ירושלים 07.11.25

בית"ר תמשיך לחכות הצהובים שחורים לא הופיעו למחצית הדקות 20- הראשונה מול ב"ש וב האחרונות היו עדיפים בהרבה על שוב ‰ היריבה, אבל זו נחמת עניים נוכחנו לדעת, שתקרת הזכוכית של שני המקומות הראשונים היא בלתי אפשרית, ושעם כל ‰ גם לא בעונה הנוכחית הכבוד לכדורגל ההרפתקני של יצחקי אין לו עדיין את הכלים ללכת עד הסוף בעוד יומיים, שוב פוגשים יריבה שהיא ‰ פייבוריטית מובהקת

אלף 25 כל הזמן את אותו הדבר. יותר מ אוהדי בית"ר הגיעו בשני האחרון לטדי. סיפקו חוויה ותפאורה יוצאים מהכלל. ועדיין, הדצבילים מהיציע לא היו דומים לאלה ששמענו מול הפועל ת"א בגמר גביע הטוטו. לא רק בגלל הש־ נאה לקבוצה של אדמונד ספרא. הרבה בגלל שב"ש אוטומטית, גורמת לאוהדי בית"ר להזיע. בגלל פערי הרמות, בגלל שנים בלי ניצחון אחד לרפואה על 13 היריבה מהדרום בטדי. בגלל שבית"ר שברה המון תקרות זכוכית בקצת פחות מהשנתיים האחרונות- מהתבוסה לה־ פועל ת"א בבלומפילד, דרך נצחונות על מכבי ת"א ומכבי חיפה, אפילו סכנין כבר לא כבשה שחורה באמת. היחידה שבית"ר לא הצליחה לשבור את המחסום שלה, זו ב"ש. ברק על חשבון השאר בסיום המשחק מול ב"ש, היו המון בי־ קורות על ברק יצחק בעיקר ברשתות החברתיות. דיברו שם ההגנה, הטאקטי־ קה, העובדה שבמחצית הראשונה זה היה נראה כמו נוער נגד בוגרים. אפשר להיות פופוליסט ולכוון את כל החיצים ליצחקי. אבל עדיף להיות הגון. יש ליצחקי אג'נדה מוסדרת. הוא משחק אול אין. זה לפעמים עובד פנטסטי כמו מול הפועל ת"א בגביע הטוטו ובעונה שעברה מול מכבי חיפה ומכבי ת"א (פע־ מיים מול כל אחת). הוא מאמין שבמשחק על "מגרש פתוח" הקבוצה שלו תספק הצגה. הרעיון מול ב"ש היה להפעיל עליה לחץ כדי לדחוף אותה אחורה. במ־ חצית הראשונה זה יצר פער בלתי אפש־ רי מול היריבה שפשוט שטפה את המג־ 70 רש. במחצית השניה בואכה הדקה ה ועד לסיום בית"ר ישבה על ב"ש. יצחקי ציפה שזה יקרה יותר מאשר בקצת יותר דקות בלבד. ועדיין, אף קבוצה 20 מאשר בארץ לא הביכה את ב"ש השנה כמו בית"ר.

ההפסד לב"ש עשוי להוריד נראה ‰ לבית"ר את האוויר אותה מספיק בוגרת כדי להגיע לבלומפילד בכל הכח גם בלי צלחת אפשר לעשות ‰ עונה כיפית יום שני האחרון. על המגרש בטדי כוכבי הז־ לצד בר קופרשטיין. שני 1976 כייה בגביע של גורמים, להבדיל מיליון הבדלות, שעשו את הבלתי ייאמן. הם, שבערב אחד הפכו את בית"ר משום דבר לשם דבר, והוא, שחזר הביתה מהמ־ קום הכי נורא עלי אדמות. חיפשתי סימנים שיראו שבית"ר מול ב"ש, תהיה סוף סוף אופרה שונה. כזו שבה אנחנו סוף סוף מכניעים את הענק האדום מהדרום. גיליתי שבכדורגל, במיוחד בטדי ולמרות מח־ צית ראשונה נוראית, אנחנו לא באמת נופלים מהיריבה. אבל מסתבר שכדי לקחת אליפות בי־ שראל, צריכים לדעת להיות "רעים" מדי במו־ בן החיובי של המילה. לדעת לשים את הכדור ברשת, לעשות עבירות כדי לשמור על תוצאה, ללחוץ עם שישה שחקנים במרכז המגרש כדי שהקבוצה הביתית לא תוכל לנשום. דברים קט־ נים כאלה של ווינרים, שיודעים לעשות שינויי כיוון בין איכות מקצועית סופר גבוהה לבין הרגע שבו הם מתאימים את עצמם לסיטואציה והופכים להיות חוטבי עצים ושואבי מים. נאמר זאת כך: פרט לשועה אצילי ירין לוי ולוקה גדראני, ברק יצחקי היה שמח לקלוט תמורת מה שיש לו בבית"ר כל שחקן של ב"ש, מקאנגווה וונטורה דרך זלטאנוביץי' ואילון אלמוג. לא ייאמן, אבל העובדה שדן ביטון הע־ דיף את ב"ש על בית"ר לפניה שנה וקצת היא אולי מה שהפך את הפער בין הקבוצות לשובר שיויון. בואו נגיד את האמת: לאף אחד מאיתנו אין כח לעוד עונה של מקום שלישי או רביעי. היינו שנים בלי 18 שם רק לפני שנה, ואחרי כמעט אליפות זה די מעייף. ובכל זאת, אין לנו קבו־ צה אחרת, וב"ש ומכבי ת"א יגיעו לרגע שבו עונה כזו או אחרת הולכת להם הפוך. נצטרך לדעת להיות שם. ביום ראשון מול מכבי ת"א הפסד ישים חותמת על כך ששוב יהיה לנו מאבק אליפות דו ראשי בין ברקת לגולדהאר. בית"ר צריכה להראות שהיא התבגרה מהעונה שעברה במובן הזה, שגם ההפסד מול ב"ש לא מוריד לה את האוויר ולהגיע לבלומפילד כדי להפתיע. זה לא בשמים, ליגה ארוכה לפנינו. תמשיכו לרוץ. גם בלי צלחת, אפשר לעשות עונה כיפית. אין ייאוש בעולם | אורי לוי |

