ירושלים 02.10.24

האור שהגיע ביום הכי שחור רגע אחרי שאירנה אליהו משכונת גילה ילדה את בנה, 8 החלו האזעקות ובעלה קיבל צו "כשנכנסתי לבית החולים העולם היה רגיל, וכשיצאתי הוא השתנה", מסכמת אירנה באוקטובר, "בגלל 7 אליהו, תושבת שכונת גילה בירושלים, את חוויית לידת בנה ב סיבוך בלידה עד שעות הצהריים הייתי בחצי הכרה ורק בערב התחלתי קצת להבין מה ." 8 קורה כשחזרתי לעצמי והתחלתי לקרוא חדשות כשבמקביל בעלי כבר קיבל צו ) וביום בו פרצה המלחמה בא 3.5( ) ואידל 6 לאירנה ובעלה דביר יש שתי בנות מאיה ( באוקטובר", משחזרת אירנה 7 לעולם גם ליאור דוד. "אושפזתי ב'הדסה' כמה ימים לפני באוקטובר התחילו 7 ל- 6 "בגלל שירדו לי המים שמו אותי בתור לזירוז. בלילה בין ילדתי. זמן קצר 6:54 ובשעה 1 צירים. ירדנו אני ובעלי לחדר לידה שנמצא בקומה מינוס אחר כך התחילו האזעקות. "הייתי במיטה והתאוששתי אחרי הלידה והאפידורל. ופתאום בעלי אמר 'יש אזעקות מה זה השטויות האלה'. בגלל שחדר הלידה ממוגנים אז לא דאגנו אבל סירבנו שייקחו את התינוק לתינוקייה ורצינו שיישאר איתנו. השאירו אותו איתנו כמה שעות. אחר כך כבר לקחו אותו לתינוקייה ובכל פעם שהיתה אזעקה בעלי היה רץ, מוציא את העגלה דקות". 10 למסדרון ונשאר איתו באותו שלב אירנה סבלה מסיבוך שאחרי לידה, "איבדתי המון דם ולא הבנתי בכלל מה בעלי קיבל טלפון שיש 13:00 קורה, הייתי בחצי הכרה. כשהעלו אותי למחלקה בסביבות . הם לא האמינו שנולד לנו בן, הוא צילם את המדבקה על עגלת התינוק וקיבל 8 לו צו יום ממילואים, ואז חודש אחרי הוא גוייס וחודשיים לא היה בבית אלא רק 30 פטור ל הגיע לגיחות קצרות. "כל שלושת החודשים הראשונים המחשבה היתה 'לאיזה עולם הבאתי את הילדים'. אפי־ לו החלב נגמר לי אחרי שבועיים בגלל הלחץ ולא יכולתי להניק. באותו יום לא היה לי עצב לא הבנתי מה קרה ולא ידעתי. גם כשהבנתי לא הבנתי עד הסוף. לא יכולה להסביר את השילוב של חיים אל מול המלחמה". השם בא גם הוא בהשראת האירועים, "תמיד ידעתי שהשם השני יהיה דוד על שמו של אבא שלי ז"ל , אבל הבנו שזה האור של היום השחור הזה, החיים שנכנסו והאירו בתוך כל העצב שהיה. זה ילד הכי חייכן ורגוע שאי פעם הכרתי - בגלל זה בחרתי את השם ליאור כשם ראשון". לגבי החגיגות לגיל שנה אירנה פוסקת שאת יום ההולדת לא יציינו באותו היום, "גם בגלל המצב וגם בגלל שלבעלי היו חברים שלא חזרו מהקרב, יכול להיות שנעשה משהו מצומצם אבל לא בתאריך הזה בוודאות. לפחות בכמה שנים הקרובות לא נחגוג בתאריך הלועזי". מלמד –ֿ מירב שלמה

