ירושלים 07/01/22

הכל אודות אמא

כשטל שטרית התחיל לשחק כדורגל בילדים של מ.ס. אשדוד הייתה אמו, איריתשטרית ז"ל, מלווה אותו לכל משחק שנה אחרי שנהרגה מפגיעת גראד, 13 ‰ השבוע, בדיוק הבקיע שטריתשער כשחקן בוגר במדי בית"ר נורדיה ירושלים ומיהר להקדיש את הגול לאם המנוחה ‰ בריאיון מיוחד הוא מספר לראשונה על טראומת הילדות, על האובדן העצום, על המשפחה התומכת והרצון שלו להצליח על המגרש ולהגשים את החלום של אמא

ס פ ו ר ט

אירית שטרית צילום | ז"ל מאלבום פרטי

אלי לו י // צילום: קובי קואנקס

שטל רגע אחרי שהכדור שטרית שיגר מהאגף השמאלי פרפר ברשת של הפועל מרמורק, מיהר המגן האשדודי של בית"ר נורדיה ירושלים לרוץ לעבר הגדר שמפרידה בין משטח הדשא לבין היציע, לתת נשיקה לחב ט רה ירין ארביב ולאחר מכן - להרים את המבט לשמיים ולסמן עם האצבע המורה של יד ימין: "אמא, הגול הזה מוקדש לך". הרצל שטרית, אביו של טל, צפה במח ט זה ממושבו בטריבונה הסמוכה ולא יכול היה שלא להתרגש מהמחווה של הבן לר ט עייתו המנוחה, אירית שטרית ז"ל, שרק שנים למותה 13 יומיים לפני כן צוינו בטרם עת מפגיעת גראד במבצע "עו ט פרת יצוקה". האירוע, שנצרב בתודעה הקולקטיבית האשדודית כאירוע מכו ט נן, נותר חקוק עמוק בליבו של הבן טל, שהיה בן עשר בלבד כשהתייתם מאמו האהובה. "אמא מלווה אותי לאורך כל החיים, היא נמצאת איתי בכל רגע ובכל מקום וגם במגרש", מספר טל שטרית לראשו ט נה על החיים בצל האובדן. "כשהייתי ילד ושיחקתי במ.ס. אשדוד היא הייתה מגי ט עה לכל משחק שלי, צועקת ומעודדת. זה היה החלום של אמא שלי כשהייתי ילד קטן, שאגדל להיות שחקן כדורגל. יש לי שלוש אחיות גדולות ואני הייתי בן הז ט קונים שאמא אהבה במיוחד וליוותה לכל מקום. מאז הטרגדיה אני מתאמץ גם כדי להגשים את החלום שלה. בכל פעם שאני עולה למגרש אמא נמצאת שם איתי". שנה היא לא 13 וזה למרות שכבר נמצאת שם פיזית כדי לעודד אותך מהיציע. "הקשר שלי עם אמא נמשך גם אחרי המוות שלה. בכל משחק לפני שאני עולה למגרש אני מדבר איתה, לפני שה ט שופט שורק אני פונה אליה ומבקש ממנה שתהיה איתי. אני מרגיש שהיא מלווה אותי כל הזמן ושומרת עליי מלמעלה - ולא רק בתחום הכדורגל. יש דברים

