. ניסיתי בכל מיני מדיות בתקשורת, וגם כאן בעי־ תון הזה, להבהיר לשחקנים ש"האושר שלנו ברגליים שלכם". שמחתי לגלות שכל אחד ואחד מהשחקנים שעלו על הדשא בסמי עופר היו ברמת מחויבות סופר גבוהה, נתנו את הכל, קפצו שני שחקנים על כל כדור. ככה מנצחים, ככה בית"ר צריכה להיראות. היה סביבי לפני המשחק הרבה הפנינג. אמרו לי בכל מקום "אתה האחרון שעשית את זה וזכית עם בית"ר בגביע". הכי חשוב בעיניי היה שכבר יפסיקו לדבר על מה שקרה , שיהיה לנו במו עינינו רגע מזוקק של אושר 2009 ב־ עם זכייה בגביע ובלי שום בעיה שכל התהילה תהיה של הדור הנוכחי. אני אוהד בית"ר. זה הרבה יותר חשוב לי מהיותו 'שחקן עבר'. כאוהד, מאה אחוז ממני היו במתח, ציפייה ורצון עז שהערב ההוא בסמי עופר ייגמר בש־ מחה. הרגע שבו הבנתי שהגביע הוא שלנו היה בשער השני של פרד פריידי. היה לי ברור שעם תוצאה כזו ועם הטירוף שהיה מכיוון שחקני בית"ר, יוסי אבוקסיס שהיה באמוק והצבא הצהוב שלנו ביציע שפוצץ את האצט־ דיון, שום כוח שבעולם לא ימנע מאיתנו את הזכייה. אני יודע שכל מי שהיה במעמדים האלה מחכה לרגע של טקס ההנפה. זו החותמת, ההתרגשות, השיא של הערב. לצערי נמנע מאיתנו לחזות בטקס הזה. בית"ר, פרט לתקציבים, לא נופלת בדבר מהקבוצות הגדולות. זו הסיבה שהיא יכולה בכל שנה נתונה ללכת עד הסוף במפעל הגביע. זה לא מרתון של ליגה שבו האיכות, הניסיון והמשאבים מדברים. זה משחק אחר שנים בלי זכייה בגביע הן יותר 14 לגמרי. בגלל זה מדי זמן עבור מועדון כזה. אני מקווה מאוד שהשמחה הזו תחזור מהר ולא ניאלץ לחכות שוב כל כך הרבה זמן. אני אומר תודה לכל שחקן ושחקן שנתן את כל מה שיש לו כדי שהקהל המדהים הזה שמונה מאות אלפי אנשים ירווה נחת. אני מאושר עבור ילדיי, שראו מקרוב את מה שאני מספר להם כמורשת קרב כל כך הרבה זמן, שבית"ר היא בלב ובנשמה, ושהיא אחראית למצב הרוח שלנו, ושהפעם היא עשתה את זה בגדול והחזירה לכולנו את החיוך.

אלי ואופק אהרון. מרגש צילום: האלבום הפרטי |

אלי אהרון

הגשמתם לאופק את החלום של בית"ר, נהרג בתאונת 1 בני אופק אהרון, קצין בקומנדו והאוהד מספר אימונים ‰ ביום הגמר נערך טקס לחללי הקומנדו, אבל העדפתי להגיע לסמי עופר כי זה מה שאופק היה רוצה

מר יצחק הרצוג שמע אותי כמו גם ראשי ההתאחדות לכדו־ רגל, וכך נסללה הדרך שהגביע יוענק לבית"ר בבית הנשיא. לפני משחק הגמר הגעתי לבית וגן. פגשתי שם את יוסי אבוקסיס ואופיר קריאף. קריאף אמר לי שהדמעות שלי, דמעות של כאב ועצב, יתחלפו בכאב של שמחה. בבית"ר הבטיחו לי שאחרי הזכייה בגביע הם יביאו את הג־ ביע לחלקה הצבאית של אופק בבית העלמין בגן יבנה. של־ שום, ביום רביעי הם הגיעו לכאן, עם הגביע. אופיר קריאף, מאיר הרוש, הדובר אסף נחום והמון אוהדים עם הגביע. היו המון דמעות והתרגשות. התחושה היתה סגירת מעגל בלתי נשכחת. תודה שהגשמתם לאופק את החלום. * הכותב הוא אביו של רס"ן אופק אהרון ז"ל, אוהד בית"ר שנהרג בתאונת אימונים

לפני משחק חצי גמר הגביע אופק בני הגיע אלי בחלום ג � . בגמר ה 1:3 ואמר לי שבית"ר תנצח את מכבי תל אביב ביע בחלום הוא הבטיח לי שני דברים. הראשון שבית"ר לא . 0:3 תעלה בצהוב־שחור אלא בכחול, והשני שהיא תנצח שעתיים לפני המשחק היה טקס של חללי הקומנדו, אבל ויתרתי על הטקס ונסעתי לסמי עופר, כי זה מה שאופק היה רוצה ואני כאן כדי לקיים את הצוואה שלו, בטח אחרי שהוא אמר לי בחלום שבית"ר תזכה בגביע. בבוקר של יום רביעי, יום למחרת הגמר, דובר בית"ר ירוש־ לים אמר לי: "רוצים לקחת מאיתנו את הגביע". התראיינתי ושאלו אותי "מה יהיה, הגביע לא יגיע אליכם?" 13 בערוץ ביקשתי בכל לשון שיעניקו לבית"ר את הגביע כי זה היה הח־ לום של אופק. הסברתי שהפריצה למגרש היתה נטו משמחה על זכייה בגביע בלי לפגוע באף אחד. לשמחתי נשיא המדינה

55 ידיעות ירושלים ˆ 2.6.2023