ירושלים 1.09.23

יצירות נגרות בהפסקה ), נשוי, אב לשניים וסב 60( אבי בן שוהם שנים בבית הספר 'מנשה 4 לנכד, עובד אלישר' כך התחלתי "שמעתי על העבודה ממכר שהמליץ לי עליה והחלטתי לנסות". הכי אוהב בעבודה "להתחיל את היום בלעבור בין הכיתות, לראות שהכל מסודר ותקין. בהמשך היום אני מתקן דברים אם יש צורך ונותן עזרה לצוות. כמו כן יש ילדים שנשלחים אליי לעבודות נגרות יחד איתי, וזה החלק הכי מהנה עבורי במהלך היום. אני מפתח תק־ שורת עם הילדים, מלמד אותם להתחבר למקצוע, ויחד אנחנו יוצרים מוצרים שהילדים בוחרים ואוהבים". פחות אוהב "אין משהו שאני פחות אוהב. אני מאוד מתחבר לאופן העבודה, לסדר היום ולעצמאות שניתנת לי במסגרת התפקיד". נוטה להתקלקל "שולחנות וכיסאות בדרך כלל". הצוות והילדים "היחס מאוד קרוב. הצוות הפך להיות בית שני עבורי ואני מתייעץ איתם על הכל, כמו משפחה. אני מאוד מחובר לילדים ומרגיש קרוב אליהם. כל ילדי בית הספר יודעים שברגע שיש קושי או בעיה אני מייד אגיע לטפל ולעזור ככל האפשר".

תעודת הבגרות שריגשה אותי ), נשוי ואב לשני מקסימים. עובד כאב בית מזה 35( רמי אברהמי שנים בבית הספר לחינוך מיוחד 'יובלים' 6- כ

הצוות והילדים "יש לי פה חברים לחיים. 'יובלים' זה בית. אני מרגיש אהוב, מחובר ומשמעותי. אני מגיע בשמחה ובכיף לבית הספר ומ־ רגיש שמקבלים אותי בחום". רגע שזכור לי "היתה תלמידה שאף איש צוות לא הצליח לעזור לה כשהיא הגיעה לבית הספר. לאט לאט הצלחתי לגשת אליה, לגרום לה לסמוך על הצוות ולייצר אמון. לימים, בזכות הצעדים האלה היא הצליחה לסיים בגאווה ועם תעודת בגרות ביד". אב הבית המיתולוגי שלי "אני זוכר אותו היטב. לצערי הוא לא היה אדם נעים. ייתכן מאוד שזה מה שגרם לי למצוא את עצמי פה בעבודה המש־ מעותית שאני עושה היום". ועוד משהו "יש לי שני חברים טובים באותו מקצוע. החוויות שלנו די דומות וכולנו אוהבים את העבודה, מרגישים ורואים בה שליחות".

כך התחלתי "ראיתי באינטרנט מכרז והחלטתי שאני רוצה לע־ שות שינוי בחיי. ניגשתי, ומאז הכל היסטוריה". הכי אוהב בעבודה "אני אוהב את העבודה בגלל הקשר האנושי, לקבל את התלמידות ראשון בבוקר בסבר פנים יפות. אני אוהב את עבודת הצוות ואת שיתופי הפעולה. זה בית ספר לבנות בעלות קשיים נפשיים ורגשיים, ואני מרגיש שבעבודה איתן יש לי יכולת להשפיע על חייהן בצורה כזו או אחרת". פחות אוהב "שלוקחים את אבות הבית כמובן מאליו לפעמים ולא מבינים את החשיבות והעשייה שלהם ואת המשמעות שלהם בבית הספר, וגם קצת פחות אוהב את המשכורת". הכי מתקלקל "אין משהו ספציפי. הכל דורש תחזוקה שוטפת".

ממשרד השיכון לבית הספר ), נשוי ואב לשישה ילדים וסב לתשעה נכדים 62( אליהו נעאמי שנה בבית ספר לחינוך מיוחד 'קרן אור' 26 ברוך השם, עובד

רגע זכור לי "יש ילד שאני מאוד מחובר למבט שלו. בכל פעם שאני רואה אותו אני ניגש אליו והוא מקבל ממני יחס אישי. זה יצר קשר מיוחד במינו, וכשהוא רואה אותי אני מקבל ממנו חיוך מלא אושר. יום אחד הגעתי לקומה של הכיתה שלו ואני שומע מישהו בוכה, שזה נדיר אצלנו. נכנסתי לחדר, וברגע שהוא ראה אותי נכנס הוא נרגע וחייך אליי. אין שמחה ואושר גדול מזה". אב הבית המיתולוגי שלי "אני זוכר את אב הבית שהיה לי בבית הספר. שמו היה יחיאל. הוא היה נחמד ונעים, בעל דרך ארץ ומצחיק. הוא הזכיר לי תמיד את

כך התחלתי "עבדתי במשרד השיכון והבינוי, וחבר הציע לי לעשות ניסיון בתחום". הכי אוהב בעבודה "שאני מרגיש שאני נותן שירות לפרט ולכלל, וזה סיפוק רב". פחות אוהב "הייתי רוצה לשנות את הגדרת התפקיד לשם אחר". נוטה להתקלקל "ילדים בחינוך מיוחד מוציאים הרבה פעמים את המתחים שלהם. השולחנות והדלתות". הצוות והילדים "היחס של הצוות מכבד וידידותי. לגבי הילדים, הקשר יותר רוחני מאשר פיזי משום שהמוסד החינוכי הוא לבעלי צרכים מיוחדים".

אבא שלי". ועוד משהו

"אין ספק שלעבוד עם ילדים מיוחדים ועם הצוות הרפואי, עם כל הקשיים שמסביב, נתן לי לראות את החיים באור אחר ולהודות תמיד לבורא עולם על הטוב ולא להתלונן בכלל".

ידיעות ירושלים ˆ 1.9.2023 47