כל השנים אני מעדיף לא לדבר גם עכ ט שיו. אם טל החליט שהוא רוצה לפתוח את זה אני מופתע, אבל תומך ומאוד גאה בו". "אמא הייתה עמוד התווך של המשפ ט חה", אומר טל שטרית. "והמוות שלה הוא כמו צל כבד על המשפחה. הוא ימשיך ללוות אתנו תמיד. אין יום שאנחנו לא חושבים עליה ואין אירוע בבית שהיא לא מוזכרת בו". היית ילדון כשקרה האסון. עד כמה זוכרים דברים מגיל כזה? "אירוע כזה אי אפשר לשכוח, כמובן. אומנם הייתי רק בן עשר, אבל זה דבר שלא עוזב. באותו יום הייתי בבית יחד עם האחיות הגדולות שלי ופתאום הייתה שרשרת של אזעקות. נכנסנו לממ"ד וחיכינו. ידעתי שאמא נסעה להתאמן בחדר כושר והייתה בדרך חזרה הביתה אז חיכיתי שהיא תחזור". ומתי הבנת שקרה לה משהו? "במהלך הערב לא אמרו לי מה קרה, אבל שמעתי כל מיני דברים ברקע. רציתי לפתוח טלוויזיה, אבל האחיות הגדולות שלי לא נתנו לי. לאט לאט התחילו להגיע אלינו אנשים הביתה והתחלתי להבין שמשהו לא טוב קורה. בשלב מסוים אבא חזר הביתה ולקח אותי ואת שלוש האחיות שלי לחדר הממ"ד, שם הוא סיפר לנו שאמא נהרגה. הוא לא ניסה להסתיר. ישר סיפר שהיה טיל גראד שנפל בעיר ואמא נהרגה. אני זוכר שהוא התחיל לבכות וכולנו בכינו יחד איתו. כל האחיות וכל האנשים שהגיעו חיבקו אותי ועודדו אותי, זה היה ללא ספק היום הכי עצוב בחיים שלי". איך מתאוששים מכזו מכה? "זה מאוד קשה. ברמה האישית אני יכול להגיד שהרבה פעמים כשאני לבד זה מפרק אותי, בעיקר בתקופות שיש פחות הצלחות, אבל למזלי יש לי את אבא ואת האחיות שלי. הם נותנים לי את הכוח לה ט תמודד. הטרגדיה הזו רק חיזקה את הקשר

טובים שקורים לי בחיים ואז אני פונה אליה ואומר: 'תודה לך אמא'". היום הכי עצוב ט � סיימה אירית ש 2008 בדצמבר 29 בט רית אימון בחדר הכושר "סווט סטאר" שבצפון אשדוד ועשתה את דרכה דרומה, לבית המשפחה שברובע ט"ו. הימים היו ראשית ימי מבצע "עופרת יצוקה" ובא ט שדוד רק החלו להסתגל למציאות החד ט שה כעיר על הכוונת של חמאס. האזעקה תפסה את שטרית בתוך המכונית שנסעה בשדרות בני ברית. היא עצרה את הרכב בצד הכביש ומיהרה לתפוס מחסה בת ט חנת אוטובוס קרובה. אלא שמדובר היה במחסה שלא באמת סיפק הגנה. הגראד שהתפוצץ לידה שילח רסיסים לכל האזור ואחד מהם פגע בה וגרם למותה. המוות של שטרית הכניס עיר שלמה להלם. משפחת שטרית נחשבת לאחת המשפחות המוכרות בעיר: אירית עבדה כמזכירה בבית ספר מקומי וגידלה מאות

תלמידים. אבי המשפחה, הרצל שטרית, נחשב לאחד מאנשי העסקים הבולטים של אשדוד, שימש במשך שנים כיד ימי ט נו של חברו הטוב ג'קי בן זקן ואף מכהן כסמנכ"ל בינוי בחברת בנייה שבבעלות בן זקן. "זה אירוע היסטורי שקרה בעיר", אומר טל שטרית. "אלו היו בעצם הטי ט לים הראשונים שנחתו על אשדוד ואחד מהם פגעה באמא שלי. תמיד מדברים על כך שאמא היא החלל הראשון באש ט דוד וזה גורם להזדהות הכל כך גדולה של האנשים". עדות להשפעה העצומה שהייתה למותה על העיר ניתן לראות בכך שגם י � שנה, נערך ביום השמ 13 השנה, מקץ ני של חנוכה מצעד הלפידים המסורתי לזכר אירית שטרית ומשך אליו מאות אנשים שצעדו ברחובות העיר והאירו את הדרך, לזכרה. "זה פצע פתוח ואני מעדיף שלא לדבר על זה", אמר השבוע הרצל שטרית, שמאז מותה של רעייתו מקפיד ללוות את בנו לכל משחק. "כמו שלא דיברתי

האבא, הרצל שטרית (במרכז) לצד החברה ירין ארביב ושמואל בוכריס. מגיע לכל משחק

56

7.1.2022 ˆ ידיעות ירושלים