ירושלים 03.05.24

תרבות

צילום: נעמה פז

/ אבישג זוהר /

/ תערוכה / יצירת המופת של הנופל ) היה 2023–2002 איתן רוזנצווייג ז"ל ( אומן ישראלי צעיר ומבטיח, שנפל בעת הלחימה ברצועת עזה. בתערוכה שמוצגת במוזיאון ארצות המקרא מו־ צגת יצירתו "קומא, מי עפצים וקנק־ נתום" – שמשמעותה בארמית רכיבי הדיו אשר שימשו סופרי סת"ם לכתי־ בת טקסטים מקודשים. ד"ר ריסה לויט, מנכ''לית המוזיאון, נחשפה לסיפור האישי של רוזנצווייג וליצירתו והציעה להקים לה תערוכה במוזיאון. לדבריה: "הרגשתי שעבודתו חיה ופועמת, ונכון להציגה במוזיאון שמחבר חפצי אומנות מהמזרח הקדום ומשקף עמים ותרבויות של תקופת המקרא". "קוּמּא" המגילה שאורכה כשלושה מטרים, מעוצבת בקפידה בטכניקה המורכבת והתובענית של רישום בדיו באמצעות ציפורן על בד. בחירת אופן הביצוע ושם היצירה שני־ תן על ידי האמן מבטאים את שאיפתו ליצור מעין ספר תורה חזותי ולערער בכך על התפיסה שליהדות חסר מימד ויזואלי. המגילה, שעליה עבד רוזנצ־ וויג במהלך מגפת הקורונה טווה רשת מורכבת ומסועפת של ציטוטים אמ־ נותיים המַפנים את הצופה אל מספר מקורות כגון המקרא, התלמוד, ספרות הקבלה, השירה העברית לדורותיה, עולם המחשבה של תרבויות המז־ רח הרחוק, תולדות האמנות והממצא הארכיאולוגי.

יוחאי רוזנברג. "הפך למסע | " שורשים צילום: טרלן בן אבי

בעקבות אינדיאנה ג'ונס הישראלי צילום מתוך הסרט | מאיר בולקה בבית העלמין היהודי שהפך לפארק

טלפון מסתורי שקיבל הבמאי יוחאי רוזנברג לקח אותו למסע בפולין בעקבות מלחמתו של אדם אחד נגד הפיכת בתי קברות יהודיים לפארקים לכלבים ובתי כנסת לפאבים ומועדוני לילה

קיבל במאי לפני כשלוש שנים הדוקו יוחאי רוזנברג, טלפון ממישהו שה־ ציג את עצמו בתור "צייד קברים". רוזנברג תהה בקול מה זה אומר והזר פשוט השיב: 'בשבוע הבא אני נוסע לפולין ואתה בא איתי'. ככה מתחיל המסע של רוזנברג וככה מת־ חיל הסרט שלו שישודר ביום השואה ברשת .) 23:15 בשעה 5.5 ( 13

אוצר יהודי בחצר הבית

הציון או את הסימון שהמקומות האלה היו פעם, שגרו שם פעם יהודים, שנקב־ רו שם יהודים. ואז התחילו להגיע אליו פניות וסיפורים מאנשים ששמעו על פו־ עלו. "חסידים פונים אליו שיחפש עבורם קבר של אדמו"ר, היינו בבית של אדם שהוא קיבל מידע מצאצא של משפחה על כך שיש לו אוצר בחצר שמשפחה יהודית החביאה בשואה ועדיין לא נחפר אבל בעל הבית עדיין לא מוכן שיחפרו שם. התפתח שם ויכוח ואני כבמאי הייתי מת שיחפרו בשביל שיהיה לי את האוצר, מצד שני אני גם מבין את הזקן הפולני שנכנסים אליו הביתה. זה סרט ששם אותך במצבי קצה". "הרבה מאבקים לא מצליחים", מעיד רו־ זנברג, "אבל זה המסע שבולקה יצא אליו ומה שאני חושב שמעניין זה שיש לו המון טכניקות של איך הוא נאבק, למשל: הוא עמד בבית קברות עם שלטים ואמר 'אל תחרבנו על ההורים שלנו', במקרים אחרים הוא מגייס בוטים להדיח ראשי ערים שמ־ קדמים בנייה על מקומות שהם קברי אחים יהודים. הרבה פולנים רואים בו אויב, אבל יש גם פולנים שהם בעצמם מרגישים משי־ כה להתעסק בעבר הזה. יש כומר שרואה בזה מחויבות דתית לברית בין היהדות לנ־ צרות, אז הוא יוצא למאבק ביחד איתו כדי לשמור על גיא הריגה שנרצחו בו יהודים. "בולקה אומר משהו שבעיניי מעניין באובססיה שלו", מסכם רוזנברג, "הוא שנים לא 200 אומר: 'זה גדול עליי', גם יספיקו בשביל לעשות את מה שהוא עושה, אבל הוא ממשיך בכל הכוח".

