ירושלים 1.03.24

המהפכה שצ'ארלי ביטון לא חזה מה קרה למוסררה מאז ימי 'הפנתרים': ספק אם ‰ השבוע עם פטירתו של מייסד הפנתרים השחורים, חזרנו אל המקום בו החל הכל ביטון היה מאמין כי בחלוף יובל מהמהפכה שאותה החל במוסררה, היא תהפוך לפנינת נדל"ן אלף שקל למ"ר 70 רוצים פנטהאוז בשכונת העוני לשעבר? שלמו עד ‰ מהמבוקשות בירושלים

נדל"ן

קותי פונדמינסקי

שכונת מוסררה הוותיקה איבדה השבוע את אחד מסמליה. צ'רלי ביטון ז"ל,

שייסד ברחובותיה את תנועת הפנת־ רים השחורים, יחד עם חבריו לשכו־ נה, סעדיה מרציאנו וראובן אברג'יל, . 76 נפטר בגיל ביטון, שמגיל שנתיים גדל בשכונה, החל את המאבק החברתי שלו נגד 70 הקיפוח העדתי בראשית שנות ה־ של המאה הקודמת, מאבק שלימים אף הביא אותו להיבחר לכנסת. בין מצוקה ליוקרה מוסררה כאמור שימשה כבית למאבקם החברתי של ביטון וחבריו, אלא שגם השכונה הוותיקה בתפר שבין מרכז העיר למזרחה עברה לא מעט גלגולים. עוד לפני שנודעה כשכונת מצוקה ועוני, מוסררה הוק־ מה באזור מגורים ערבי יוקרתי של בתי מידות גדולים ומפוארים, עם חזיתות אבן מפוסלות ובתים צמודי קרקע דו קומתיים. אלא שעם קום ושרטוט גבולותיה 1948 המדינה ב־ הראשוניים היא הפכה לשכונת קו תפר ומתוקף כך ננטשה ונזנחה. תחילה הושיבו בה עולים מארצות המזרח וצפון אפריקה שלא ידעו כי השכונה נתונה לאיום הצלפים הירדנים. הזעם והתסכול שהל־ כו והתבשלו במשך יותר מעשרים שנה הולידו בה את תנועת המחאה של ביטון וחבריו שזעקו נגד הקיפוח העדתי, והשכונה נצרבה בתודעה הישראלית כסמל לאי שיוויון וקי־ פוח עדתי. אמנם עשור מאוחר יותר, בשנות השמונים השכונה החלה לע־ בור שיפוץ ושדרוג מקיף במסגרת פרוייקט שיקום השכונות, אך יעברו עוד שני עשורים עד שהיא תתגלה כהזדמנות עבור משקיעי נדל"ן ומ־ שפחות אנגלו־סכסיות שחיפשו לר־ כוש נכסים צמודי קרקע. בינתיים חלקם הגדול של העולים משנות החמישים עזב את השכונה, ואת מקומם תפסה האוכלוסיה הח־ רדית שזלגה ממאה שערים והעיר העתיקה הסמוכות. כך בחלוף הזמן האוכלוסיה התחלפה, כשמחירי הנדל"ן החלו לטפס, עד כדי כך שלפי השמאי, עו"ד קובי ביר, נכס מרווח עם נוף פנורמי עשוי להגיע אלף שקל למ"ר. 70 כיום עד בסך הכל מדובר בשכונה קטנה י � ד 860 בסדרי גודל ירושלמים : רות ובתים צמודי קרקע ברובם על ת � דונם. לצד המגורים ה 160 פני רבו גם מוסדות תרבות כגון בית

ביטון בצעירותו צילום: דוד רובינגר |

רמים. אנחנו במינהל רק מבקשים מכולם לכבד את השכנים ואת רוח המקום ואופי השכונה. "מוסררה זאת פנינה. מימים בהם אף אחד לא רצה לגור כאן, הגענו למציאות של נכסים יותר יקרים מעין כרם ורחביה עם מחיר ממוצע דולר למ"ר". 10,000 של המאבק כאמור דעך, וברבות הש־ נים ביטון עזב את מוסררה לטו־ בת מבשרת ציון. כך גם עשה חברו ל'פנתרים', ראובן אברג'יל, המתגו־ רר כיום בארמון הנציב. אברג'יל "אני מבוגר מצ'רלי בחמש שנים והגענו ביחד לארץ באותה אונייה. מוסררה הייתה אז "בית קברות לאנשים חיים", אבל למ־ רות הכל אני מתגעגע לשכונה והיא הייתה אהבתי הראשונה. "היום אני גר בדירת חדר של עמי־ דר בארמון הנציב ורק יכול לחלום לקנות או לשכור דירה במוסררה". מה אתה אומר על אופי השכונה כיום, ובפרט על ניצני ה'התחרדות'? "מבחינתי הכל טוב חוץ מדבר אחד שלא מקובל עלי. סוף סוף אחרי שנים של התעלמות הואילו במינהל הקהילתי לעשות מחוות הנצחה עבורנו, ותלו תמונות של האמהות שלנו על הקירות בשכונה. אלא שבעקבות זאת באו החבר'ה הח־ רדים מקהילת 'שובו בנים' והשחיתו אותן, מרחו בזפת את התמונות וכתבו מילות גנאי. הגשנו תלונה במשטרה אבל לא נעשה דבר. זה פשוט בושה וחוסר כבוד".

שכונת המצוקה חזרה לימי זוהרה. צילום: נתנאל כהן | מוסררה כיום

הספר לקולנוע מעלה, סדנת בית הדפוס, המינהל הקהילתי מוסררה - מורשה, בית הספר לצילום ובית ספר הרב תחומי לאומנות. מכאן צמחה גם קבוצת האומנים הפעילים חברתיים של מוסללה. גורם השפעה חברתי נוסף שהופיע בעשור האחרון היא קהילת 'שובו בנים' של אליעזר ברלנד שהולכת ותופסת את מקומה בשכונה ויוצרת בשטח מציאות חדשה. מתח מסוג חדש יו"ר המינהל הקהילתי בשתיים עשרה השנים האחרונות הוא אבי מויאל שנולד וגדל בשכונה. בנעו־

ריו ראה את פעילותם של הפנתרים והיה עד לשינויים והמהפכות התר־ בותיות והנדל"ניות שעברה ועוברת שכונת ילדותו. "מי שהצליח לשרוד כאן יכול להצליח בכל מקום", הוא טוען. "את צ'רלי הכרתי מקרוב והע־ רכתי אותו מאוד. הוא היה לוחם חב־ רתי. אבל הייתי נגד התקופה שהוא הלך עם רק"ח והלך לפגוש את ער־ פאת. בכל מקרה הרבה ניסו לתפוס טרמפ על ההצלחה של הפנתרים. בסוף התנועה שלהם כשלה כשכל אלו שהנהיגו אותה החלו לריב בינם לבין עצמם. ככה זה הסתיים לצערי". מה קורה בשכונה כיום? "כיום יש פה אנגלו־סכסים, חילו־ נים לצד חרדים ומכל הסוגים והז־

30

1.3.2024 ˆ ידיעות ירושלים