ירושלים 04.02.22

בעלי המוגבלויות ננטשים במחלקה. צילום: | אילוסטרציה שאטרסטוק

הזוג חשוך הילדיםשמאמץ תינוקותשננטשים ‰ והאחותמהפגייהשנחשפה לתופעהשוברתהלב והחליטה לגדל אתהתינוקשנעזב במחלקה ‰ מודעהשפורסמהשבועשעבר בירושלים וביקשה למסור תינוקעםתסמונת דאון לאומנה - הציתהמחדשאתתופעת נטישתהפעוטותהמוגבלים תינוקותחורגיםלאלוהים

לתופעה, שלמרבה הצער קורית בעיקר עם תינוקות בעלי תסמונת דאון". 'ציידי' התינוקות הנטושים את השם המלא של י' ואשתו אי אפשר לפ ס רסם. הסיבה – הם אימצו שלושה תינוקות בעלי תסמונת דאון שננטשו באזור ירושלים והם מחויבים לחסיון זהותם. י' ורעייתו אינם יכולים להביא ילדים באופן טבעי, וזו הסיבה שהם לא מסוגלים בכלל להעלות על הדעת אפשרות שמשפחה תוותר על תינוק. כמ ס שימת חיים, הם הציבו לעצמם מטרה לעודד הורים לתינוקות עם צרכים מיוחדים ולש ס כנע אותם להמשיך ולגדל אותם. "החברות שלי מורוביץ': בבית החולים אמרו לי שבמחלקה שבה עבדתי ננטש תינוק. הבת שלי מאוד רצתה שניקח את התינוק הזה, שהיה מאוד חולה, אבל ברוך השם, מאיר היום כבר בן אחת־עשרה"

למרבה הצער גם בירושלים התופעה מו ס סיפה להתרחש, אך עם זאת, קיימים גם האנשים והארגונים שנלחמים בה ומסייעים לזוגות ולאמהות החשים שעולמם נחרב להבין שהמציאות איננה כל כך מרה ואפילו משמחת. הבת דחפה לאמץ רבקה מורוביץ היא אחות פגייה בהתמחו ס תה. כאשר עבדה בבית חולים בירושלים נו ס ס � ילדים עם ת 5 עד 3 כחה לדעת בזמנו ש ס מונת דאון ננטשים מדי שנה בבתי חולים . 2010 בארץ. "הבן שלי, מאיר, נולד ב־ דווקא בשנה הזו ראינו קפיצה מאוד גדולה של עוד ועוד ילדים שננטשים פתאום. זה הגיע למצב של חמישה תינו ס קות בחודש שננטשו בכל הארץ. "הייתי בחל"ת והחברות שלי בבית החולים אמרו לי שבמחלקה שבה עבד ס תי ננטש תינוק. הבת שלי מאוד רצתה שניקח את התינוק הזה, שהיה מאוד חולה, אבל ברוך השם, מאיר היום כבר בן אחת־עשרה. ביום שבאתי לראות אותו נכנס איזה אבא לחדר שבו ישבתי עם העובדת הסוציאלית בבית החולים. הוא החליט שהוא משאיר את התינוק שלו שם, ואפילו הוסיף שאם בשנה הבאה ייוולד לו עוד אחד כזה הוא ישאיר גם אותו. זו היתה החשיפה שלי

"אנחנו מגיעים ליולדות מייד לאחר הלי ס דה שלהן", מספר י'. "בכל בית חולים יש לנו מישהו שמעדכן אותנו לא באופן פור ס מלי על כל לידה של ילד עם תסמונת דאון, ואז אנחנו שולחים מתנדב או מתנדבת שהם בעצמם הורים לילדים כאלה. הם מבקרים את היולדת בבית החולים ומעדכנים אותה באופן בלתי אמצעי על הסיטואציה והמש ס מעויות של תסמונת דאון. היולדת שומעת זאת ממי שחיים את המ ס ציאות הזאת - לא מרופא, מהאינטרנט או מהדודים שלה, והם גם מייעצים לה מה כדאי או לא כדאי לעשות. אנחנו עושים את זה מכיוון שהיום אנחנו כבר יודעים שההחלטה לנטוש או לא לנטוש ילד בדרך כלל מסתמכת על מידע לא נכון – יש 'נש ס מות טובות' שיכולות לספר ליולדת כל מיני סיפורים ולהציב 'אקסיומות' שגורמות ליולדת להילחץ ולקבל החלטה חפוזה. "אנחנו משתמשים בכל הכלים שלנו - אם זה בידע, בקהילה התומכת של עמותת 'תס ס מותק' או בניסיון האישי שלנו. אנחנו באים עם הילדים שלנו ואומרים להם: 'תראו איך אנחנו נאבקנו להיות הורים, ואתם רוצים לוותר על זה בכזו קלות?' ברוב המקרים אנחנו מטפלים בזה באופן יסודי ומצליחים למנוע את הנטישה", אומר י'.

אלינור פבריקר

לפני כשבועיים פורסמה מודעה באחד העיתונים המגזריים המבק ס שת למצוא משפחת אומנה מירוש ס לים או מהמרכז לתינוקת "בהירה" שנולדה עם תסמונת דאון. המודעה החריגה עוררה הד תקשורתי נרחב והביאה למרכז הבמה את הארגונים השונים העוסקים בילדים עם צרכים מיוחדים, ובייחוד משפחות שמכי ס רות מקרוב את תופעת הנטישה של תינו ס קות עם מוגבלויות ופועלות בכל כוחן כדי למנוע זאת.

המודעה לחיפוש משפחה אומנת. טרחו לציין: "תינוקת בהירה"

38

4.2.2022 ˆ ידיעות ירושלים