ירושלים 08.07.22

מומי דהן, את הפגישה עם האיש החזק בבית"ר נורדיה ירו ־ שלים, אהוד כחילה זוכר היטב, ולא רק בגלל הצעת העבודה שקיבל לאמן את קבוצת האוהדים הצהובה־שחורה. "באותו יום הגע ־ תי לירושלים, לתצוגת אופנה של ), שהיא 18 הבת שלי גאיה (בת ה־ דוגמנית בארץ ובאירופה, ובאותו יום היא דגמנה על המסלול בבית הספר 'בצלאל'. זה היה יום משמח. גם שמחה גדולה לראות את הע ־ שייה של גאיה, וגם לשבת עם מומי ולשמוע ממנו שהוא מעוניין שאגיע לאמן את נורדיה. היה לי ברור מהר מאוד שאני רוצה לקבל את ההצעה, אבל עדיין ביקשתי ממומי לקבל את ברכת הדרך מק ־ בוצתי האחרונה, עירוני נתיבות. ברגע שקיבלתי מהם אישור נס ־ ללה הדרך שלי חזרה לירושלים, אחרי שפיזית עזבתי את העיר ." 2000 בשנת "לא צריך כישורים, אלא קשרים" כחילה הוא ליהוק מעניין וכמובן סופר ראוי. דם בית"רי זורם בעו ־ רקיו כאחד הכדורגלנים האהובים ביותר בתולדות קבוצת המנורה, שממנה נולדה נורדיה. אבל הרבה מעבר לכך. כמי שחורש את הלי ־ ,2005 גות הנמוכות כמאמן מאז ומצליח להפריח את השממה במ ־ קומות כמו נתיבות, דימונה ושאר ערי הדרום, הנחיתה שלו בנורדיה אמורה לעזור לה להתאקלם בלי ־ גה ב'. זו הסיבה שדהן, המנהל המקצועי של נורדיה, משה בן ארוש (עוד סמל בית"רי) והספו ־ נסר וחבר הוועד המנהל אלי דנון בחרו בו. "אין כדורגלן מאשקלון ועד אילת שאני לא מכיר ויודע את היתרונות והחס ־ רונות שלו, את הביצועים שלו באימונים ואפילו את סדר היום שלו. אימנתי בלאומית את מכבי באר

חגיגת כדורגל ילדים השתתפו 3,500 בטורניר 'אלופי השכונה' ‰ הגמר ייערך ביום שלישי הקרוב במגרש בהר חומה טורניר הכדורגל 'אלופי הש ־ כונה' בירושלים מגיע לישו ־ רת האחרונה. הטורניר, שנערך ביוזמת עיריית ירושלים, בהפקת אגף הספורט העירוני ובניהולם המקצועי של מוטי וייצמן וע ־ מית ברבש, יגיע ביום שני הק ־ ) לרגע 17:00 בשעה 11.7( רוב השיא שלו, עם משחקי הגמר שייתקיימו במגרש הכדורגל בהר חומה. במסגרת האירוע החגיגי יתקיימו משחקי הגמר של הקטגוריות ,)14-11 השונות בטורניר (גילאי ובהם יתמודדו הקבוצות שזכו בשלבים המוקדמים, שנערכו שכונות במערב ירושלים 20 בכ־ שכונות במזרח העיר 14 ובכ־ במהלך השבועות האחרונים. המנצחים במשחקי הגמר יוכתרו ל'אלופי השכונה' בעיר. יצוין כי ילדים השתתפו 3,500 קרוב ל־ השנה בטורניר 'אלופי השכונה', והוא נחל הצלחה גדולה. כמו כן, באירוע הסיום יתקיימו גם שלבי הגמר הסופיים בתח ־ רויות של הקפצת כדור על הרגל ועל הראש, בעיטות לשער, אלי ־ פות טניס רגל להורים ולילדים ועוד. בשבוע שעבר התקיים במסגרת 'אלופי השכונה' טורניר כדור ־ גל חגיגי באולם הספורט 'בית רוס' שבשכונת גבעת שאול, שבו ילדים. 200 נטלו חלק יותר מ־ הטורניר, שנערך בשעות אחר הצהריים, חולק לשתי קטגוריות גיל: ילדי כיתות ה-ו וילדי כי ־ תות ז-ח, והוא כלל משחקי קט רגל מרתקים ותחרויות כדור לבודדים. הקבוצות שניצחו בטו ־ רניר ישחקו אף הן באירוע הגמר, שייערך בשני הקרוב.