משפחת גיאן. | אזעקה ותפילה צילום: פרטי

חגיגה בטעם חמוץ-מתוק כשפייגי גיאן ילדה את בנה הבכור, היא לא ידעה שבנה של המיילדת, ששמרה על רוגע, בדיוק גויס למילואים בלבד. לה ולבעלה 21 זו היתה הלידה הראשונה של פייגי גיאן הצעירה, בת מארק זו לידה ראשונה שהתרחשה לצד אסון לאומי בו נלקחו חיים רבים. בני הזוג עלו לפני שנתיים מניו יורק וכיום מתגוררים בשכונת רחביה בירושלים. "ידענו שאני צריכה ללדת ביום שישי או שבת", סיפרה פייגי. "אז הלכנו כבר בערב שבת. בבוקר בעלי היה בתפילה בבית הכנסת למטה ואני נחתי ואז שמענו את האזעקה הראשונה. הייתי מבולבלת. חשבתי שזה אזעקה של כיבוי אש, בעלי חשב שזה אמבולנס. ראיתי על הפנים של המיילדת שמשהו קורה, אבל היא שמרה על רוגע. אמא שלי נלחצה, אבל המיילדת אמרה לה שתירגע ולא תחשוב על כלום חוץ מהלידה". נולד התינוק ועד אז פייגי לא ידעה כלום. איימי מייקל, המיילדת 13:53 ב הוותיקה הרגיעה את הזוג הצעיר באנגלית, בעוד שהיא מסתירה את חרדתה לבן שלה שגוייס למילואים. "יצאתי להביא לה אוכל וראיתי למטה את כולם רצים ועצבנים", מצטרף מארק לשיחה. "ידעתי מה קורה אבל לא אמרתי לפייגי כלום". "אני חושבת שזה מה שעזר לי ללדת ברוח טובה", אומרת פייגי. "כתבתי לאיימי מכתב והודיתי לה. מההתנהגות שלה לא יכולתי לדעת שיש מלח־ מה. זו היתה לידה מיוחדת במינה, אפילו אמא שלי תגיד שלמרות הכל זה היה היום הכי טוב בחיים שלה והרבה מזה בזכות המיילדת". ק"ג ואפילו עם שתי שיניים. "רק אחרי 4.1 אברהם מאיר נולד במשקל הלידה ראיתי את כל הצוות עם פנים של תשעה באב והבנתי שיש מלחמה קשה. שאלתי את עצמי: אולי יש חילוף נשמות? מיהו? מהו? הוא היה מואר ביום הזה והוא ממש תינוק טוב. "בגלל שהוא נולד ביום הזה, הוספנו לו את השם מאיר, כדי שיאיר את העולם". הימים הראשונים כהורים טריים בעיצומה של מלחמה היו מאתגרים, "שמ־ רתי על הילד בלילות וכל רעש ששמעתי הקפיץ אותי", אומר מארק. "אני זוכר את הברית ואת פדיון הבן, לא יכולנו לשמוח באמת. חצי מהאנשים לא רצו להגיע, בסוף הישיבה שלי ששם היה האירוע הביאו אנשי ביטחון". בשמחת תורה תהיה משפחת גיאן בארה"ב ותחגוג שנה להולדת בנם הבכור, "נהיה עם המשפחה. הוא הנכד הראשון והוא הכוכב של המשפחה. אני יודעת כמה המדינה שלי סבלה ואני מסתכלת עליו כל הזמן ואני אומרת המלחמה עדיין בעיצומה כל כך הרבה זמן, החטופים עדיין בעזה ומשיח עוד לא הגיע ואיבדנו כל כך הרבה אנשים. זה חמוץ-מתוק". אבישג זוהר

"רק אחרי הלידה ראיתי את כל הצוות עם פנים של תשעה באב והבנתי שיש מלחמה קשה"

"בכל פעם שהיתה אזעקה בעלי היה רץ, מוציא דקות" 10 את העגלה למסדרון ונשאר איתו

משפחת אליהו. חגיגה צילום פרטי | בתאריך אחר

ידיעות ירושלים ˆ 2.10.2024 71