ירושלים 09.09.22

שם, וגם ג'ורג' וו. בוש וביל קלינטון, שאכל ארבע מנות, כמקובל, והיה מנו ־ מס ואדיב כשאמר שהאוכל היה מצוין. תמיד בסוף הארוחה נותנים כבוד לשף שיוצא אל האורחים, והם אומרים דב ־ רים מהלב". אחרי שבישל לנשיאים ומלכים, קיבל מדליות זהב בתחרויות בינלאומיות, שפט בתוכנית ריאליטי בדובאי ויש לו , שף ג'וני 33 תוכנית אוכל משלו בכאן ) הגיע לחיפה ופתח מסעדה 49 גוריק ( בעיר התחתית Onyx חדשה. מסעדת מציעה מנות ייחודיות ואווירה בינ ־ לאומית. גוריק פתח אותה בשותפות עם מחמוד אבו סגייר, יזם קולינרי עכואי שפרש מתחום האיגרוף לטובת עסקים. יש לו קופסה מלאה במדליות מתחרויות, וגם תואר מאסטר שף מלו ־ נדון, והוא אומר: "חיפה הופכת למרכז קולינרי, כי לאנשי הגליל היא קרובה יותר מתל אביב. אני גר בחיפה, אבל אשתי וילדיי חיים בבית שלנו בירוש ־ לים, בבית חנינא, ואני נוסע אליהם יום בשבוע". שפת המשיח אז למה לא לפתוח מסעדה בירוש ־ לים? "כי בירושלים יש בעיות קשות וח ־ רמות. אם פותחים מסעדה בצד אחד של העיר, הצד השני לא יבוא, ולהיפך. בחיפה מרגישים את הדו קיום באוויר". גוריק, נוצרי ארמי, נשוי ואב לשלו ־ שה, נולד וגדל בעיר העתיקה בירו ־ שלים, על התפר שבין הרובע היהודי והרובע הארמני. "הדת שלי נוצרית והלאום ארמי. מדינת ישראל היא המ ־ דינה היחידה בעולם שהכירה בלאום הזה, וכך כתוב בתעודת הזהות שלי. בכנסייה שבה הוטבלתי והתחתנתי מחיים היום את השפה הארמית, שבה דיבר המשיח. ואולי בכלל אני שף כי פה היתה הסעודה האחרונה של ישו. "השורשים שלי נותנים לי הרבה כוח ותחושה שאני מיוחד. השפה הארמית עדיין חיה בקהילה שלנו ברחבי העו ־ לם, ואנחנו משתמשים בה בתפילה וגם בדיבור היומיומי בבית. הקהילה האר ־ מית בעולם גדולה, אבל בישראל חיות 250 משפחות בירושלים וכ- 80 כ משפחות בבית לחם, ועוד משפחה אחת ביריחו ואחת בנצרת". הוא דובר שמונה שפות, בהן צרפתית, יוונית, איטלקית וספרדית. הוא הבכור בין שלושה בנים. אביו ייעד לו קריירה של רופא או עורך דין, אבל התשו ־ קה שלו לבשל הכתיבה מסלול אחר. "האוכל תפס מקום נכבד בחיי המשפחה שלנו, וכשחזרתי מבית הספר תמיד עז ־ רתי לאמא לקלף תפוחי אדמה ולחתוך תרד. הכנו ביחד מקלובה וממולאים, האוכל בבית היה מעורב, כי אמא לא ארמית. הסבתא הארמית הכינה קובה ודגים, וגם הסבתא הלבנונית שלי בי ־ שלה מהמם. הייתי תלמיד מצטיין, ניסיתי להתקבל לבית 16 ובגיל הספר הקולינרי נוטרדאם בירוש ־ ,18 לים. הם התחילו לקבל בגיל אבל אני עמדתי בצד וב ־ כיתי עד שקיבלו אותי.

