ירושלים 03.11.23

יעל ינקוביץ. "זו פעם ראשונה שבכיתי בעבודה"

"כשנכנסתי לעבודה לא ציפיתי לסיוט כמו בשלושת השבועות האחרונים. באתי כדי לטפל בקשישות בסוף ימיהן, לא בשקיות ענקיות שאת לא מצליחה להבין היכן האם והיכן הילדים"

נה שרק כך ננצח ונקרב את הגאולה". למרות הכל, ינקוביץ מספרת שהמראות שחז־ תה בהם לעולם לא יעזבו אותה. "אנחנו מקפידים לה־ תייחס לכל אדם כאן כעולם ומלואו. את משפחת זוהר (יניב ויסמין ובנותיהם קשת ותכלת) מנחל עוז ראיתי כמו כולם בערוצי התקשו־ רת. כשחיפשו אותם הפיצו כל כך הרבה את התמונות שלהם, ופתאום הם הגיעו אלינו. זו משפחה שגם נק־ ברה אצלנו בעיר. היו אזע־ קות בזמן שטמנו אותם אבל העובדים לא עצרו לרגע, המשיכו לעבוד כדי לקבור אותם כראוי. זו באמת שלי־ חות, וכשאני רואה נפטרת טהורה ומוכנה לקבורה אני

נה היא מקפידה לנצל אותו בתבונה. "קיבלתי פרופור־ ציות אחרות. כשאני מגיעה הביתה למשפחה שלי ועושה את הפעולה הפשוטה ביותר, כמו להכין לעצמי כוס קפה ולנשום אוויר, אני פתאום מרגישה שהשפיות חוזרת. "אני מעדיפה להישאר בבית עם המשפחה שלי. אני רוצה לראות את הילדים שלי מחייכים, לפנק אותם ולהכין להם משהו טעים לאכול. "אני משתדלת להתנתק מכל הרוע, לעצור את הד־ מעות. אני תמיד משתד־ לת שהבית יהיה נקי ויריח נעים. זה משהו שמשותף לכולם. אנחנו מחפשים עכשיו את הריחות הנעי־ מים. אין ספק שאחרי שאת רואה רוע בהתגלמותו את

שהמתינו זמן רב כל כך עד שהן קיבלו את הבשורה ואת יקיריהן. אנחנו לא רו־ צים לגרום להן לחכות עוד. "כפי שאמרתי, אני רגילה למראות קשים, אבל שום דבר לא משתווה לזה. היום כל אישה מקבלת משמעות אחרת כי את יודעת מהיכן היא הגיעה. כל שם מצלצל לך מוכר, אולי כי שמעת שהיא נעדרת ומחפשים אותה, אולי כי שמעת את הסיפור שלה ומה היא עברה. מגי־ עות לכאן משפחות שלמות, הורים ויל־ דים יחד, ולא פעם הם מגיעים במצב מזעזע. אנחנו מפרידים ביניהם לטהרה, נשים לנשים וגברים לגברים, ואז הם נקברים יחד. אנחנו עובדים קשה נפשית וגם פיזית, כי כל הזמן מגיעים עוד ועוד נפטרים, ולצערי אני יודעת שזה עוד ממשיך". ההתמודדות: "למדתי להעריך כוס קפה וקצת אוויר" בשבועות האחרונים יש לינקוביץ מעט מאוד זמן פנוי, לכן כשהיא מתפ־

היום שאחרי: "כולם יקבלו סיוע נפשי כמה שיידרש" מנכ"ל החברה קדישא, ניסים אלקס־ לסי, מספר על הרגע שבו הבין שהחב־ רה מצטרפת למאמץ הלאומי. "האירוע תפס אותי בשבת בבית הכנסת. התחל־ נו לשמוע התרעות צבע אדום במרחב, ובמקביל החלו להגיע קריאות לחלק . היה לי 8 מהמתפללים על גיוסם בצו ברור שאנחנו באירוע חריג ביותר, אבל ההיקף האיום והנורא נודע לי רק במו־ צאי שבת. קיבלתי טלפון ממנכ"ל המ־ שרד לשירותי דת, יהודה אבידן, והוא אמר לי שאנחנו באירוע שלא ידענו כמותו וביקש ממני להגיע לדיון חירום להיערכות למבצע לאומי להבאת כלל הנופלים והחללים לקבר ישראל. "במהלך המלאכה מתעוררות שאלות הלכתיות מורכבות אשר מצריכות הנחיות לצוותים. רב החברה קדישא, חבר מועצת הרבנות הראשית הגאון הרב רוז'ה, הנחה אותנו בפעולות הנ־ דרשות, ואנו פועלים כדי לתת לכל החללים את הכבוד האחרון על פי

"אני מסיימת בשעה שתיים בלילה ובחמש לפנות בוקר כבר חוזרת כי הגיעה עוד גופה של אישה, והרי מדובר במשפחות שהמתינו זמן רב ואנחנו לא רוצים לגרום להן לחכות עוד"

מרגישה שעשיתי את המקסימום עבו־ רה, כי בעבודה הזאת אין מי שיגיד תודה, זה רק את עם עצמך מבינה שאת חייבת להמשיך לנפטרת הבאה".

מחפשת לראות משהו חיובי. אני אישה מאמינה ובלב אני יודעת שרק הטוב ינצח. לכן אני מתמקדת בטוב, עושה רק טוב למי שאני יכולה כי אני מאמי־

ידיעות ירושלים ˆ 3.11.2023 37