צילום: האלבום הפרטי | קברניטי נורדיה: מומי דהן, משה בן ארוש והספונסר אלי דנון

עכשיו בנורדיה קבוצה מאפס, ואני ומומי בראש אחד, עם מטרה ברורה להקים כאן קבוצה שתהיה מלהיבה, שתשחק כדורגל מהנה, אבל בצד זה גם לבנות יסודות לכמה שנים קדימה. היה נהוג בנו ־ רדיה להחליף כל שנה מאמן, שהיה שחקנים חדשים, ועד 25 מביא שהם היו מתחברים הליגה היתה בורחת. אני רוצה לבנות קבו ־ צה לכמה שנים, ובגלל זה למשל החתמנו את אורי פסו לשנתיים ואת ירדן פינטו לשנה עם אופציה לשנה נוספת. אנחנו נבנה קבוצה מחויבת שהאופי שלה יהיה כמו האופי שהיה לי כשחקן, עם לוח ־ מה ללא פשרות, הלב שנשאר על המגרש ושחקני נשמה, לצד כמובן כדורגל חיובי, שיגרום למי שי ־ צפה בנו, וכמובן לאוהדי נורדיה, להרגיש טוב". ומה לגבי המטרות והיעדים? עלייה זה מאסט או שממש לא? "תלוי את מי שואלים לגבי המטרות. אם אתה שואל

משחרר קיטור. "מה שכואב הכי הרבה במצבה של בית"ר היום, הוא שכבר לפני שנתיים התרעתי ובחרו שלא להקשיב לי. ראיתי מכירת חיסול של שחקני בית, ולא האמנתי שבית"ר מגרשת נכסים שגדלו אצלה בבית באופן כמעט אוטומטי. אני מבין שצריך לבצע תחלופה של שחקנים, ומי שלא מספיק טוב, גם אם הוא שחקן בית, צריך לעזוב, אבל לא בצורה כזו גורפת. תסתכל על רשימה חל ־ קית - טל כחילה, דן איינבינדר, אבישי כהן, שעכשיו חזר, הסירוב לקלוט בחזרה את אבירם ברוכיאן, אור זהבי. הכתובת היתה על הקיר. לצערי, מגיעים לפה, ולא בפעם הראשונה, אנשי עסקים שבאים לעשות סיבוב, והרבה יותר מעניין אותם להתפרסם וליהנות מהמנ ־ עמים שיש בסטטוס הזה של בעלי המועדון מאשר הגורל והעתיד של בית"ר. ברגע שנגמרת האפשרות לסחוט את הלימון, זורקים את המועדון בצד הדרך. אתן לך דוג ־ מה: אלי טביב לא בדיוק סייע לי או לטל בלשון המעטה, והיה איתנו מאוד קשה בתקופה שלו בבית"ר. אבל לטביב לפחות, ייאמר לזכותו, היה אכפת מהמועדון, מה שאני לא יכול להגיד על הבעלים הנוכחי של בית"ר". מה התחושות שלך לגבי מצבה של בית"ר. "זו דקירה בלב, ואני עדין. בלתי נתפס שבית"ר לא הולכת לאבדון אלא מוליכים אותה לאבדון. הכי קל להאשים את הקהל ואת כל העולם כדי לפגוע בבית"ר, אבל הקהל הוא לא בעיה אלא נכס. אחרי שפרשתי הייתי מגיע לצפות במשחקים של טל בני בטדי. כבר בכניסה אתה רואה ושומע אלפי אוהדים שרים ומקבל צמרמורת בכל הגוף. זה הולך למקום לא טוב, אבל בית"ר תישאר חרותה בליבי לעד, ועם כל העוצמות שיש למו ־ עדון הזה, אני בטוח שגם את זה נעבור".