גיבור הסרט הוא מאיר בולקה, צלם אוכל שמתקרב לשנות השישים לחייו. לפני כעשר שנים הוא הגיע לעיר שבה נול־ דו אביו וסבו וכמו כל יהודי שמגיע לעיר אבותיו ביקש לפקוד את קברי המשפחה

/ הרצאה / כבוד למשוררת נשכחת

"הוא גילה שבית הקברות הפך לפארק כלבים ואת המצבות הוא גילה משמשות אבני בנייה של חומת בית הקברות קתולי שנמצא ליד. הדבר הזה טלטל אותו", אומר רוזנברג. "מבחינתו הם כאילו גם מכרו את הסיפור של המשפחה שלו וגם עשו לזה שימוש משני, הוא הרגיש 'הרצחת וגם ירשת'". בולקה התחיל לחקור בנושא וגילה שיש ארבע מאות בתי קב־

), נשוי לרעות ואב 49 רוזנברג ( לארבע בנות, נולד בירושלים וכיום מתגורר בתקוע. הוא כבר צילם והפיק כמה וכמה סרטים העוסקים בשואה שזכו לשבחים רבים. "את כל הסרטים, וגם סר־ טים בנושאים אחרים, אני מתחיל בתחקיר ובהיכרות עם גיבור הסרט", הוא מסביר "הפעם זה היה אחרת".

יום השואה והגבורה תשפ"ד

המתרגמת דינה פון־שוורצה, המשו־ ררת מי־טל נדלר, ההיסטוריון פרופ' עודד היילברונר והעורך בני ציפר ייפגשו בבית הקונפדרציה לערב רא־ שון בסדרה "כעוף החול" של מרכז חיים גורי שמציגה מחווה לשורה של יוצרים ויוצרות, שחוו את השואה וכ־ בשו מקום של כבוד ביצירה העולמית והישראלית. הפעם תעסוק הסדרה ,) 1970–1891 במשוררת נלי זק"ש ( שחלקה עם ש"י עגנון את פרס נובל ונדחקה מאור 1966 לספרות בשנת הזרקורים, בין השאר בגלל סלידתה מן הפומביות. השואה, ממנה ניצלה בעור שיניה כשהועברה מגרמניה לשבדיה, שם חיה עד סוף ימיה, היתה לנושא כתיבתה המרכזי. . 19:30 בשעה 8.5 מתי?

רות יהודיים שעברו מחיקה ושינוי ייעוד. הוא הרגיש שבפולין מנסים למחוק כל מה שקשור לעבר היהודי שם והחליט לצאת למאבק שהפך למשימת חייו. "הוא קורא לעצמו אינדיאנה ג'ונס היהודי כי באופן שבו הוא נאבק הוא משת־ מש בהרבה איסוף מידע וכל מיני רעיונות ומצלמות נסתרות ודברים כאלה, וגם בזה שהוא נכנס לסיפורים הרבה פעמים בלי סיכוי ומשתמש בכל מיני דרכים בשביל להשיג מידע. אני יותר הרגשתי שהוא כמו קצת בלש של פעם, כזה שנוסע לבד במ־ לונות בפולין וחוקר". צייד הקברים מנסה לפחות לשמר את

שבוע וחצי אחרי הטלפון המסתורי, רו־ זנברג כבר היה על מטוס בדרך לפולין והתחיל לצלם, "קודם קפצתי למים ואז התחלתי להבין איך שוחים בביצה הזאת, מי הדמות ומה הסיפור שלי. נסענו ימים שלמים לאורכה ולרוחבה של פולין", מגלה הבמאי. "אני בן למשפחה פולנית שורשית משני הצדדים. בדיוק גם אבא שלי נפטר במהלך העשייה של הסרט וזה היה לגמרי גם קצת מסע שורשים עבורי. "התעסקתי בשואה בכמה סרטים שעשי־ תי, אבל זה לא סרט עדות", הוא מסביר, "זה סרט על מאבק על הזיכרון היהודי שקורה היום".

40

3.5.2024 ˆ ידיעות ירושלים