של בית"ר מול בסיום המשחק הפועל ב"ש, ניגש רן קוז'וך, מאמן ב"ש, לאלמוג כהן המנהל המקצועי של בית"ר. השניים חברים-אחים עוד מה־ תקופה המשותפת במכבי נתניה. קוז'וך אמר לכהן ש: "לא האמנתי שבית"ר קבוצה כל כך אינטנסיבית". זה בדיוק הדבר האחרון שרצה לשמוע המנהל המקצועי של בית"ר. מחמאות. זה בדיוק הפער בין בית"ר לב"ש. שם נאבקים על תארים. כאן זוכים לסימפטיה. ב"ש רוצה להיות מלכת היופי. בית"ר במק־ סימום יכולה להגיע לתואר מלכת החן או חביבת הקהל. ספק רב, אם זה מרגש מישהו. אם כבר, בגודל של בית"ר ועם העוצמות והמסורת שלה, זה עשוי להיות קצת מעליב. ברק אברמוב אמר השבוע, ביושר, זה יהיה 2030 ש"אם נזכה באליפות עד נהדר". זה משפט כן ואמיתי, אבל הוא טומן בחובו את כל הסיפור. לאברמוב מגיעות כל המחמאות באופן שבו הוא מטפח ומשדרג את בית"ר משנה לשנה. הוא עדיין מודע לזה שיש תקרת זכוכית, זו של ב"ש ומכבי ת"א שתקציב השחק־ נים שלהן כפול מזה של בית"ר. במידה רבה מאד, בית"ר עוברת כיום את התה־

ליך שב"ש עברה בימים של טרום שלוש . היא 2018 ל- 2016- האליפויות בין הגיעה אז בכל שנה לאירופה, הפסידה בגמר גביע. הסתכלה מלמטה על מכבי ת"א. ההבדל הוא שהיו לה את המשאבים הכלכליים לסגור את הפער. לבית"ר אין. אמר גורם בבית וגן השבוע, עוד נקודה מעניינת. ש"צריך מזל בחיים". במילים אחרות: עד שיש לבית"ר קבוצה כל כך מעניינת ומוכשרת, יש לה תחרות עם מפלצות כמו זו מטרנר וזו מקריית שלום. בדיוק כמו שלא משנה עד כמה אתלטיקו מדריד תהיה טובה, היא כמעט תמיד תביט מלמטה על ריאל וברצלונה. כל הדברים האלה, עשויים בשלב מסויים להוריד את האויר מכל מי שסו־ בב את בית"ר. כבר שנתיים שאוהדי בית"ר גדלים במספרים מפחידים בכ־ מויות שמגיעות למשחקים. השתנתה פה כל התרבות הצרכנית, כל הוויב מסביב שהוא של מותג שהנאמנות מצד הקליינטים שלו שוברים כל שיא אפש־ רי. הבעיה היא שמשנה לשנה הם שוב מגלים שכמעט בלתי אפשרי להיכנס לארץ המובטחת, קרי לזכות באליפות. לצד הרעב שהולך וגדל, בסוף עשויה להיות כאן הרמת ידיים. אי אפשר לקבל

כבר שנים מעלים כאן על המוקד, מאמנים שמתבנק־ רים, מפחדים, משחקים

במוד של הישר־ דות. עד שיש צדיק כמעט יחיד בסדום שבא לספק חווית צפיה ונאמן למש־ חק כדורגל שובה עין סוקלים אותו כשהתוצאה לא רצויה. מה שקרה לבית"ר במחצית

הראשונה זה המחיר על ההימור. העובדה שב"ש יכולה היתה דקות בנוק 45 לסיים אאוט, מדאיגה, אבל זה הסיפור של ללכת על כל הקופה. או שאתה מקבל בראש, או שאתה מפתיע ולפעמים כמו ביום שני האח־

קראבלי. קשה לו בלי גדראני

ידיעות ירושלים ˆ 7.11.2025 43