דקירה בלב כחילה עבר כל דבר אפשרי בכ ־ דורגל. הוא נדד היכן שצריך כדי לטפס לצמרת, מתחילת הדרך בהפועל, דרך שנת התחשלות בח ־ דרה, שהנחיתה אותו בבית"ר והפ ־ כה אותו לסמל צהוב, ועד גיחות לפתח תקווה, באר שבע, ראשון לציון, בני יהודה והרצליה. ועדיין, ההגעה לנורדיה מרגשת אותו. "זו בפירוש סגירת מעגל עבורי, אחרי כל כך הרבה שנים בבית"ר ירוש ־ לים. לראות שוב את סמל המנורה והצבעים צהוב ושחור, ולהיות חלק מזה יחד עם אנשים שהדי.אן.איי שלהם הוא בית"רי, גם כשהם בנורדיה, כמו מומי דהן ואחרים, מעביר בי צמרמורת. יש לכל אחד רגעים בחיים שמחזירים אותו הבי ־ תה, נוגעים לו עמוק בלב, בזהות וברגש. אני יודע מצוין שבית"ר נורדיה ירושלים זו לא בית"ר ירושלים, אבל אני ואתה ואחרים מבינים את הקונטקסט. אני אוהד בית"ר כמעט כל חיי ואשאר כזה, אז להיות עכשיו חלק מנורדיה זה הרבה מעבר למקום עבודה. זה יותר חזרה לשורשים, למוכר ולאהוב, עם אתגר קשה מאוד ומעניין שאני מקווה לעמוד בו כמו שצריך". למי ששכח, וזה לזכותו של כחי ־ לה, כבר לפני שנתיים הוא צפה את הכאוס שצפוי בבית וגן. אלא שאז היה נוח להסות אותו, בטענה שהוא פגוע מכך שבנו טל הועזב על ידי המועדון. אז כחילה סניור ללא פשרות, הלב שנשאר על המגרש ושחקני נשמה, לצד כמובן כדורגל חיובי" "אנחנו נבנה קבוצה מחויבת שהאופי שלה יהיה כמו האופי שהיה לי כשחקן, עם לוחמה

אותי, אני תמיד רוצה להיות במקום הרא ־ שון, ובגלל זה למשל כשבנתיבות אמרו לי פעם 'רק תישאר בליגה', אמרתי שאנ ־ חנו מכוונים לצמרת, וגם עמדתי במטרה. ברור לנו שאנחנו צריכים לבנות קבוצת צמרת, עם זהות, עם אופק ועתיד, שלד שישרת את נורדיה כמה שנים לפחות. ואנחנו רו ־ צים לשתף פעולה עם מחלקת הנוער ולקדם אותה. ננסה להיות קבוצה טובה ומעניינת לצד היש ־ גיות ונצחונות".

שבע והצלחתי מאוד, וכך גם בליגות א'. יש לי שם טוב ורזומה מוצלח בלי ־ גות האלה". ועם כל ההצלחה הזאת, איך זה שלא עלית כיתה לליגה של הגדולים?

"לצערי הכדורגל היום השתנה. הרבה יותר חשוב ורלוונטי אם יש לך קשרים. אם יש לך דוד, קרוב משפחה או חבר שיכול לדחוף אותך, תגיע לאן שצריך, ואם לא אז לא. זה עצוב כי הסיפור צריך להיות על פי היכולות והתוצאות שאתה מנפק. בצד כל זה, אני נהנה מכל רגע לאמן את החבר'ה הצעירים, שזקוקים להזדמנות ולהכוונה. אחרי שנים מחוץ לירושלים אני צריך להקים

אירוע 'אלופי השכונה' בבית רוס בגבעת צילום: באדיבות עיריית ירושלים | שאול

צילום: יח"צ | גאיה כחילה. על המסלול

ידיעות ירושלים ˆ 8.7.2022 49