ירושלים 1.12.23

צילומים: מהאלבום הפרטי

שחר בודאנה. "להראות שאתה פטריוט"

ויזי אזולאי. "להביע שייכות"

איציק רז. "שכולם יראו"

חרוט על העור , מגן דוד, 7.10 מפה של ארץ ישראל, התאריך שמות הנרצחים וכתובות שהיו על מי שנהרגו אלה הם רק חלק מהבקשות של ירושלמים ‰ "זה להראות שאתה פטריוט", ‰ מהמקעקעים אומר המקעקע שחר בודאנה. "היתה אצלי גם ערבייה ישראלית שעשתה מגן דוד"

"היתה מישהי מקיבוץ ניר עוז שהחתול שלה נעלם והיא קעקעה את השם שלו. מי שהיה לו סיפור מרגש מאחורי הקעקוע שנגע בנו, כמו הבחורה עם החתול, עשינו בהתנדבות"

כמו חיות. עכשיו כשמישהו עושה את זה אז זה מבחירה, להיות שייכים. יש בזה משהו חזק בעיניי". לא פעם אנחנו שומעים על אנשים שמב־ קשים להסיר קעקועים. אנשים מבינים שזה ילך איתם כל הזמן גם הרבה אחרי שהמלח־ מה תיגמר? אזולאי: "זה בדיוק להפך. יש כאלה שרו־ צים לקעקע שמות ילדים שנהרגו, שמות של בן משפחה שנפטר, והרבה אנשים אומרים שזה מרפא אותם. הזיכרון זו המטרה בסופו של דבר, לזכור את הדברים שאני שייך אליהם". בודאנה: "זה מאוד אינדיבידואלי. יש אנשים שמתחרטים על הרבה דברים. מי שעושה קע־ קוע לוקח בחשבון שזה לכל החיים". אילו סיפורים נגעו בכם ממש? אזולאי: "יש לי לקוח שהיה חלק מהאבטחה 669 ב'נובה'. הוא לקח נשק והצטרף לכוח של והוא גיבור. הוא קיעקע חרב במשמעות של 'חרבות ברזל' ולצידה ורד לזכר הנופלים. יש כאלה שממשיכים להתקעקע כרגיל. זה לא השתנה דרס־ טית. אבל כן, יש המון קעקועים שיש להם מכנה משותף". בודאנה: "היתה לי לקוחה שהיתה במסיבה ב'נובה' שהיא והחבר שלה נמלטו לרכב. הוא נורה ומת בבית החולים, והיא קעקעה כתובת שהיתה לו ברגל, משפט שקשור לאישיות שלו. היו לי לא מעט לקוחות מהעוטף שהגיעו לי־ רושלים. כל המפונים שהגיעו ביקשו לציין שמות ואותיות של חברים מה'נובה' שנרצחו". רז: "היתה מישהי מקיבוץ ניר עוז שהחתול שלה נעלם והיא קעקעה את השם שלו. היו כאלה שקעקעו את מפת המדינה עם תאריך הטבח". לדבריו, מתחילת הטבח ועד היום הוא עשה קעקועים שכולם היו קשורים 35 לאנשים כ־ א � באוקטובר. "מי שהיה לו סיפור מרגש מ 7 ל־ חורי הקעקוע שנגע בנו, עשינו בהתנדבות, כמו הבחורה עם הקעקוע של החתול", מגלה רז. "היה לנו עוד מישהו שנרצח ב'נובה'. הוא גר בבית שמש. באוקטובר 7 אחותו עשתה קעקוע עם התאריך שיורדות ממנו דמעות עם השם שלו. היתה מישהי שעשתה עין בוכה עם התאריך. הרבה עשו 'אין לי ארץ אחרת. יחד ננצח'".

רבים מהלקוחות שהגיעו בשבועות האחרונים בכיכר נוימן בבית Raz Tattoo לסטודיו שלו, שמש, רז מכיר באופן אישי. "קרוב משפחה שלי נהרג במסיבה ב'נובה', מה שגרם לרבים מחבריו וקרובי משפחה להגיע אלינו ולעשות קעקוע הנצחה על שמו, 'עמית דוד', עם משפט שסימל אותו יותר מכל: 'אם לא נצחק נשתגע'", הוא מספר. "אנשים הרגישו בתקופה הזאת רצון עז להזדהות ולהנציח את הרגע". לאיזה סמל או ציור היתה דרישה גדולה? אזולאי: "מגן דוד, או המפה של ארץ ישראל והתאריך, כשלכל אחד עיצוב שמתאים לו. מפה ומגן דוד הם הכי פופולריים. עשיתי עשרות קעקועים כאלה". בודאנה, שהסטודיו שלו נמצא בגבעת משואה, מספר כי מתחילת המלחמה הוא ביצע קעקועים שקשורים אליה. "עשיתי 40 למעלה מ־ קעקועים של מגן דוד, מפת ארץ ישראל או 'נובה' או התאריך. אלה ארבעת האלמנטים הכי בולטים. למען האמת, לא היתה כמעט דרישה לאלמנטים אחרים". "מרגישים כמו בשואה" מי הקהל? אנשים שחוו את האירועים בע־ צמם או לא בהכרח? אזולאי: "לצערנו כולנו מכירים מישהו שהיה שם בתופת או שנחטף או שנרצח. אני לצערי מכיר גם אנשים שנחטפו וגם אנשים שנרצחו. אני חושב של־ כולנו זה היה מאוד טראומתי. הרבה הרגישו שיש סוג של חוט מקשר בין האירוע הזה לבין השואה. כשעשו קעקועי מספרים לסבא וסבתא בשואה קעקעו אותם שלא מרצונם כדי למספר אותם

מירב שלמה מלמד

והמלחמה טבח השבעה באוקטובר שפרצה בעקבותיו השאירו בכולנו צלקת פנימית. אבל יש כאלה שביקשו להטביע את הסימנים על הגוף, במקום שכולם יראו, כדי לזכור ולהזכיר. "הרבה אנשים עשו קעקוע של מגן דוד. זה לא פטריוטי כמו שזו תחושה להביע שייכות לעם מסוים שחווה אירוע מסוים", מספר המקעקע ויזי אזולאי. המקעקע שחר בודאנה דווקא סבור שהעניין הפט־ ריוטי הוא חזק. "מגן דוד זה להראות שאתה פטריוט וגאה להיות יהודי", הוא אומר, ובאותה נשימה הוא מגלה כי לא רק יהודים ביקשו לקעקע מגן דוד. "היתה אצלי בחורה ערבייה ישראלית שעשתה מגן דוד". "כל מי שקיעקעתי ביקש שזה יהיה במקומות גלויים כמו על הזרוע", מספר המקעקע איציק רז. "אני חושב שהסיבה היא שהם רצו שכולם יראו. למרות הכאב יש כאן סמל של גאווה, להרים את הראש. הקעקועים מסמלים את המלחמה שלנו על הבית, שארץ ישראל שלנו כאן ותישאר כאן לנצח, למרות שמנסים לכבוש אותה ולרצוח אותנו". להנציח את הרגע אצל אזולאי, שהסטודיו שלו נמצא ברחוב הלל, התו־ רים נקבעים בדרך כלל חודש וחצי מראש. "היו המון אנשים שקבעו לפני המלחמה לעשות קעקוע מסוים ובעקבות הטבח והמלחמה החליטו לשנות לקעקוע שמביע את מה שחווינו", הוא מספר. "חלקם קבעו אחרי זה תור נוסף כדי לעשות את הקעקוע שהם רצו מלכ־ תחילה".

26

1.12.2023 ˆ ידיעות ירושלים