ירושלים 05.07.24

ספורט

קובי איטח על הכיסא של ליאל צילומים: | בטדי האלבום הפרטי

שלומי אהרוני

א � ב בלב היציע המזר ייח צטדיון טדי ישנו כיסא ריק. לא משנה עד כמה עמוסה התפוסה במשחקים גדוא לים באצטדיון, בדרך פלא, הכיסא הזה תמיד נותר פנוי. כבר כמה חודשים מאז השביעי באוקטובר, הכיסא הזה מאויש על ידי קובי איטח, אבא של ליאל ז"ל, שלאורך הרבה מאד שנים היה יושב בקביעות על אותו כיסא כדי לצפות באהבה הכי גדולה שלו, מועדון הכדורא גל של בית"ר. " 2001 "ליאל נולד ברביעי בספטמבר מספר אביו קובי. "ילד בלונדיני עם עיניים כחולות שלא דומה במאומה לנו ההורים. ילד פרפקציוניסט, שתא מיד הכל אצלו היה חייב להיות מושלם. התחיל לעבוד 14 מנהיג מלידה שבגיל בפיצריה בענתות ואז ניהל במקביל שתי פיצריות אחת בענתות ואחת בהר חומה". אחרי השירות הצבאי בחיל האוויר, ליאל רצה ללמוד משפטים אבל שינה כיוון והחליט לבחור בהא נדסת מכונות, גם כדי לעזור לאביו בעסק שלו. אחרי הצבא יצא לטיול של חמישה חודשים בדרום אמריקה. בכל אצטדיון שביקר, במקסיקו או במראא קאנה של ברזיל, הוא וחבריו הוא לבוא שים עם צעיפים וחולצות של בית"ר וליאל היה מקפיד ללמד את המקומיים את כל רפטואר השירים של היציע המזרחי בטדי ומצלם אותם, מפזמים למשל, במבטא פורטוגזי כבד את "גם בתקופות הכי קשות". "ליאל היה מקניט אותי כשלא הייתי בא איתו למשחק ש: 'אבא אתה אוהד של הצלחות" מספר קובי איטח. "פעם הוא נסע לבאר שבע ולא היו כרטיא סים ואיכשהו הוא שלח לי סרטון שלו ביציע ואין לי מושג איך הוא עשה

את זה. היה לו משפט קבוע ש: 'היום מנצחים', גם אם לצורך העניין בית"ר היתה לפני משחק מול ברצלונה, הוא אף פעם לא איבד את האמונה במועא דון. את חצי הגמר מול מכבי ת"א, אחד הרגעים הגדולים ביותר של בית"ר בשנים האחרונות הוא ראה מדרום אמריקה והקדים את החזרה לארץ כדי להיות נוכח בגמר הגביע מול נתניה. לגמר בסמי עופר הגענו עם כרטיא סים ליציע של נתניה כי לא מצאנו משהו אחר. כמובן שנכנסנו ליציע של אוהדי בית"ר וליאל היה מאושר". × × × ביום רביעי, הרביעי באוקטובר, קבעו ליאל וחבריו לצאת בסוף השא בוע למסיבת הנובה בקיבוץ רעים. ליאל החליט לוותר על התענוג וביא קש מחבר שימכור את הכרטיס שרכש למסיבה. ביום שישי, כעבור יומיים, קבע אבא קובי יחד עם כל בני המא שפחה המורחבת לברביקיו-על האש בבית בענתות. לאורך כל הזמן הזה, חבריו של ליאל, שגם היו איתו בטיול בדרום אמריקה הפצירו בו שייצא איתם למסיבה. "במהלך החגיגה של העל האש, ליאל בא ואמר שהוא יוצא למסיבה. סבתא שלו, אמא שלי, ביא קשה ממנו שיישאר אבל הוא הסביר לה שכולם מחכים לו" אומר קובי איטח. "הוא אמר לי שהוא נוסע לבית בהר חומה כדי להתארגן ושלא אחכה לו. לפני שהוא יצא הוא לא מצא את הארנק. אחרי כל כך הרבה חיפושים של הארנק, אמרתי לו: 'אתה לא מוצא את הארנק אז תישאר בבית"'. בסוף הארנק נמצא וליאל נסע למסיבה.

כשהלב בוכה לליאל איטח ז"ל, היה כיסא קבוע ביציע המזרחי ובטיול לדרום אמריקה הוא היה מגיע למגרשים במקסיקו וברזיל ומלמד את המקומיים את כל רפטואר השירים עכשיו אבא ‰ של הצהובים שחורים שלו, קובי, מספר על הילד שהלך עם בית"ר באש ובמים והגן בגופו על שתיים מחברותיו במסיבת הנובה, עד שקליע "בכל פעם ‰ של המחבלים השיג אותו שבית"ר מבקיעה, אני מסתכל לשמים ואומר: 'ליאל אבאל'ה, זה בשבילך'"

5.7.2024 ˆ ידיעות ירושלים 46