עם המלך עבדאללה במסעדה שפתח בירדן

ועם הכובע המיוחד הגבוה. "בכל יום כשחזרתי הביתה הכנתי לבני הבית את מה שלמדנו באותו יום בבית הספר - דונאטס, בצק ממולא בתרד או עוגה מיוחדת. בסופו של דבר יצא שהפכתי גם את אבא שלי, שהיה ,90 סנדלר, לטבח מעולה. בשנות ה מקצוע הסנדלרות הלך ונעלם, ואבא, שלא ידע לבשל אפילו ביצה קשה, למד ממני להכין סטרוגנוף והתחיל לבשל בבית החולים סנט ג'ון בירושלים. גם הוא גילה שאין כמו להתחבר עם אנשים ולראות שהם נהנים. אוכל זו חוויה נפ ־ לאה, כי הפידבק שאתה מקבל מהסוע ־ דים הוא מיידי". לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר נוטרדאם קיבל מלגת הצטיינות ללימודים גבוהים לקולינריה של פרנ ־ סואה רבלה בצרפת, וחי שם חמש שנים. בזמן הלימודים עבד במשרד החוץ הצ ־ רפתי, ובמסגרתו בישל לנשיאים ולמ ־ שלחות בינלאומיות. הוא עבד בקונסו ־ ליה הצרפתית, הנורבגית, האמריקאית נסע לירדן, 2001 והשוויצרית, ובשנת פתח שם מסעדה איטלקית והיה יועץ קולינרי, ולאחר שבע שנים המשיך לדובאי, כורדיסטאן ועיראק. "כורדיסטאן הייתה חוויה מהממת. זו מדינה מתפתחת, ולאנשים שם יש מח ־ שבות שונות משלנו. עבדתי במסעדה פרטית בעלת חמישה כוכבים שהיתה בתוך מלון טורקי. הקליינטורה שלנו היתה מורכבת בעיקר מאמריקאים וצרפתים שעובדים שם, וגם עשי ־ בארוחה לחתני פרס נובל עם פרס וערפאת

ערפאת ביקש שאהיה השף שלו

רי כורדיסטאן הגיעו לאכול. אין שם מסעדות שף, אז הייתי יצירתי וביש ־ לתי אוכל כורדי בסטייל שף. כלומר, במקום להגיש ממולאים בסיר גדול, הגשתי בכלים קטנים שלושה עלי גפן, בצל ממולא, מיני חציל ושלוש צלעות כבש". "אני סלב" ומה הביא אותך לדובאי? "נסעתי לריאליטי שואו והכרתי אנ ־ שים שרצו לעשות מסעדה עם קונספט חדש. אני סלב". כשחזר לארץ המשיך לצבור מוני ־ טין במלונות כמו הייאט רג'נסי, קינג דייוויד ואמריקן קולוני. בתפקידו האח ־ רון הוביל את רשת מלונות לגאסי בנצ ־ רת ובירושלים. מה אתה הכי אוהב לבשל? "בעיקר מטבח מודרני משולב עם קלאסי. בכל נקודה שבה אני עובד על פני הגלובוס, תעודת הזהות של המקום קובעת את הקונספט ואת סוג האוכל שאכין. כל מטבח עולמי עושה לי משהו אחר. המטבח הצרפתי מספק חוויות מיוחדות, פרזנטציה עם אלמנטים מתו ־ חכמים. המטבח האיטלקי מבחינתי הוא מטבח ביתי מקרב לבבות, שבו האמא והסבתא מבשלות רוטב עגבניות מבעבע עם בזיליקום לפסטה וללזניה. "בחוויה שלי, גם האוכל הערבי הוא כזה, כי האמא והסבתא עומדות שעות ארוכות במטבח ומשקיעות עבודה בסיר

של ממולאים או מקלובה. כל אחד מה ־ מקומות שבהם עבדתי הוא עולם אחר, ומכל מקום לקחתי משהו. "חשוב גם להישאר מעודכן במה שקו ־ רה בעולם, כי הסועדים אוהבים שמחד ־ שים להם. אם הייתי נתקע עם הצלחות , לא הייתי מגיע לאן 90 של שנות ה שהגעתי. "גם הייתי חלק מתוכנית של משרד החוץ בשם 'דיפלומטיה דרך הקולינ ־ ריה', שבמסגרתה בישלנו בבית הלבן ואצל שפים מפורסמים. אני חבר בע ־ מותת 'שפים למען שלום'. ואני נוסע הרבה בעולם, מבקר במסעדות עם כוכ ־ בי מישלן, לומד טכניקות חדשות וחבר בקבוצות של שפים מכל העולם. עולם הקולינריה מלא אגו ותחרות וסודות, אבל לצד אלה יש גם אנשים טובים ששמחים ללמד אחרים. אני תמיד עונה ועוזר כשפונים אלי". מה אתה מבשל לבני ביתך? "בבית שלי אני אפילו לא יודע איפה הצלחות מונחות, אשתי קרוליין מבש ־ לת ודואגת לי ולילדים. גם היא באה מהתחום, למדה ניהול מזון ומשקה באוניברסיטה וניהלה מסעדות. האמת שהיא סובלת ממני לא מעט, כשף אני עובד כל הקיץ ובחגים, כשרוב האנשים מטיילים. אפילו בנסיעה לחופשה מש ־ פחתית אני עוזב לפעמים את המשפחה כדי לעשות פופ-אפ למסעדת מישלן. אבל אנחנו מסתדרים עם זה. אני בא מקהילה שיש לה רקע קשה, ואני פייטר. אני לא מוותר, ממשיך הלאה".

"הסועדים אוהבים שמחדשים להם". גוריק

התאהבתי בתחום באופן מוחלט, ויד ־ עתי שאני רוצה להיות שף - עם כל הגינונים והלבוש,

70

9.9.2022 ˆ ידיעות ירושלים