ירושלים 04.02.22

מתוך ההצגה. "דתיים התחברו להצגה והתרגשו" צילומים: שי־לי | עוזיאל

גולן: "בהרבה מובנים אני מדברת שם לנערה בת עד 16- ה שאני 18־ ה הייתי, זו שאף אחד לא באמת דיבר איתה,

הזמנה לשיחה ומחשבה. היו דתיות וד ־ תיים בהצגה שהתחברו והתרגשו וניגשו אליי אחר כך, מעוניינים להודות על מה שחוו בהצגה. ובכל זאת, היא מתאימה גם לנערים בגילאי י"א? "אני חושבת שבשביל תיכונים וכי ־ תות י"א-י"ב שיראו את ההצגה, זה יכול להיות פתח (או המשך) לשיחה מעמיקה ופתוחה על מיניות מיטיבה, לא מתוך פחד ואיסורים. בהרבה מובנים אני מדב ־ שאני 18 עד ה־ 16 רת שם לנערה בת ה- הייתי, זו שאף אחד לא באמת דיבר איתה, וחשבתי שזה פשוט ככה - שמיניות היא נושא שאסור לדבר עליו. אבל זה לא צריך להיות בצורה הזו". בהצגה יש שימוש בבירה כייצוג וגם כאידיאל. למה דווקא ירושלים? כי הבירה שלנו היא גם עיר ממשית שיש בה הרבה צורות שונות של חיים, תפיסות, ריחות והיא גם הסמל. כמו שאכן נאמר בהצגה - גדלתי על שירי אהבה לירושלים ולארץ ישראל - שי ־ רים שמדמים יחסים של קרבה, תשוקה, גוף ואינטימיות. כל זה נעשה דרך מילים על הרים, שערים, חומות, וכו'... האנשת המקום לאדם ולהפך". לא רק שורוש ('רמזי') הגיע להצגה בתיאטרון הזירה, גם שותפתו ל'קופה ראשית', שירה שטיינבוך, הלא היא הש ־ חקנית נועה קולר הגיעה לצפות. "אני אגיד לכם עם מה נשארתי הכי חזק: להקת הנשים (זו אשר שרה שירים עם אהבה לירושלים בעלי קונוטציה מינית). שפשוט העיפה לי את הראש", מסכמת קולר.

אותי לחקור דנ"א אישי שהופך לחבר ־ תי ובסוף מלווה גם את הדי אן איי שלי כיוצרת. "אני מרגישה סקרנות גדולה להבין תהליכים וגם לא לדעת - להיות באזו ־ רים של רגש, תחושות, בלבול. לשאול שאלות, ללכת לשורשים ולמקורות ול ־ טקסים שיושבים לנו בבסיס, לכבד אותם אבל גם לפרק אותם, לשאול עליהם שאלות." ס � ההצגה 'כלבה טובה ירושלים' עו קת במיניות, זהות, והיכרות עצמית. במרכזה עומדות שלוש נשים, ומלווה את הגילוי העצמי האישי והמיני שלהן. האם יש קשר בינך לבין המונולוגים שעל הבמה? "בהרבה מהרגעים השחקניות משחקות למעשה אותי ומעבירות תכנים שאני הבאתי וסיפור שלי. ברגעים אחרים הן משחקות את עצמן. "גם שם, במקרים הללו - יש שכבות של הגנה וזה לא אוטוביוגרפי אלא כבר בגלגול אמנותי שמביא כל מיני ייצו ־ גים וקולות." את חושבת להנגיש את ההצגה ואת היצירות שלך לקהלים יותר דתיים ונאמר, שמרניים למשל, בוודאי כאשר מדובר בירושלים? "ההצגה היא הצגה. אני לא רואה אותה משתנה במיוחד עבור קהל מסוים. גם כשהיו כאן בתיאטרון תלמידים משכבה י"א - הם ראו 110 בדיוק את מה שאתם ראיתם. יש שינויים והתפתחויות. "מבחינתי לפחות כולם מוזמנים ואין פה עניין של פרובוקציה אלא

שחקנית עושה סנפלינג על רקע שיר אהבה לירושלים, ותוך כדי ששחקנית אחת מספרת על עצמה, שחקנית אחרת עושה בדיקת סאונד שמטביעה את קולה של האחרת. הרפתקה באתר בנייה על הבמה מוצג גם סיפור שבו שח ־ קנית מספרת על התנוחה שבה שכבה בפעם הראשונה עם בן זוגה, באתר בנייה, ואיך הוא הגיע לסיפוקו בצד וביקש שלא תסתכל. תוך כדי שהיא מדברת, השחקנית השנייה דופקת על דלת ברקע ומורידה מכנסיים. אחר כך שחקנית שלישית מספרת בצעקות זעם איך בן זוגה הדביק אותה במחלת מין תוך כדי אקט מיני. עכשיו תדמיינו לע ־ צמכם שאת כל הסיפורים הללו מלווים שירי ראפ ופופ בעלי אמירות מיניות וכן שירי ארץ ישראל, כן, כאלו שגם להם יש משמעות פסבדו מינית. גולן, האם ירושלים היא בהכרח המ ס קום להעלות בו הצגה כזאת? "ההצגה נוצרה בתיאטרון הזירה שהוא בירושלים. אני יכולה להבין שאנ ־ שים מסוימים באים ממקום של הפרדה ו'בעיה'. זה שלהם, לא שלי. אחד מהכ ־ לים האמנותיים שלי הוא חשיפה ואכן ההצגה מאד חשופה וכנה". לידיעת התלמידות והבמאית ממשיכה: "העיסוק בזהות הוא אחד מהסיבות שאני יוצרת. מעניין

וחשבתי שזה פשוט ככה - שמיניות היא נושא שאסור לדבר עליו. אבל זה לא צריך להיות בצורה הזו"

ידיעות ירושלים ˆ 4.2.2022 43