ירושלים 02.10.24

חופשה בין המילואים של הבעל לשל הגיס

גיבורות על

איתה בלידה ושאנחנו לא יודעים אם בעלה יספיק להגיע או לא, ואם הוא יהיה בכלל זמין כדי לדעת את זה. זו היתה תחושת אחריות כבדה. בסוף היא ילדה כשהחתן שלי בדיוק הגיע. אחרי הלידה היתה לי נקודה מאוד קשה. יש לי ילד אחד בעזה שאני לא יכולה לתפוס אותו. יצרנו קשר עם המפקד שאמר שהוא לא זמין מסיבות מבצי עיות - וזה מה יש. ואני רוצה שהוא ידע שנולד לו אחיין. אני מספרת את זה לכל העולם ואני לא יכולה לספר לבן שלי, זה היה מאוד קשה. בלילה קיבלתי ממנו הודעה ממספר שאני לא מכירה: שלום אמא, זה אברהם. אני בסדר גמור. בטח כבר מגיע מזל טוב, אני בטוב. מיד עניתי לו בהתרגשות: היום יום רביעי, אוריה ילדה בן". "וברור יש גם רגעים מעצימים. ראיתי בשבועיים הראשונים שמי שעי סוק בעזרה לזולת עולה למעלה ולא שוקע למטה. הייתי כל היום עסוקה. אני מרגישה שאני לגמרי צינור, וכי שאת במקום הזה - אפשר רק לגדול". "מבחינתי נשות המילואימניקים הן אלופות, הן מדהימות, הסלוגן הזה של נשות העורף החזקות, הוא אמיתי, ואני חושבת שהחיילים שלנו מצליחים בזי כות העורף החזק שהן נותנות. יחד עם זה, מי שזקוקה לעזרה שלא תתבייש לבקש. כל כך הרבה אנשים מסביבנו רוצים לעזור וישמחו לעזור. בשביל מה אנחנו פה אם לא בשביל לעזור לכם? שיהיה לנו הרבה בשורות טובות לעם ישראל ושנדע לגדול מהמלחמה הזו ושנחזור לאחדות הגדולה שהיתה בתחילת המלחמה".

"היום אוריה ילדה בן"

,)44( עפרה בן-דוד 24 . הגדולה בת 9 נשואה לנדב פלוס נכדים, הקטן 3 . סבתא ל- 6 והקטן בן שבהם נולד במלחמה. מהיישוב עפרה. עפרה אחות בטיפת חלב, עובדת בקוי פת חולים כללית בעפרה, בפסגות, עלי ובתל ציון. הייתה רכזת תושבים של היישוב עפרה במשך שנתיים וחצי, עד פסח האחרון. נדב עובד בחברת יזמות של נדל"ן במגדלי דוד, ומשרת ביחידת אית"ן בצפון (איתור נעדרים). ), והחתן גויסו גם הם. 21 בנוסף הבן ( בבוקר התקבלה הודעה 08:15 "ב בקבוצת הכוננות של היישוב שיש אירועים קשים בדרום ועל כולם ללכת לבית הכנסת עם נשק", משי חזרת עפרה. "הפחד הגדול היה שזה יגיע גם אלינו", סיפרה בן דוד. "בעלי והבן שלי היו כל הזמן בכוננות ובקשר עם המפקדים. במוצאי החג הם יצאו וגם אני הייתי צריכה לצאת לתפי קיד שלי. אני פתאום קולטת שאני ילדים ויוצאת מהבית 6 משאירה פה ואני גם לא יודעת מתי אני אחזור. כי אם תהיה חדירה ליישוב, אני לא לשמור על הילדים 14 משאירה בן

ועוד האחיות שלו בהיסטריה". בעוד בן דוד ביקשה מהשכנה המי סורה לשמור לה על הילדים, הודיי עה לה הבת הנשואה השניה שהיא מגיעה להיות אצלה ולדאוג לאחים משפחות 700 שלה. "מתוך למעלה מ משפחות של מגויסים. 350 ביישוב, יש בימים הראשונים לא הבנו איפה אנחי נו עומדים, כולם היו גם המומים ובי שוק. המון בנות יישוב נשואות שגם לא גרות עם ההורים, באו להיות עם ההורים. היו המון נכדים ביישוב, יותר ממה שאנחנו רגילים". בן דוד תמרנה בצורה מעוררת השי תאות בן הדאגה למשפחות היישוב, העבודה והילדים. "זה שהבת שלי נכנסה הביתה ואמרה 'אמא אני בבית, הכל בסדר, אני אהיה פה'. היא התכי וונה לזה. היא עברה לגור בבית שלי, בישלה ארוחות, היתה עם הילדים, היא היתה שם ויכולתי להיות בעבודה ולהי תעכב שם אם צריך". "בעבודה היה את החזית האינטני סיבית של היישוב, חשיבה של לאיזו קבוצה אנחנו מתייחסים עכשיו? לדוי גמה גם הסבתות מגוייסות, הבנות

צילום: ויקה אלקין | עפרה בן דוד

שלהן חזרו לישוב עם הנכדים והן חוזי רות לגדל ילדים קטנים פתאום, הילי דים האלה לא שייכים למסגרות של היישוב ואם לא נדאג להן לפעילות הם י � . והיתה העבודה בט 24/7 יהיו בבית פת חלב. לדאוג ליולדות שהן בדיכאון אחרי לידה. אני הצד שצריך לתמוך בהורים. ופתאום במלחמה אני קולטת שהמקום הזה הוא פי אלף יותר משמי עותי כי הבעל שלה לא נמצא ויכול להיות שאף אחד לא שאל אותה היום 'מה שלומך?'. ואת שואלת את השאלה הזאת והן מתחילות לבכות". "הבת הגדולה שלי התחילה את החוי דש התשיעי שלה בשמחת תורה, והחי תן שלי היה בצפון באזורים שרוב הזמן אין קליטה. היא היתה עם שני קטנים. ידעתי שהיא בונה על זה שאני אהיה

2.10.2024 ˆ ידיעות ירושלים 86